שישה נערים ישראלים שהיו בחופשה ברודוס, יוון, הותקפו הלילה (בין שלישי לרביעי) באירוע אלים ומדאיג סמוך למועדון פופולרי בקרב ישראלים. לפי עדויותיהם של הצעירים, קבוצת פרו-פלסטינים ממוצא טורקי המתינה להם מחוץ למועדון ותקפה אותם באלימות קשה הכוללת מכות, בעיטות - ותיעוד של אחד מהם במהלך התקיפה.
המקרה התרחש זמן קצר לאחר הפגנה שנערכה באי, במהלכה ניסו פעילים למנוע מתיירים שהגיעו באוניית נוסעים מהארץ להיכנס ליוון. גורמים ישראלים המעורים בפרטי האירוע מסרו כי מדובר בקטטה שפרצה בין מבלים, ולא באירוע שניתן היה להתריע עליו מראש. עם זאת, שגרירות ישראל באתונה נמצאת בקשר עם המשטרה המקומית סייעה למשפחות.
בשעה 04:36 לפנות בוקר שלח שחר גוטמן, אחד מהנערים, הודעה להוריו: "תענו דחוף, רודפים אחרינו". לאחר מכן התקשר וסיפר כי הצליח להימלט מהמקום. "קפצתי פה מעל איזו חומה, אני מתחבא", אמר, מבלי לדעת היכן נמצאים חבריו באותם רגעים.
גם חברו של שחר, עמית בחלין, נאלץ להתמודד עם תחושת הפחד - אך הוא היה בצד שקלט את הקריאה לעזרה. בשיחה עם וואלה, הוא שיחזר את ההחלטה לצאת לחלץ את חבריו מהרחוב:
"הייתי במלון ליד המועדון, וברגע שזה קרה כל אחד הצליח לשלוח את המיקום שלו. שמתי נעליים, ראיתי סכין ליד והחלטתי לקחת אותה ויצאתי לכיוונם. אחד החברים לא ענה לי, הסתבר שפשוט נגמרה לו הסוללה. הסתכלתי מהחלון וראיתי המון מפגינים פרו-פלסטינים ברחוב.
"תפסתי מונית והתחלתי לאסוף חברים לפי המיקומים ששיתפו. כולם היו מבוהלים. פחדנו אפילו מהנהג לא ידענו אם הוא איתנו או נגדנו. אחד החברים התחיל לדבר בשפה זרה כדי לא להיחשף כישראלי. אספתי אותם אחד אחד, בנגלות. כשהגענו למקום מבטחים הגיעה גם משטרה יוונית. הם דיברו איתנו, בדקו את הנהגים, ניסו להרגיע. אמרו שהכול בסדר ושהכוחות איתנו. אבל התחושה הייתה שזה לא נגמר הכול הרגיש כמו נצח".
"המילים שלו, 'רודפים אחרינו', החזירו אותי ישר לבוקר של השביעי באוקטובר"
אמו של שחר, אורית גוטמן, שיתפה את תחושת חוסר האונים בשיחה עם וואלה: "הם היו שישה חברים בחופשה של חמישה ימים, ובלילה האחרון יצאו לבלות במועדון הכי ישראלי באי ודווקא שם זה קרה. ברגע שקיבלנו ממנו את ההודעה שהוא בורח, הרגשנו חוסר אונים מטורף", סיפרה.
"המילים שלו, 'רודפים אחרינו', החזירו אותי ישר לבוקר של השביעי באוקטובר. לרגע קפאתי. פתאום אתה שואל את עצמך מה הדבר הכי נכון להגיד לילד שלך? לברוח? לשתוק? להילחם? היינו בסערה. ישר התקשרתי למשרד החוץ וביקשנו עזרה. פתחנו חמ"ל הורים. לא הצלחנו לנשום עד שהוא הגיע לשדה תעופה. תודה לאל שזה נגמר בטוב, והם בדרך הביתה, אבל אנחנו לא נעצור. נמשיך לצאת, נמשיך לבלות, לא ניתן לשונאים שלנו לנצח. רק שיחזרו כל החטופים הביתה ועד אז אנחנו ממשיכים לחיות".
הנערים עשו הבוקר את דרכם חזרה לישראל. "זו חוויה שלא נשכח בחיים", אמר אחד מהם. "רק רצינו לבלות וסיימנו בתחושת רדיפה רק בגלל שאנחנו ישראלים".