עינב צנגאוקר, אימו של החטוף מתן צנגאוקר, פרסמה הערב (ראשון) תיעוד חדש של מתן בשבי חמאס. בסרטון נראה מתן כשהוא פונה לבני משפחתו, בת זוגו אילנה גריצבסקי שחזרה מהשבי וחבריו ומבקש מהם לצאת להפגין: "טאטו, שני, אילנה - אני מתגעגע אליכן. בעזרת השם נתראה בקרוב. כל המכרים שלי, כל החברים, תצאו תעשו רעש כמו שרק אתם יודעים. בעזרת השם נתראה בקרוב".
"שורף לי מרוב געגוע. הלב שלי שורף כולו מתן שלי", נאמה הערב עינב צנגאוקר בעצרת בכיכר החטופים. "אנחנו ועם שלם עושים בשבילך, בשביל כל החטופים והחטופה רעש! המבט השקט שלך בסוף הסרטון מלווה אותי כשאני מתהפכת במיטה בלילות. אני מדמיינת אותך מביט לי בעיניים. וכואב לי, שורף לי בנשמה מרוב געגוע. שורף לי שאני לא יכולה לחבק, לשמוע ולהחזיק אותך".
היא המשיכה וביקרה את הממשלה: "ממשלת ישראל מעולם לא הניחה יוזמה אמיתית להסכם כולל וסיום המלחמה. הם הפכו את המלחמה הצודקת ביותר למלחמת שווא. אם נתניהו רוצה הסכם כולל שיניח על השולחן מתווה כולל וישים! אחרת הוא סתם משקר. אין ממשלה ראויה אבל יש לנו עם!
קמנו ב-7 באוקטובר להציל את המדינה ואנחנו קמים עכשיו להציל את החטופים והחיילים. אנחנו דורשים הסכם כולל וישים ואת סיום המלחמה. אנחנו דורשים את מה שמגיע לנו - את הילדים שלנו. ונמשיך לדרוש עד שנקבל! מתן שלי. גיבור שלי, אני כל כך גאה בך איך שאתה מחזיק מעמד כבר 681 ימים. אנחנו נלחמות עליך מתן, עם שלם נלחם עליך ילד יפה שלי. תחזיק מעמד. אנחנו בדרך להוציא את כולם!"
מתן בן ה-25 נחטף יחד עם בת זוגו אילנה גריצבסקי מקיבוץ ניר עוז במתקפת ה-7 באוקטובר. אימו עינב נחשבת לאחת הדמויות הבולטות במחאה להחזרת החטופים שמובילה קו לוחמני ותקיף. בתיעוד של רגעי חטיפתו הוא נראה רכוב על אופנוע באזור הומה אדם בפאתי חאן יונס, כשברקע קולות ההמון הצוהל. עינב אימו חשפה לפני כשנה את ההתכתבויות האחרונות של מתן לפני שנחטף לעזה: "תעזור לאמא עם שני וטאטו, זה הדבר היחיד שאני מבקש" כתב מתן לדודו, "יש כאן מישהו, אני אוהב אתכם, אל תבכו", כתב לאמו.
עם שחרורו של החייל החטוף עידן אלכסנדר בחודש מאי, נמסר למשפחות של מתן מידע על מצבו הקשה של מתן בשבי בעזה: מתן איבד הרבה ממשקל גופו, סובל מרעידות ומחולשת שרירים (כתוצאה ממחלת ניוון השרירים) עד כדי שהוא מתקשה לעמוד על הרגליים. כתוצאה ממחלתו ומתנאי השבי מתן סובל תקופה ממושכת מחסימות מעיים, ומכאבי בטן חזקים, והוא נעדר טיפול רפואי. מתן גם נתון במצב נפשי קשה מאוד, מסרב לאכול ולדבר, ומסתגר שעות ארוכות עם עצמו בפינה במנהרה.
מתן, על פי ההערכות הוחזק תחת השגחת בכירים בחמאס, ובעבר הוחזק עם חטופים - חלקם שהוחזרו וחלקם שנמצאים עדיין בשבי, בהם אברה מנגיסטו. לפי המידע שנמסר הוא עבר עינויים פיזיים ונפשיים, בהם חקירות והפעלת טרור פסיכולוגי, וכן הוחזק בכלובים, אזוק בידיו וכבול ברגליו.
עוד נודע לגבי תנאי מחייתו, כי הוא סובל מעקיצות פרעושים ומנשיכות חולדות. במשך תקופה ארוכה אכל בעיקר לחם יבש מעופש ואורז ושתה מים מלוחים מזוהמים, לא ראויים לשתייה. בחודשים האחרונים סופק יותר אוכל, אך מתן נמנע מלאכול בעקבות מצבו הפיזי והנפשי.
בחודש דצמבר, ארגון הטרור חמאס פרסם סרטון של החטוף מתן צנגאוקר. "אני נמצא בשבי החמאס יותר ה-420 ימים", אמר מתן בתיעוד, ופנה לראש הממשלה: שמעתי שהבטחת לכל אחד שמסגיר אחד מאיתנו 5 מיליון דולר ויציאה בשלום מהרצועה. אני מאוכזב מאוד".
"עכשיו אני בטוח שאתה לא מכיר את האויבים שלך ואתה לא יודע את כוונתם", הוסיף תוך פניה לנתניהו. "זה הכישלון שלך ושל הממשלה שלך, מ-7 באוקטובר. עם ישראל, אל תפקירו אותנו, אנחנו עדיין חיים, אנחנו עדיין חיים. אנחנו רוצים לחזור בשלום לפני שנשתגע. הבידוד הורג והחושך מפחיד. זה לא הוגן שנשלם על הטעויות שהממשלה שלנו עשתה. הגיע הזמן לשים קץ לעינויים שלנו".
בהמשך, פנה מתן גם לאמו, עינב צנגאוקר: "אמא, אני צופה בך, אני שומע עלייך הרבה. אני מבין את הדברים שאת עושה. אני שומע על הפעולות שאת מבצעת. אני מאוד שמח לשמוע שאת בסדר. אני מקווה לראות אותך שוב, שבקרוב ניפגש. אני מקווה לשבת איתך שוב תחת שולחן, לאכול איתך, לדבר איתך, לשתות איתך".
מתן צנגאוקר המשיך בסרטון: "אתם נותנים לנו למות, אני לא מבין איך אתם פועלים, למה אתם עושים את כל הטעויות האלה. אני משלם על הטעויות שלכם. וכל יום אני מת עוד קצת ועוד קצת. עוד חלק בי מת. תושבי ישראל. משפחה שלי, חברים שלי, אמא. הממשלה שלנו הפקירה אותנו, וממשיכה להפקיר אותנו יום אחרי יום".
"אני מקווה שאתם עושים כל שביכולתכם כדי לשנות את המצב, כדי להחזיר אותי ואת היתר חיים ובריאים חזרה אליכם. החיים ברצועה לא קלים. אנחנו חיים בחוסר מזון, חוסר שתייה, חוסר תרופות. אנחנו חיים עם חולדות, עכבישים וחיות אחרות. החוסר בהיגיינה משפיע עלינו קשות".
עוד קרא לציבור לצאת ולהפגין למען החטופים מול בית נתניהו. "לא לתת לו לישון, אפילו לא דקה. אנחנו סובלים. אנחנו סובלים. מן הראוי שהוא יסבול כמונו, הוא והמשפחה שלו. אני מקווה שבקרוב, שוב נתאחד. אני לא יודע למה זה לקח כל כך הרבה זמן? למה אין הסכם? למה אנחנו עוד כאן? אל תשכחו אותנו, אל תשכחו אותנו".