נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ אמר היום (שני) כי הוא שולח 800 חיילים מהמשמר הלאומי לוושינגטון הבירה, ומציב את מחלקת המשטרה שלה תחת שליטה פדרלית. זאת, לטענתו כדי להילחם במה שכינה "גל של פשיעה", אף שהסטטיסטיקות מראות שהפשיעה האלימה בעיר הגיעה לשפל של 30 שנה בשנה שעברה.
"אני שולח את המשמר הלאומי כדי להשיב את החוק, הסדר והביטחון הציבורי בוושינגטון הבירה", אמר טראמפ לכתבים בבית הלבן, כשלצדו בכירי הממשל ובהם שר ההגנה פיט הגסת' והתובעת הכללית פאם בונדי. "עיר הבירה שלנו נכבשה בידי כנופיות אלימות ועבריינים צמאי דם".
מאות שוטרים וסוכנים מכ-12 סוכנויות פדרליות ויותר, ובהן הלשכה הפדרלית לחקירות, רשות ההגירה והאכיפה, הרשות לאכיפת חוקי הסמים והלשכה לאלכוהול, טבק, נשק וחומרי נפץ, נפרסו ברחבי וושינגטון בימים האחרונים.
הודעת טראמפ היא הצעד האחרון במסגרת ניסיונותיו למקד את כוחו הביצועי בערים המנוהלות בידי דמוקרטים בעניינים שמסורתית נתפסים כמקומיים, והוא מגלה עניין מיוחד בהרחבת שליטתו בוושינגטון.
הנשיא הרפובליקני דחה ביקורת שלפיה הוא מייצר משבר כדי להצדיק הרחבת סמכויות נשיאותיות בעיר הדמוקרטית ברובה, אך הוא איים לשלוח כוחות גם לערים אחרות, בהן שיקגו.
טראמפ אמר כי ישלח גם את הצבא "אם יהיה צורך", והגסת' ציין שהוא מוכן להזעיק חיילי משמר לאומי נוספים מחוץ לוושינגטון. לדבריו, בונדי תפקח על העברת השליטה במשטרה. בהודעתו תיאר טראמפ את וושינגטון כ"תופת" של עבריינים צמאי דם ואלימות בלתי מרוסנת.
ראשת העיר הדמוקרטית של וושינגטון, מוריאל באוזר, דחתה השבוע את טענותיו של טראמפ ואמרה שהעיר "אינה חווה גל פשיעה", והדגישה כי הפשיעה האלימה ירדה לשפל של יותר משלושה עשורים בשנה שעברה.
בתגובה להחלטה של טראמפ, כינסה באוזר מסיבת עיתונאים שבה כינתה אותה "מטרידה וחסרת תקדים". עם זאת, היא הוסיפה: "אני לא יכולה לומר שאני מופתעת לחלוטין". לדבריה, עמדותיו של הנשיא ביחס לעיר "מושפעות מתקופת הקורונה בזמן כהונתו הראשונה", שלדבריה הייתה מאתגרת עבור הבירה.
"זה נכון שחווינו עלייה בפשיעה אחרי הקורונה", אמרה באוזר. "עבדנו במהירות כדי להעביר חוקים שיסלקו עבריינים אלימים מהרחובות שלנו. הייתה לנו ירידה עצומה בפשיעה בעקבות המאמצים האלו".
"לא הורדנו את הרגל מהגז", המשיכה ראש העיר של וושינגטון, שהוסיפה כי היא ממשיכה לחפש אחר דרכים להפוך את העיר לבטוחה יותר.
התובע הכללי של העיר, בריאן שוואלב, אמר כי ההחלטה של הממשל להשתלט על כוח השיטור של העיר היא "חסרת תקדים, מיותרת ולא חוקית". שוואלב, דמוקרט, נבחר על ידי הציבור לתפקיד והוא אינו מינוי של הממשל.
לפי מחלקת המשטרה של העיר, הפשיעה האלימה ירדה ב-26% בשבעת החודשים הראשונים של 2025, לאחר ירידה של 35% בשנת 2024, והפשיעה הכוללת ירדה בכ-7%.
רבים ממבקריו של הנשיא מצביעים על כך שהוא מתמקד באזורים שבשליטת הדמוקרטים, מבלי להזכיר שיעורי רצח גבוהים במדינות רפובליקניות כמו מיסיסיפי, לואיזיאנה ואלבמה.
בשבוע האחרון הסלים טראמפ את מסריו, ורמז כי ינסה לשלול מהעיר את האוטונומיה המקומית שלה ולבצע השתלטות פדרלית מלאה. בנוסף לכך, הוא רוצה לגרש את אוכלוסיית דרי הרחוב מהעיר, אם כי לא ברור תחת איזו סמכות.
מחוז קולומביה, שנוסד ב-1790, פועל לפי חוק השלטון העצמי, המקנה לקונגרס סמכות עליונה אך מאפשר לתושבים לבחור ראשת עיר ומועצת עיר. טראמפ אמר בשבוע שעבר שעורכי דין בוחנים כיצד להפוך את החוק, צעד שכנראה ידרוש מהקונגרס לבטלו.
בעת נטילת השליטה על משטרת המטרופולין של וושינגטון, הסתמך טראמפ על סעיף בחוק המאפשר לנשיא להשתמש בכוח באופן זמני כאשר קיימים "תנאים מיוחדים בעלי אופי חירום". טראמפ אמר שהוא מכריז על "מצב חירום בביטחון הציבור" בעיר.
במקביל, הסוכנות הפדרלית לניהול מצבי חירום של ממשל טראמפ מקצצת את תקציב הביטחון לאזור הבירה הלאומי - הכולל את וושינגטון והערים הסמוכות במרילנד ובווירג'יניה. האזור יקבל השנה 20 מיליון דולר פחות מקרן הביטחון העירוני הפדרלית, קיצוץ של 44% לעומת השנה שעברה.
פריסת כוחות המשמר הלאומי היא טקטיקה שבה השתמש הנשיא בלוס אנג'לס, שם שלח 5,000 חיילים ביוני בתגובה למחאות על פשיטות ההגירה של ממשלו. גורמים מדינתיים ומקומיים התנגדו לצעד וטענו שהוא מיותר ומסלים.
משפט פדרלי תוכנן להיפתח ביום שני בסן פרנסיסקו בשאלה האם ממשל טראמפ הפר את החוק האמריקני כשפרס חיילי משמר לאומי וחיל נחתים ללא אישורו של מושל קליפורניה הדמוקרטי, גאווין ניוסום.
לנשיא יש סמכויות נרחבות על 2,700 חיילי המשמר הלאומי של וושינגטון הבירה, בניגוד למדינות שבהן למושלים יש בדרך כלל סמכות להפעיל את הכוחות. חיילי משמר לאומי נשלחו פעמים רבות לוושינגטון, בין היתר בתגובה להתקפה ב-6 בינואר 2021 על גבעת הקפיטול בידי המון מתומכי טראמפ.
בכהונתו הראשונה, ב-2020, שלח טראמפ את המשמר הלאומי לוושינגטון כדי לדכא מחאות - ברובן שקטות - במהלך גל הפגנות ארצי נגד אלימות משטרתית בעקבות רצח ג'ורג' פלויד. מנהיגי תנועות זכויות אזרח גינו את הפריסה, שלה התנגדה גם באוזר.
על פי החוק, הצבא האמריקני מנוע בדרך כלל מלהשתתף ישירות בפעילות אכיפת חוק בתוך ארצות הברית.
מאז שנות ה-80 משתמש טראמפ בפשיעה, ובעיקר בפשיעת צעירים בערים, ככלי פוליטי. קריאתו ב-1989 להשית עונש מוות בפרשת רצח בסנטרל פארק - שהייתה מעורבת בה חמישיית נערים שחורים והיספנים שזוכו לימים מאונס והכאת אישה לבנה - נחשבת עד היום לאחת הפרשות השנויות במחלוקת בחייו הציבוריים.
"חמישיית סנטרל פארק" תבעה את טראמפ דיבה לאחר שטען בשקר בעימות נשיאותי בשנה שעברה כי הם הודו באשמה.