צה"ל נכשל בהגנה על קיבוץ סופה ב־7 באוקטובר, כך קובע התחקיר שמתפרסם הבוקר (שני). כ־50 מחבלים השתתפו במתקפה, וחלקם הצליחו לחדור לקיבוץ. עם זאת, תושייתו של הרבש"ץ, שפעל בגבורה ובאומץ לב, בלמה את חלקם, כשהנחה את חברי כיתת הכוננות להיערך להגנה.
הלחימה ההירואית של לוחמי סיירת נח"ל באזור הקיבוץ, למרות אובדן שרשרת הפיקוד של החטיבה, מנעה אסון כבד יותר. החלטתו של מפקד הפלוגה בגזרה להציב טנק בעמדה שולטת הובילה לקרב שנמשך שלוש שעות, אך שיבשה את תוכניות המחבלים לחטוף תושבים.
המתקפה הראשונה (06:29-10:30)
מעט לאחר תחילת שיגורי הרקטות יצא צוות טנק מהגזרה והתמקם בעמדה שולטת סמוך לגבול, ומשם פתח באש לעבר מחבלים שרכבו על טנדרים ואופנועים, סמוך לשעה 06:41. הצוות נלחם במשך שלוש שעות. כעבור שלוש דקות, בשעה 06:45, הנחה הרבש"ץ של הקיבוץ את חברי כיתת הכוננות להישאר בבתיהם, אך להצטייד ולהיערך להגנה.
מחבלי נוח'בה הצליחו להגיע אל גדר הקיבוץ כשהם רכובים על שני טנדרים וכעשרה אופנועים, ובמקביל הגיעו מחבלים נוספים למוצב סופה. המחבלים החלו להתקדם רגלית לעבר אנדרטת דנגור הסמוכה ולעבר המוצב, וניהלו חילופי אש עם כוח עתודה של סיירת נח"ל. ארבעה מחבלים התפצלו מתוך הכוח, נסעו לעבר שער הקיבוץ, חדרו אליו, והתפצלו לשתי חוליות.
בשעה 06:53 הנחה מפקד הפלוגה בגזרה את הכוחות לצאת להגנת הקיבוצים סופה, חולית וניר יצחק. לקראת השעה 07:00 החלו המחבלים לתקוף את המוצב, הממוקם מאות מטרים מהקיבוץ. המחבלים הצליחו להשתלט על רוב שטחי המוצב, פרט לחדר האוכל שבו נצורו כ־30 חיילים. בתום הקרב על המוצב נפלו תשעה חיילים וכ־30 נוספים נפצעו.
במקביל, 19 לוחמים מסיירת נח"ל נלחמו באזור אנדרטת דנגור. במהלך הקרב נהרגו ארבעה לוחמים, ובהם מפקד פלוגה ומפקד מחלקה, ושישה לוחמים נוספים נפצעו. מדרום למוצב נפצעו שבעה אנשי צוות של נגמ"ש אכזרית. בכביש הגישה למוצב נפל גם סגן מפקד סיירת נח"ל, ששימש באותה שבת כמפקד הגדוד הגזרתי. אירועים אלו הצטרפו לנפילתם של מפקד החטיבה, אלוף משנה יהונתן שטיינברג, ומפקד הסיירת שהיו בדרכם לגזרה, ולפציעתו של סגן מפקד החטיבה. לנוכח עוצמת המתקפה ונפילת שדרת הפיקוד, התרכזו כוחות הפלוגה בלחימה במוצב ובאנדרטה, ולא יצאו להגנת היישובים הסמוכים.
בשעה 07:29 ירו למוות ארבעה מחבלים שחדרו לקיבוץ באחד התושבים, מחוץ לביתו. בשעה 07:34 הבחין הרבש"ץ בשני מחבלים סמוך לביתו וחיסל אותם. כעבור 15 דקות הבחין בשני מחבלים נוספים וחיסל גם אותם, ובכך הסתיימה המתקפה הראשונה. בין השעות 07:50 ל־10:30 כיתת הכוננות התארגנה ונערכה ללחימה. ברשותה היו רק ארבעה נשקים, ולאחר מכן הצטרפו אליה תושבים נוספים, חמושים באקדחים.
המתקפה שנייה (10:30-11:53)
בשעה 10:30 התרכזו כ־30 מחבלים באזור הפרדסים שמצפון לקיבוץ, והחלו לירות לעבר הבתים. בעקבות הירי, הוזעקו כוח הרבש"ץ, כיתת הכוננות ושני אזרחים חמושים לחלקו הצפון־מזרחי של הקיבוץ, והשיבו באש. במהלך הקרב נפצע חבר כיתת הכוננות, ומאוחר יותר מת מפצעיו. תושיית הכוח בלמה את התקדמות המחבלים, וחלק מהם נהרגו. עם זאת, בחסות הירי חדרו מחבלים נוספים לקיבוץ, ונערכו בעמדות מאולתרות, בזמן שבמחוץ לקיבוץ נמשכו חילופי האש.
הגעת כוחות תגבור, בלימת המתקפה השנייה, וטיהור הקיבוץ (11:53-18:30)
בשעה 11:53 הגיע אל שער הקיבוץ כוח תגבור ראשון, שמנה שישה לוחמים בפיקוד סגן מפקד עוצבת אדום, ולצידו מפקד יחידת לוט"ר אילת ושלושה מלוחמי היחידה. הכוחות הצליחו להרוג שישה מחבלים בתוך הקיבוץ. במקביל, נמשכו חילופי האש עם מחבלים שהסתתרו בפרדסים. סגן מפקד עוצבת אדום הכווין מסוק קרב, שהצליח לחסל רבים מהם ולהביא להפסקת הירי על הקיבוץ.
בסביבות השעה 14:00 הגיעו כוחות תגבור נוספים מיחידת יהל"ם ומיחידת לוט"ר אילת, ועד שעות הערב טוהר הקיבוץ.
ממצאי התחקיר
תחקיר צה"ל קובע כי הצבא נכשל במשימת ההגנה על הקיבוץ. אף שהמחבלים לא הצליחו להגיע אל לב הקיבוץ בשעות הראשונות, הקרבות שהתנהלו במרחב סייעו לצמצם את הפגיעה. אוגדת עזה והחטיבה הדרומית הוכרעו למשך מספר שעות, ולכן פעולת ההגנה על הקיבוץ שובשה. בגזרת כרם שלום חדר האויב את הגבול ב־11 נקודות שונות באזור הקיבוץ, דבר שהקשה על הכוחות להגן על המרחב והיישובים.
החלטתו של מפקד הגזרה הפלוגתית לשלח טנק לעמדה שולטת במרחב הצליחה לשבש את המתקפה הראשונית של המחבלים ולהביא לחיסול רבים מהם. גם הלחימה של כוחות סיירת נח"ל באנדרטת דנגור תרמה לבלימת מחבלים בדרכם לקיבוץ, לצמצום מספרם ולהשפעה על תוצאות הקרב.
רבש"ץ הקיבוץ, שפעל בגבורה ובאומץ לב, בלם לבדו את הגל הראשון של המתקפה והרג ארבעה מחבלים מטווח קרוב, ובכך מנע טבח. התארגנות מהירה של כיתת הכוננות מנעה גלים הנוספים, למרות תנאי הפתיחה הקשים והנחיתות המספרית.
גורם בכיר המצוי בפרטי התחקיר אמר כי מחבלים שנחקרו בשב"כ סיפרו שהייתה להם מטרה לחטוף תושבים מהקיבוץ, אך בשל ירי הצלפים של כיתת הכוננות לא הצליחו. הוא הדגיש כי הזמן שבו סיירת נח"ל נלחמה במחבלים מחוץ לקיבוץ "קנה זמן יקר" לחברי כיתת הכוננות.
תגובת קיבוץ סופה:
"ב־7 באוקטובר נורו על הקיבוץ עשרות רקטות, ועשרות מחבלים חדרו וניסו להיכנס אל הקיבוץ במטרה לטבוח בתושביו. עירנות הרבש"ץ, נחישות כיתת הכוננות, חתירתה למגע ובלימת גל מחבלים כבד בגדר הקיבוץ מנעו אסון כבד והצילו חיים רבים. במהלך אותו יום איבדנו שלושה חברים יקרים - ברנרד כהן, אופיר ארז ועדו חוברה, זכרם לברכה".
עוד נמסר מהקיבוץ: "ביום הנורא ההוא איבדנו את תחושת הביטחון בבית שלנו, ואיבדנו את האמון במערכת שנשבעה להגן עלינו. אך באותו יום גילינו גם את חוזקה של הקהילה שלנו בכלל, ואת עוצמתה של כיתת הכוננות בפרט שלולא קרב הבלימה הקשה שניהלה מול המחבלים, חיילי צה"ל שהגיעו לקיבוץ בצהריים היו נחשפים לזירה מדממת. אנחנו מקווים כי התחקיר הוא צעד נוסף בשיקום מערכת היחסים בין הקהילה לצה"ל, ומייחלים לצעדים בוני אמון, להסקת מסקנות רחבה ומקיפה בכל הדרגים, וליישום פעולות שיאפשרו לנו לשוב בבטחה אל ביתנו, לשקם את הקיבוץ שלנו ואת חברינו. ב־7 באוקטובר גילינו את כוחה של קהילה ואנו שואפים להמשיך בבנייתה, הרחבתה וחיזוקה. חשוב לנו להדגיש: חזרת כל החטופים לאדמת ישראל החיים לשיקום, והנרצחים לקבורה ראויה היא צעד הכרחי לשיקום קהילת סופה ולשיקום מדינת ישראל כולה. אנחנו בוכים את אובדנם של שלושת נופלינו, ושל כלל הנופלים בקרבות בגזרה. אנו מחבקים את משפחותיהם באבלן הכבד".