התינוקת שננשכה למוות בקריית ביאליק על־ידי כלב הפיטבול המשפחתי לא תוצא מקברה - כך קבע אתמול (חמישי) השופט אמיר סלאמה, מבית משפט השלום בקריות, והוסיף כי אין מקום להורות על פעולות חקירה נוספות מעבר לאלה שבוצעו עד כה, ואין מקום למתן צו לנתיחת הגופה, כפי שביקש האב, מול ההתנגדות של האם.
ההחלטה התעכבה עד שהתקבלה הבהרה מד"ר חן קוגל, מנהל המכון הלאומי לרפואה משפטית, למעין חוות דעת שכתב לבקשת עורכי הדין של האב והוצגה לבית המשפט בדיון היחיד שקיים השופט סלאמה בשבוע שעבר. במכתב ההבהרה, שנשלח שלשום, הדגיש ד"ר קוגל: "אף רופא מהמכון הלאומי לרפואה משפטית, כולל החתום מטה, לא טען כי הפציעות בראשה של המנוחה אינן תוצאה של נשיכות כלב".
במשטרה, שהתנגדה אף היא להוצאת הגופה מהקבר וספגה ביקורת מעורכי הדין של האב, קארין קריספל ובן מעוז, התקבלה ההחלטה בסיפוק - וכך גם ההחלטה לפרסם אותה במלואה. פעם אחר פעם מציין השופט אמיר סלאמה בהחלטתו כי המשטרה פעלה באופן נאות. כך, למשל, הוא קובע כי היחידה החוקרת - תחנת זבולון של המשטרה - ביצעה פעולות נאותות לבירור גורם המוות. נוכח טענות האב הוא הוסיף כי "אין די בספק ערטילאי או תיאורטי", ומדגיש ש"קיים יסוד ראייתי ממשי ובדרגה גבוהה לתרחיש בדבר נשיכת כלב כגורם המוות", וכי האב עצמו הסכים בזמנו לקבורת המנוחה ללא נתיחה.
עוד על הפרשה:
האם, בתיה קורד, והאב, יוסי חנוכה, לא היו נשואים וחיו בנפרד מאז לידת התינוקת, שהייתה בחזקתה העיקרית של האם. הוא מתגורר בחיפה, והיא, כאמור, מתגוררת בקריית ביאליק. השניים ניהלו הליך בבית המשפט לענייני משפחה, בין היתר בעניין הסדרי הראייה.
האירוע הטראגי אירע ביום שישי, ב-20 ביוני, בדירה של האם, שם היא מתגוררת עם הפעוטה ליאן קורד חנוכה, בת שנה וחודש בלבד, ועם כלב הפיטבול "בוס", בן החמש. לפתע, בשעות אחר הצהריים המוקדמות, נראתה האם יוצאת מדירתה כשהיא אוחזת בבתה המדממת מראשה וזעקות שבר בפיה, ומוסרת לשכנים כי הילדה ננשכה בראש על ידי הכלב המשפחתי. שכנים הגיעו לעזרת השתיים, וכוחות המשטרה ומד"א הוזעקו למקום.
בשעה 13:55 התקבל דיווח על האירוע במוקד של מד"א במרחב כרמל. צוות ניידת טיפול נמרץ הוזעק, והפראמדיקים של מד"א, אמואג' בכר ומיכאל קזאן, סיפרו: "הגענו למקום וראינו את התינוקת לצד בני המשפחה כשהיא מחוסרת הכרה, ללא דופק וללא נשימה, עם פציעה קשה בפלג גופה העליון. סיפרו לנו שהיא ננשכה על־ידי כלב. מיד התחלנו בביצוע פעולות החייאה, שכללו עיסויים והנשמות, ופינינו אותה בניידת טיפול נמרץ של מד"א לבית החולים, תוך כדי פעולות החייאה, כשמצבה אנוש".
גם לצוות הרפואי שקיבל את הפעוטה ליאן בבית החולים רמב"ם בחיפה נמסר כי ננשכה על ידי כלב. בסופו של דבר נקבע מותה, כשמסמכי בית החולים סיווגו את מצבה כמי שלא הייתה בין החיים כבר במועד קבלתה. בהודעת הפטירה שהופקה בבית החולים צוין כי סיבת המוות היא נשיכת כלב בראש.
השופט סלאמה ציין כי למשטרה אין ספק, בשלב זה, שהמוות נגרם עקב נשיכה בראש על ידי הכלב - תרחיש הנתמך במסמכים רפואיים מזמן אמת ועולה בקנה אחד עם מכלול הראיות - וכי מותה מעלה חשד סביר. "החשד בשלב זה הוא לעבירה של גרימת מוות ברשלנות, כפי שגם סברה המשטרה, שפתחה בחקירה בחשד זה", הוסיף השופט סלאמה.
השופט הוסיף כי מתיק החקירה עולה שהיחידה החוקרת ערכה חקירה נאותה ביחס להתנהלותה של האם: "הן באופן כללי, ממועד לידת המנוחה ועד ליום המקרה, והן ביחס ליום המקרה עצמו".
השופט לא מוצא ממש בטענה מרכזית אחרת של האב, הנשענת על כך שהווטרינר העירוני, ד"ר דוד דדיה, הביע כביכול במהלך השבעה פליאה על כך שלא נמצאו על הכלב כתמי דם - להבדיל מכמויות הדם שנמצאו על האם ומחוץ לדירה. הוא ציין כי הטענה בנוגע לדברי הווטרינר נותרה בגדר טענה בעלמא, וכי "גם בהנחה שהווטרינר העירוני הביע פליאה כאמור, סבורני כי חומר הראיות שנאסף עד כה יכול להסביר את אי הימצאות הדם על הכלב בעת שיצא".
עוד הוסיף השופט כי הוא מנוע מלפרט את כל חומר הראיות, אך ציין שטענת האב בעניין נסמכת על תרחיש שלפיו ראשה של המנוחה היה נתון בפיו של הכלב בעודה מדממת, ו/או שהכלב עמד לידה - "ואולם, תרחיש שכזה אינו בהכרח נכון, נוכח חומר הראיות המצוי בתיק". לדבריו, קיים "תרחיש סביר בהחלט" המסביר את מכלול הראיות.
השופט ציין כי קיים עניין ציבורי בפרסום ההחלטה, בין היתר בשים לב לכך שההליך קיבל הד ציבורי ואף חשף את האם לתגובות קשות ברשתות החברתיות, על סמך השערה שלפיה מות המנוחה נגרם על ידי האם במעשים החורגים מגדר הרשלנות.
הוא שב והביע את צערו על האובדן של ההורים: "הלב יוצא אליהם. קשה להעלות על הדעת את מידת ועוצמת הצער שפקד את ההורים עקב אובדן היקר להם מכל, בנסיבות כה טראגיות. אין אלא לקוות שההורים ימצאו מזור, עד כמה שניתן, ליגונם, וישיגו את הכוחות הנדרשים לחיות את חייהם תוך התמודדות עם האסון הכבד שהיה מנת חלקם".
עורך הדין אבי אמר, המייצג את האם, היה בטוח בתוצאה הזו כבר ביום הדיון בבית המשפט. עוד לפני שהחל, הוא פרסם תמונה ברשת החברתית עם ארבע עורכות דין ממשרדו, בצירוף הכיתוב: "רוב המשרד שלי כאן להגן, ובעוד שעתיים בית המשפט מסלק את החשדנים האלה".
זה לקח שבוע, אך היום אכן יכול היה עורך הדין אמר לברך על התוצאה, עליה מסר בתגובה: "בית המשפט סילק את טענות האב אחת אחת, ובקשתו להוציא את גופת הקטינה מהקבר, ואף קבע בהחלטתו כי סיבת המוות ברורה - נשיכת הכלב את המנוחה. בית המשפט קטל את טענות האב ואף רמז כי האב שיקר. בית המשפט כתב כי, לאור התגובות הקשות שהאם קיבלה ברשתות, יש לפרסם את החלטתו כדי להסיר ספק בדבר סיבת המוות. החלטת בית המשפט נפרשת על פני עמודים רבים, ובשיאה מגלה בית המשפט אמפתיה לטרגדיה שחוותה האם. כפי שאמרתי - בקשת האב סולקה".
מטעמו של האב השכול נמסר: "קיבלנו לידינו את החלטת בית המשפט, אנו בוחנים אותה לעומק ונעדכן בהקדם על צעדינו הבאים".