התייר הישראלי שמחפש יעד ים תיכוני חם וזול, נטש את חופי טורקיה האהובה בשל התבטאויותיו של הנשיא ארדואן ובשל דיווחים על עוינות ברחובות הבירה, לצד הפסקת הטיסות הישירות למדינה, ונהר בהמוניו ליוון. אלא שמספר אירועים בימים ובשבועות האחרונים מעידים שגל העוינות לישראל במדינות מערב אירופה, מבצבץ באופן מדאיג גם במדינה הידידותית הזו, גם אם מדובר ברגישות יתר - האווירה נעכרה. אבל הישראלים שמכירים את יוון מבפנים, וגם המומחים, מזהירים מהיסטריה.
השבוע עלה לכותרות האירוע החריג במהלכו אניית הקרוז הישראלית, "קראון איריס" של "מנו ספנות" שעגנה עם 1,700 נוסעים ישראלים באי סירוס, לראשונה לקיץ זה, נתקלה במחאה מקומית של כמאה בני אדם, ונאלצה לשנות יעד מהרגע להרגע - לנמל לימסול בקפריסין. כפי שמדגישים המקומיים, צריך לשים דברים בפרופורציות - נחיתתה של האונייה בחוף לא נמנעה על ידי המפגינים או הרשויות וגם לא על ידי צוות האנייה או החברה.
ההנחיה בחברה התקבלה אצל מאבטחי הקרוז, שצייתו להנחיה מטעם גורמי ביטחון ישראלים. למחרת, התפרסמו בתקשורת בישראל דיווחים כי לפנות בוקר יום רביעי, חבורה של נערים ישראלים הותקפה מחוץ לבר באי רודוס. התקשורת ביוון מיהרה לסתור את הטענה כי הותקפו בסכינים ואומרת שלדברי מקורותיה במשטרה, האירוע כלל עימות מילולי בלבד שהתפתח במועדון הלילה בין קבוצה של כ-20 בני הנוער הישראלים, בני 19-18, לבין קבוצה "אחרת" של כעשרה אנשים ומדגישה כי לא התרחשה אלימות פיזית. על פי הדיווחים ביוון, הקבוצה הישראלית צעקה סיסמאות פרו-ישראליות בבר, כאשר הקבוצה השנייה הגיבה בקריאות פרו-פלסטיניות תוך שכינתה את הישראלים "רוצחים".
המשטרה היוונית מתעקשת כי העימות נותר מילולי והמתיחות התפוגגה לאחר שצוות הבר התערב. הקבוצה השנייה עזבה את המקום וכי רק מאוחר יותר, כשהקבוצה הישראלית צעדה בחזרה למלון, במרחק של כמאה מטר מהבר, הוכה אדם אחד "על ידי עובר אורח לא מזוהה".
על פי הדיווח, "חקירת משטרה, שכללה עדויות של עדי ראייה וניתוח וידיאו, לא מצאה כל ראיות לשימוש בסכין או לתקיפה מאורגנת כלשהי בכלי רכב, כפי שנטען בכמה דיווחים באמצעי תקשורת ישראליים". התקשורת היוונית מסרה שתשע הישראלים שנקשרו לתקרית עזבו את רודוס במטוס מאוחר יותר וכי אחד מהם אישר בעל פה את השתלשלות האירועים "כפי שתוארה על ידי המשטרה".
מידד חוזה, בן 35 מנס ציונה, ביקר בחודש שעבר באתונה והיה בדרכו למכון כושר במרכז העיר בעת שנתקל במשתתפי עצרת נגד המלחמה בעזה. לדבריו הם שמעו אותו מדבר עברית - והחלו לקלל, להכות ולרדוף אחריו עד שמצא מקלט בשירותים של בית קפה. אחר כך התקשר לבעל הדירה בה התארח, שהזעיק משטרה שחילצה אותו. "זה היה מפחיד, הם היו ביתרון מספרי גדול", סיפר לוואלה. האירוע לא הסתיים בכך. הפורעים האשימו אותו שהוא תקף אותם והשוטרים עיכבו אותו לתחנה, שם אמנם אומתה גרסתו, השוטרים התינו את היחס ואף ליוו אותו בבטחה בחזרה לדירה. אלא שהוא נותר פגוע, ובשיחה השבוע הוסיף: "במרכז העיר נתלו שלטים פרו-פלסטינים ענקיים בעד מאבק מזויין בישראל. לא יאומן, גם על בניין שמימין לו בית המשפט העליון של יוון ומשמאלו תחנת המשטרה המרכזית של אתונה - זו שלקחו אותה אליה".
אלוף-משנה במיל' מירי איזין, עמיתה בכירה במכון למדיניות נגד טרור באוניברסיטת רייכמן, אומרת שלא צריך להיות מופתע וגם לא צריך להיות מודאגים מדי. "אני אמשיך לנסוע ליוון. ליוונים בגדול אין בעיה איתנו. יוון היא כמו כל אירופה והיא הייתה פרו פלסטינית ואף יותר ממדינות אחרות לפני הרבה שנים", סיפרה לוואלה. "הפרו פלסטינים שם לא היו דווקא אנטי ישראלים ומה שהיה שונה ביוון בעשור האחרון זה שהממשל שם הפך להיות מאד פרו-ישראלי. לא מפתיע אותי שהרחוב הוא נגד, וחלקים ממנו אף יכולים להיות אלימים. אנחנו מתקרבים לשנתיים של מלחמה ואנחנו רואים את התוכן שמוזן לתוך הרשתות החברתיות. תמיד אמרו להיזהר מלהציג סמלים ישראלים וזה הרי נעשה רק יותר גרוע. לצערנו בכל מקום שאונייה ישראלית תגיע אליו עם אלפי ישראלים, אז כל מה שצריך זה כמה אנשים בנמל שיודעים על זה ואיזושהי הודעה שמופצת ברשת חברתית, והרי לך אירוע לא נעים שמתפתח. אנחנו עלולים לראות את זה בכל מקום שאליו יגיעו ישראלים בקבוצות גדולות או רשמיות. הצפנו את יוון בתיירים אז רואים את זה ביוון. ילכו לאיטליה אז יקרה שם".
"כתיירים, אין לאזרחי ישראל מה לחשוש לבוא ולבקר ביוון", כתב בפייסבוק ארנון, ישראלי לשעבר שחי באחד האיים ביוון זה שנתיים וחצי, "אני מרגיש בבית בין חברי היוונים ורובם ככולם מבינים את המצב בישראל ושואלים מידי פעם בדאגה מה יהיה", הוא המשיך והסביר. "יוון היא מדינה דמוקרטית אמיתית, בעלת חופש ביטוי מוחלט", הסביר, "ההפגנה באי סירוס ששודרה בטלוויזיה והשתתפו בה עשרות (ולא מאות כמו שפורסם), היא אחת מיני רבות המתבצעות במרכזי ערים ואיים גדולים המאורגנות ע"י מפלגת שמאל שנקראת "השמאל החדש" (Νέα Αριστερά) שכדי להרגיש משפיעת דעת קהל, מקבצת מוסלמים החיים ביוון ויוונים מאותם 5% שלא יודעים מה זה פלסטין ולא מבינים על מה הם מפגינים".
"אין בכוונת הפגנות אלה להפוך לאלימות, או לפגוע בישראלים המבקרים ביוון, אלא רק להביע דעה כמו בכל מדינה דמוקרטית מתוקנת", הבטיח ארנון והוסיף, "מה כן? ריכוז המוסלמים באתונה הוא רב, בתחבורה הציבורית וברחובות מסויימים, לכן בביקור באתונה - ובאתונה בלבד - מומלץ להצניע סממנים ישראליים ולא לדבר עברית בקרבת אנשים הנראים ממוצא מוסלמי. ככה גם אני נוהג כשאני מגיע לעיר הגדולה. החשש בסוף מגיע מהתקשורת בישראל הנוהגת לסלף את האמת כדי לייצר עוד רייטינג".
"אין ספק שאנחנו רואים יותר שלטים ויותר הפגנות, אבל אני לא חש שזה מונע מהישראלים להגיע בהמוניהם", אומר לוואלה ניצן, ישראלי המתגורר באתונה, המצוי בעסקי התיירות בעיר. "נכון שגל האנטישמיות שאנחנו חווים באירופה ובעולם הוא בהיקף חסר תקדים ונושא למחקר או סרט", אמר. "אני אישית מבדיל בין אנשי השמאל היווניים שיכולים להיות אידיאליסטים מאד וקיצונים מאד בעמדות האנטי ציוניות שלהם, כאלה שבלילות אתה רואה אותם יושבים עם נרות ליד בית הפרלמנט, ושהאירוע הזה הפך אצלם למעין דת. הם חדורי אמונה בעניין הזה, אבל מהם אני פחות חושש, אם הם יעשו נזק אז זה יהיה לרכוש. לעומתם יש את המהגרים האנטי ישראלים מהמזרח התיכון, שאין לדעת מי מהם יפעל באלימות ואיך. קשה להגיד שלא השתנה שום דבר באיך שאנחנו מתנהגים, כי עובדה היא שאת הבת שלי אני מזהיר, להצניע את תליון מגן הדוד הקטן שלה שכשהיא הולכת במרכז העיר או בשכונות מסוימות, ולא לדבר בקול רם בעברית עם חברים".
"עדיין, בהשוואה לבירות אחרות באירופה, אנחנו מרגישים יחסית בטוחים וגם מקבלים ברמה האישית לא מעט תמיכה מחלק מהיוונים דווקא בזכות זה שאנחנו ישראלים", מפתיע ניצן.
יאנה גבע, מדריכת תיירים בת 54, שעברה מישראל ליוון בדצמבר 2023, מתגוררת מאז באתונה. גם היא נותרת חיובים ואף אופטימית. "אנחנו במצב פחות טוב כעת אבל המצב ישתפר משמעותית כשנצא מעזה", אומרת יאנה בביטחון, "עברתי לפה משיקולים כלכליים, השארתי בארץ משפחה-ילדים, אחים והורים, ולמרות שאני יותר מכל ישראלית עברתי לפה על רקע המצב הכלכלי, קניתי פה דירה ואני מרוצה פה". לגבי המצב הנכחי דיווחה, "המצב מאוד מאוד החמיר ושאף אחד לא יגיד אחרת. אנחנו פה ביוון לא יודעים מה יהיה הלאה, אבל עדיין המצב פה הרבה יותר טוב מבכל מקום אחר באירופה. אישית, לא נתקלתי בשום התייחסות גזענית או אנטישמית, לא נקלעתי לסיטואציות, אף אחד לא תקף אותי וזאת למרות שאני תמיד מקלפת את המדבקות שהפרו-פלסטינים שמים ותמיד מצלמת להם את הגרפיטי שהם מרססים ומדווחת עליהם".
השפית חלי קיסריה מבנימינה עושה בימים אלו רלוקיישן לאי "לפקדה" ביוון. אותה הדיווחים האחרונים לא מרתיעים כלל ולא ישנו לה את התכניות. "מכל זבוב עושים אצלנו פיל. יוון זו לא טורקיה והיא לא הולכת בדרך של טורקיה, שזו מדינה מוסלמית", סיפרה לוואלה. "זה שנים שאני עושה כחודשיים בשנה באי ומעולם לא נתקלתי בשום אנטישמיות ביוון, ההיפך הוא הנכון. כאן בישראל יש לי יותר חשש. ואם אין חשש בטחוני, אז נא לזכור שיש עוד דאגות בחיים - גם כלכליות. וחברים שלנו כבר חיים שם ברווחה כלכלית על תקציב ששווה למה שהמושבה הקטנה שלנו גובה עבור ארנונה".
סיוון זמיר בן ה-52 תושב האי פיליון ביוון, הוא מנכ"ל "יוון והאיים", אתר האינטרנט המקצועי הגדול בישראל לתכנון והזמנה של חופשה ביוון, הפועל משנת 2003. שש שנים שהוא מתגורר ביוון, בתחילה באתונה, ומזה שנתיים באי המדובר. "94 אחוז מהיוונים או שהם מאד אוהבים את ישראל או שהם לא מתענים כלל בסכסוך הישראלי-פלסטיני. ההרגשה כאן ביוון הייתה ונותרה מאד נינוחה ובטוחה עבור ישראלים. קצת חבל שהתקשורת הישראלית נותנת במה כה נרחבת למיעוט קיצוני שברור שהוא משתייך למפלגה הקומוניסטית של יוון, שהם כועסים באופן כללי על כל דבר: על הממשלה שלהם, על האנרגיה, על קפיטליזם, על טורבינות הרוח ובמישור המדיני על הקשר הטוב של יוון עם ארה"ב וגרמניה ועל הדרך גם על ישראל. עכשיו קיץ אז מבחינתם זה זמן טוב, כי יש הרבה תיירים ישראלים אז הם עושים קצת רוח על המתחולל בעזה. חשוב להבין ולהזכיר שהרוב הגדול ביוון לא רק שאוהב ומסתדר עם ישראל אלא אפילו גם מאד פרגן על הפעולה הישראלית באיראן".
זמיר סבור שהמגמה מתהפכת. "בכלל, גם המיעוט הקיצוני מתדלדל ולא גדל, אלא שהתהודה כל פעם שיש אירוע ספורדי ומינורי מעלה אותו לכותרות". לדבריו, "אם המסקנה של 'מנו ספנות' היא להחרים את האי סירוס כ'נקמה', אז זה מה שיקרה, אבל אם הם יבינו שתקלות קורות, אז גם סירוס ימשיך להיות יעד. אני מכיר מהאי הזה עשרות יוונים שהם אוהבי ישראל אמיתיים. חבר שלי מסירוס אמר לי שהוא מתבייש במשטרה של יוון שלא עשתה עבודה טובה יותר בלפזר את ההפגנה הזו, אבל הם קצת איטיים בפריפריה. הוא אומר שישראלים מוזמנים לכל יעד ביוון כולל סירוס ואמר שהוא מקווה שהמשטרה והמדינה יפעילו יד קשה יותר על הקומץ הקיצוני הקטן שמזיק לכל האי ולכל יוון".
הוא מודה אף הוא כי "יש לפעמים תחושה לא נעימה מהביטויים האלה של אנטי ישראליות", אבל מוסיף, "צריך לשים דברים בפרופורציות", ומדגיש, "אין דיבור על ביטולים. יש שיח אמוציונאלי אבל אני מדגיש שאין מקום להאשים באנטישמיות את יוון האוהבת והמחבקת - וזה חייב להיות ברור".
גם יעל (שם בדוי) המנהלת מלון בוטיק באחד האיים הטרנדיים ביוון והסכימה להתראיין רק באנונימיות ("כיוון שעשינו החלטה מאז הקמת העסק שלא מערבבים פוליטיקה"), אומרת כי "התשובה חד משמעית, אנחנו מרגישים בטוח לגמרי וכך גם האורחים שלנו. לא אנחנו ולא הם נתקלנו בשום התנכלות או אנטי, למרות שכל הסביבה פה יודעים שאנחנו ישראלים. באי זו תופעה שולית ביותר, אנו גרים פה מספר שנים ומעולם לא חווינו יחס עויין מאיש, בטח לא על רקע הלאום. היוונים אנשים מקסימים ומקבלים אותנו מאוד יפה בארצם וחד משמעית מדובר בחברי אמת. בתקשורת יש הגזמה מאד גדולה וניפוח. מאז השנה שעברה מדברים פה על כמה אלפי פרו-פלסטינים באיים שעושים בלגנים, מרססים כתובות ומפגינים. אבל כאחת שבדיוק חזרה לכאן מלונדון, אני יכולה לומר בבירור שרואים את זה לא פחות שם. יש מלחמה בעזה. כל העולם רואה את הזוועה. אף אחד לא צריך להתפלא שזו התוצאה".