האישה החזקה ביותר ברוסיה, ולנטינה מטוויינקו, מקורבת ותיקה לנשיא ולדימיר פוטין, עוררה השבוע סערה דיפלומטית כשהשתתפה בכנס בינלאומי של נשים יושבות ראש בפרלמנטים שנערך בז'נבה. האירוע, שאורגן על ידי האיגוד הבין-פרלמנטרי (IPU) שבו השתתף גם יו"ר הכנסת אמיר אוחנה, הפגיש דמויות פרלמנטריות מרחבי העולם, אך נוכחותה של מטוויינקו, המצויה תחת סנקציות מצד ארה"ב, האיחוד האירופי, בריטניה וגורמים נוספים בגין תמיכתה במלחמה באוקראינה, התקבלה בזעם באוקראינה.
במשרד החוץ בקייב כינו את השתתפותה "חרפה שלא הייתה צריכה להתרחש" והביעו תקווה כי במקום להתקבל בזרועות פתוחות בשוויץ, מטוויינקו "תמצא את דרכה להאג". ברוסיה, לעומת זאת, שודרו קטעי וידאו בהם נראית מטוויינקו מתקבלת בפרחים, מלווה בפמליה בת 13 איש, לרבות חברי הבית התחתון של הפרלמנט הרוסי, הנתונים גם הם תחת סנקציות בינלאומית. לעומת המשלחת האוקראינית שכללה בסך הכול שלושה נציגים.
האירוע המדיני הפך לזרקור נדיר על אחת הדמויות המסקרנות ביותר בפוליטיקה הרוסית. מטוויינקו, בת 76, נמצאת בפסגת השלטון הרוסי כבר שנים ארוכות.
היא מכהנת כראש מועצת הפדרציה מאז שנת 2011 , המשרה הרמה ביותר שבה החזיקה אישה ברוסיה מאז קתרינה הגדולה. אך הקריירה הארוכה שלה החלה הרבה קודם לכן, בימי ברית המועצות, והיא נחשבת לאחת המעטות ששרדו את מבחן הזמן במשטר הנשלט ביד ברזל על ידי ולדימיר פוטין.
מטוויינקו החלה את פעילותה הציבורית בסנט פטרסבורג, העיר בה בילה נשיא רוסיה את שנות ילדותו בדירה משותפת לפני שהתגייס לשירות החשאי הסובייטי, ה- KGB. פוטין החל בה גם את דרכו הפוליטית, כסגנו של ראש העיר המושחת אנטולי סובצ'ק, שגם היה המרצה של פוטין למשפטים.
מטוויינקו שימשה בשלל תפקידים עוד לפני נפילתה של ברית המועצות. היא כיהנה כסגנית ראש ממשלה לענייני רווחה בממשלתו של הנשיא בוריס ילצין ב-1998, והיא מונה ב-2003 על ידי פוטין למושלת סנט פטרסבורג, תפקיד שבמסגרתו הובילה תנופת בנייה והתחדשות עירונית, במקביל לטענות קשות לשחיתות ציבורית, מכרזים בעייתיים ויחס מועדף לאנשי שלומה.
לציבור הרוסי זכורה מטוויינקו מהצעה יוצאת דופן מ-2010, אז הציעה להסיר נטיפי קרח באמצעות לייזר, דבר שמעולם לא נוסה. אך אף טלטלה ציבורית לא פגעה במעמדה. לדברי ד"ר איאן גארנר מהמכון פילצקי בוורשה, היא הצליחה לבנות לעצמה "אימפריה פוליטית וכלכלית עצמאית", והפכה ל"אישה החזקה במדינה". עם זאת, הוא מזהיר: כוח שכזה ברוסיה תלוי כל כולו ברצונו של פוטין. "אם זה ישתנה, אין לה בסיס כוח עצמאי כדי להתנגד", אמר ל"טיימס" הבריטי.
בדומה לפוטין, מטוויינקו מטילה את האשמה על המערב ועל אוקראינה בפרוץ המלחמה, ותומכת פומבית באג'נדה הפנימית של הקרמלין, מהחמרת הפיקוח על תקשורת זרה וארגוני חברה אזרחית ועד חוקים לצנזורה ברשת. היא גם הייתה בין הבכירים שתמכו פומבית בסיפוח חצי האי קרים ב-2014.
ככל שהעימותים הגיאופוליטיים סביב רוסיה מחריפים, נדמה שמטוויינקו שוב מצליחה לעשות את מה שהיא עושה כבר עשרות שנים, להישאר בשלטון, להימנע מתשומת לב לא רצויה, ולשמר את הקרבה לאדם המשפיע ביותר ברוסיה. השאלה שנותרת פתוחה: מה יעלה בגורלה ביום שבו הקרמלין יתפנה ממנהיגו הנוכחי
"We didn't do anything bad to anyone, we didn't attack anyone," - Valentina Matviyenko, chairwoman of the Federation Council of the Russian Federation.
— Anton Gerashchenko (@Gerashchenko_en) June 10, 2024
Who is she even kidding? pic.twitter.com/BEemyRhXtX
נראה שהמפתח לשרידותה הוא גישתה הפרגמטית. מטוויינקו לא הזדהתה מעולם עם אידיאולוגיה ברורה או עקרונות נוקשים, אלא הלכה בתלם עם כל מי שנמצא בעמדת כוח, תחילה בשלטון הסובייטי, לאחר מכן בממשלות ילצין ופוטין.
גארנר טוען כי היא לא תהסס ליישר קו עם שלטון חדש, ליברלי או קיצוני כל עוד תישמר השפעתה. "אין לה מעצורים מוסריים", ציין. "אם מחר רוסיה תהפוך דמוקרטית, היא תחזור להיות הפוליטיקאית הפרו-עסקית שהייתה בשנת 2000; ואם תשקע לדיקטטורה קיצונית, היא תצעד גם בדרך הזו".