בני משפחה וחברים ליוו היום (ראשון) את סמל יהודה פרץ הן ה-19 מהיישוב רתמים שברמת הנגב בדרכו האחרונה בבית העלמין ביישוב. יהודה, ששירת בחטיבת גולני היה אמור לחגוג היום את מסיבת החינה עם בחירת ליבו, לקראת נישואיהם בחודש הבא, אך נהרג באופן טראגי בתאונת דרכים ביום שישי האחרון, כשהיה בדרכו הביתה מפעילות מבצעית בעזה.
אימו של יהודה, שמרית פרץ, ספדה לו: "לפני שנכנסת לעזה הלב שלי לא היה רגוע, דאגתי מאוד, פחדתי, שמעתי סגולה טובה להגיד כל יום פרק תהילים של היום הולדת הבא שלך, 19, פרק י"ט. ובאמת אמרתי את הפרק כל יום והרגשתי ביטחון. ביום שישי בבוקר כבר היית בבסיס בצאלים והתלבטתי אם להגיד את המזמור או לא בסוף אמרתי, בסוף אמרתי, ובכל זאת לא תגיע ליום הולדת 19. כבר נגזרה הגזרה הקשה והמרה".
אימו המשיכה: "יש פסוק אחד בפרק הזה שחיבר אותי במיוחד אליך - 'וְה֗וּא כְּ֭חָתָן יֹצֵ֣א מֵֽחֻפָּת֑וֹ יָשִׂ֥ישׂ כְּ֝גִבּ֗וֹר לָר֥וּץ אֹֽרַח. חתן! חתן שהיום יום האירוסין שלו, ובמקום לחגוג אנחנו קוברים אותו!"
"איזה ילד מדהים, גבר רגיש. שילוב נדיר", סיפרה עליו אימו. "היו לך עקרונות והלכת בדרכך, סללת אותה אבן אחרי אבן. לא מוכן ללמוד מטעויות של אחרים עשית את הטעויות שלך ותיקנת. שאפת כל הזמן להשתפר בכל תחום. נולדת יהלום, וכל הזמן ליטשת עוד ועוד. ובתקופה האחרונה הגעת לרמה גבוהה של תיקון כמעט שלמות, ואז בשבריר שנייה - נקטפת".
עדי כהן, ארוסתו של יהודה, סיפרה שיום לפני התאונה הקטלנית, יהודה התקשר אליה וסיפר שהוציאו אותו בהפתעה מהלחימה ברצועת עזה כדי להיות עמה בבית לכבוד האירוסים. "יהודה שלי, ארוס שלי, בן זוג שלי, החבר הכי טוב שלי, חצי שלי, נשמה טובה שלי וכמעט בעלי. זה לא קורה לנו, אתה לא מבריז לי ברגע האחרון", ספדה בכאב ודמעות. "גדלנו יחד מגיל 15, שלוש שנים זכיתי להיות הכי קרובה אליך, הכי אהובה, אוי כמה שאהבת אותי, לא היה צריך להתלבט כי פשוט אמרת לי את זה כל שנייה. איזה לב יש לך, לב עצום, לב זהב, לב אוהב, רגיש שמרגיש. אהבת אותי ברמות שאי אפשר להסביר. בכל דרך אפשרית ואם זה לנסוע אלי בטרמפים עד הקצה השני של הארץ, כתבת לי מכתבים ושירים, ניגנת, שרת לי והפתעת אותי. תמיד ותמיד היית שם".
עוד היא סיפרה: "אמרת לי עדי את יודעת כל יום מבקש בתפילה מהקדוש ברוך שישלח ביטחון בנו ובו. שאין לנו מה לדאוג. בסוף השיחה בלי קשר לכלום, אמרת לי עדי אני לא מפחד למות, הוא אמר לי את זה בכל שיחות הטלפון האחרונות. הוא לא פחד מכלום. לא להאמין איך הכל מתהפך עלינו בשנייה. כל כך חיכינו לעמוד יחד מתחת לחופה, חלמנו את זה, דיברנו על זה, בכל שיחת טלפון אמרת כמה אתה מת להתחתן איתי. שום דבר לא בידיים שלנו, הכל היה מוכן חוץ ממך. חלמנו כל כך הרבה. היית כל כך צדיק".