גורם בכיר באיראן תקף היום (שבת) את הקמתו של מסדרון יבשתי בין אזרבייג'ן לארמניה שבו לארצות הברית יהיו זכויות פיתוח בלעדיות, כחלק מהסכם שלום בין שתי השכנות והיריבות הוותיקות, והזהיר שהוא יהפוך ל"בית קברות".
עלי אכבר ויליאתי, יועץ בכיר למנהיג העליון, אמר שטהראן תבלום את המהלך הזה "עם או בלי רוסיה", שגם היא מסתייגת מהמעורבות האמריקנית במאמצים לשים קץ לעשרות שנים של סכסוך בין שתי הרפובליקות הסובייטיות לשעבר.
"המסדרון הזה לא יהיה מעבר בבעלותו של טראמפ, אלא בית קברות עבור שכירי החרב שלו", אמר ויליאתי, שצוטט על ידי התקשורת הרשמית. ויליאתי לא פירט כיצד איראן תפעל, אך אמר שתרגילים צבאיים שנערכו לאחרונה בצפון-מערב המדינה הוכיחו את "מוכנותה ונחישותה" של איראן "למנוע כל שינוי גיאו-פוליטי".
משרד החוץ האיראני בירך מוקדם יותר על ההסכם "כצעד חשוב לקראת שלום אזורי בר-קיימא", אך הזהיר מפני כל התערבות זרה בקרבת גבולותיה שעלולה "לערער את ביטחון האזור ואת יציבותו המתמשכת".
למרות האיומים, ספק אם לאיראן יש דרך למנוע את הקמת המסדרון הזה. הרפובליקה האסלאמית עוד מלקקת את הפצעים מהעימות בן 12 הימים עם ישראל בחודש יוני, שבמהלכו הותקפו מתקני הגרעין שלה, גם על ידי ארצות הברית.
טראמפ אירח אתמול בבית הלבן את נשיא אזרבייג'ן אילהם אלייב ואת ראש ממשלת ארמניה ניקול פשיניאן , והם חתמו על הצהרה משותפת שמטרתה לשים קץ לסכסוך שנמשך זה עשרות שנים.
רוסיה, שבאופן מסורתי תיווכה בין שתי הרפובליקות הסובייטיות לשעבר, לא הייתה חלק מהשיחות אף שכוחותיה מוצבים בגבול שבין ארמניה לאיראן. הן ארמניה והן אזרבייג'ן מצויות ביחסים מתוחים עם רוסיה בתקופה האחרונה, ובין השאר הן הביעו תמיכה באוקראינה הנאבקת להדוף את הפלישה הרוסית.
בעוד שמוסקבה אמרה כי היא תומכת בפסגה שנערכה בבית הלבן, היא הציעה "ליישם פתרונות שגובשו על־ידי מדינות האזור עצמן, בתמיכת שכנותיהן המיידיות רוסיה, איראן וטורקיה". זאת, לטענת משרד החוץ הרוסי, כדי להימנע מ"הניסיון העצוב" של מאמצי המערב לתווך במזרח התיכון.
טורקיה, בעלת בריתה הקרובה של אזרבייג'ן, בירכה על ההסכם.
באקו וירבאן נמצאות בסכסוך מאז סוף שנות ה־80, לקראת קריסת ברית המועצות, כשנגורנו־קרבאך, אזור הררי אזרי שרוב תושביו ארמנים, התפצל מאזרבייג'ן בתמיכת ארמניה. אחרי כמה מלחמות ומבצעים, אזרבייג'ן החזירה לעצמה שליטה מלאה על המובלעת במתקפת בזק ב־2023. בעקבות התבוסה, כמעט כל 100 אלף הארמנים האתניים שנותרו בחבל ברחו להימלט לארמניה.
שגריר אזרבייג'ן בבריטניה, אלין סוליימנוב, אמר שנותר מכשול אחד בלבד לפני נורמליזציה מלאה בין המדינות: על ארמניה לתקן את חוקתה ולהסיר כל אזכור לנגורנו־קרבאך.
"הפרק של העוינות נסגר וכעת אנו מתקדמים לעבר שלום בר־קיימא", אמר השגריר, שהעריך שהקווקז ישגשג בעקבות ההסכם. "זהו שינוי פרדיגמה", אמר סוליימנוב, שבעבר שימש שגריר בוושינגטון ועבד בלשכת הנשיא אלייב, ונחשב לאחד הדיפלומטים הבכירים בארצו.
הוא נמנע מלהעריך מתי ייחתם הסכם שלום סופי, אך ציין כי אלייב אמר שהוא רוצה שזה יקרה בקרוב. "אזרבייג'ן מוכנה לחתום בכל עת ברגע שארמניה תקיים את ההתחייבות הבסיסית ביותר - להסיר מחוקתה את התביעות הטריטוריאליות נגד אזרבייג'ן", אמר.
למרות ההצהרה ההיסטורית של בבית הלבן, שאלות רבות נותרו ללא מענה. פשיניאן קרא השנה לקיים משאל עם לשינוי החוקה, אך טרם נקבע לכך מועד. ארמניה אמורה לקיים בחירות פרלמנטריות ביוני 2026, והחוקה החדשה צפויה להיות מנוסחת לפני ההצבעה.
פשיניאן, שמאז שעלה לשלטון במהפכה עממית ב-2018 פעל להתרחק מרוסיה ולהתקרב למערב, אמר שהפסגה בוושינגטון סללה את הדרך לסיום הסכסוך ולפתיחת נתיבי תחבורה שיסללו הזדמנויות כלכליות אסטרטגיות.
עם זאת, חלק לא מבוטל בציבור הארמני זועם על מה שהוא רואה כבגידה מצדו של ראש הממשלה, והרשויות טענו כמה פעמים בשנים האחרונות שהן סיכלו ניסיונות הפיכה.
סוליימנוב, השגריר האזרי בבריטניה, התייחס בביטול לטענות שלפיהן רוסיה תיפגע מההסכם". כל אחד וכל גורם יכול ליהנות מזה אם יבחר בכך", אמר.