נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ אמר ביום שני כי הוא שולח 800 חיילי משמר לאומי לבירת ארה"ב ומעמיד את מחלקת המשטרה של וושינגטון תחת שליטה פדרלית, כדי להילחם במה שכינה גל של הפקרות, אף שסטטיסטיקות מראות שהפשיעה האלימה הגיעה לשפל של 30 שנה בשנת 2024.
"אני שולח את המשמר הלאומי כדי להשיב חוק, סדר וביטחון ציבורי בוושינגטון הבירה", אמר טראמפ לכתבים בבית הלבן, כשלצדו בכירי הממשל ובהם שר ההגנה פיט הגסת' והתובעת הכללית פאם בונדי. "עיר הבירה שלנו נכבשה בידי כנופיות אלימות ועבריינים צמאי דם".
הודעת טראמפ היא הצעד האחרון במסגרת ניסיונותיו למקד את כוחו הביצועי בערים המנוהלות בידי דמוקרטים בעניינים שמסורתית נתפסים כמקומיים, והוא מגלה עניין מיוחד בהרחבת שליטתו בוושינגטון.
הנשיא הרפובליקני דחה ביקורת שלפיה הוא מייצר משבר כדי להצדיק הרחבת סמכויות נשיאותיות בעיר הדמוקרטית ברובה.
מאות שוטרים וסוכנים מכ-12 סוכנויות פדרליות ויותר, ובהן הלשכה הפדרלית לחקירות, רשות ההגירה והאכיפה, הרשות לאכיפת חוקי הסמים והלשכה לאלכוהול, טבק, נשק וחומרי נפץ, נפרשו ברחבי העיר בימים האחרונים.
טראמפ אמר כי ישלח גם את הצבא "אם יהיה צורך", והגסת' ציין שהוא מוכן להזעיק חיילי משמר לאומי נוספים מחוץ לוושינגטון. בונדי תפקח על העברת השליטה במשטרה, אמר טראמפ. בהודעתו תיאר טראמפ את וושינגטון כ"תופת" של עבריינים צמאי דם ואלימות בלתי מרוסנת.
ראשת העיר הדמוקרטית של וושינגטון, מוריאל באוזר, דחתה את טענותיו של טראמפ ואמרה שהעיר "אינה חווה גל פשיעה", והדגישה כי הפשיעה האלימה ירדה לשפל של יותר משלושה עשורים בשנה שעברה.
לפי מחלקת המשטרה של העיר, הפשיעה האלימה ירדה ב-26% בשבעת החודשים הראשונים של 2025, לאחר ירידה של 35% בשנת 2024, והפשיעה הכוללת ירדה בכ-7%.
בשבוע האחרון הסלים טראמפ את מסריו, ורמז כי ינסה לשלול מהעיר את האוטונומיה המקומית שלה ולבצע השתלטות פדרלית מלאה.
מחוז קולומביה, שנוסד ב-1790, פועל לפי חוק השלטון העצמי, המקנה לקונגרס סמכות עליונה אך מאפשר לתושבים לבחור ראשת עיר ומועצת עיר. טראמפ אמר בשבוע שעבר שעורכי דין בוחנים כיצד להפוך את החוק, צעד שכנראה ידרוש מהקונגרס לבטלו.
בעת נטילת השליטה על משטרת המטרופולין של וושינגטון, הסתמך טראמפ על סעיף בחוק המאפשר לנשיא להשתמש בכוח באופן זמני כאשר קיימים "תנאים מיוחדים בעלי אופי חירום". טראמפ אמר שהוא מכריז על "מצב חירום בביטחון הציבור" בעיר.
במקביל, הסוכנות הפדרלית לניהול מצבי חירום של ממשל טראמפ מקצצת את תקציב הביטחון לאזור הבירה הלאומי - הכולל את וושינגטון והערים הסמוכות במרילנד ובווירג'יניה. האזור יקבל השנה 20 מיליון דולר פחות מקרן הביטחון העירוני הפדרלית, קיצוץ של 44% לעומת השנה שעברה.
פריסת כוחות המשמר הלאומי היא טקטיקה שבה השתמש הנשיא בלוס אנג'לס, שם שלח 5,000 חיילים ביוני בתגובה למחאות על פשיטות ההגירה של ממשלו. גורמים מדינתיים ומקומיים התנגדו לצעד וטענו שהוא מיותר ומסלים.
משפט פדרלי תוכנן להיפתח ביום שני בסן פרנסיסקו בשאלה האם ממשל טראמפ הפר את החוק האמריקני כשפרס חיילי משמר לאומי וחיל נחתים ללא אישורו של מושל קליפורניה הדמוקרטי, גאווין ניוסום.
לנשיא יש סמכויות נרחבות על 2,700 חיילי המשמר הלאומי של וושינגטון הבירה, בניגוד למדינות שבהן למושלים יש בדרך כלל סמכות להפעיל את הכוחות. חיילי משמר לאומי נשלחו פעמים רבות לוושינגטון, בין היתר בתגובה להתקפה ב-6 בינואר 2021 על גבעת הקפיטול בידי המון מתומכי טראמפ.
בכהונתו הראשונה, ב-2020, שלח טראמפ את המשמר הלאומי לוושינגטון כדי לדכא מחאות - ברובן שקטות - במהלך גל הפגנות ארצי נגד אלימות משטרתית בעקבות רצח ג'ורג' פלויד. מנהיגי תנועות זכויות אזרח גינו את הפריסה, שלה התנגדה גם באוזר.
על פי החוק, הצבא האמריקני מנוע בדרך כלל מלהשתתף ישירות בפעילות אכיפת חוק בתוך ארצות הברית.
מאז שנות ה-80 משתמש טראמפ בפשיעה, ובעיקר בפשיעת צעירים בערים, ככלי פוליטי. קריאתו ב-1989 להשית עונש מוות בפרשת רצח בסנטרל פארק - שהייתה מעורבת בה חמישיית נערים שחורים והיספנים שזוכו לימים מאונס והכאת אישה לבנה - נחשבת עד היום לאחת הפרשות השנויות במחלוקת בחייו הציבוריים.
"חמישיית סנטרל פארק" תבעה את טראמפ דיבה לאחר שטען בשקר בעימות נשיאותי בשנה שעברה כי הם הודו באשמה.