מחלוקת בגבול והדלפה מסעירה: מה צריך לדעת על העימות בין תאילנד לקמבודיה

קרבות עזים פרצו הבוקר (חמישי) בין תאילנד לקמבודיה באזורי גבול שנויים במחלוקת, אחרי חודשים של מתיחות מבעבעת. זה מה שצריך לדעת על ההסלמה הדרמטית בין השכנות בדרום-מזרח אסיה.

הלחימה כללה חילופי אש, הפגזות וירי רקטות, שלדברי הרשויות התאילנדיות גרמו למותם של לפחות 11 אזרחים ולפציעת 14 נוספים בשלושה מחוזות. בנוסף לכך, לפחות חייל אחד נהרג. תאילנד הגיבה בתקיפות אוויריות חריגות.

חילופי האש התנהלו בשישה אזורים לפחות לאורך הגבול, לפי משרד ההגנה התאילנדי. הירי החל באזור הסמוך למקדש טא מואן תום העתיק, בגבול בין מחוז סורין בתאילנד למחוז אודאר מינצ'יי בקמבודיה. הצדדים הטילו אחריות על פרוץ הקרבות אלו על אלו.

ראש ממשלת תאילנד אמר שהלחימה חייבת להסתיים לפני שיוכל להתנהל משא ומתן עם קמבודיה, אך הדגיש שלא הייתה הכרזת מלחמה ובשלב זה, העימותים לא התפשטו למוקדים נוספים.

המשבר החל במאי, לאחר חילופי אש קצרים בגזרת גבול קטנה יחסית ושנויה במחלוקת, שכל מדינה טוענת לבעלות עליו. חייל קמבודי נהרג, ושני הצדדים טענו כי פעלו מתוך הגנה עצמית. לאחר מכן, שתי המדינות אמרו כי הסכימו להפחית את המתיחות, אך המשיכו לנקוט צעדים שהחריפו אותה.

תאילנד הטילה הגבלות מחמירות בגבול עם קמבודיה, שמנעו כמעט את כל המעברים פרט לסטודנטים, חולים הזקוקים לטיפול רפואי ואחרים עם צרכים חיוניים. היום, בעקבות הקרבות, הגבול כבר נסגר לחלוטין.

קמבודיה, מצדה, אסרה על הקרנת סרטים וערוצי טלוויזיה תאילנדיים, הפסיקה יבוא של דלק, פירות וירקות מתאילנד והחרימה חלק מקווי האינטרנט הבינלאומיים ואספקת החשמל של שכנתה.

אתמול, נרשמה עליית מדרגה נוספת, כשכמה חיילים תאילנדים נפצעו מפיצוץ מוקש בגבול. בתגובה, בנגקוק החזירה את השגריר מפנום פן וגירשה את השגריר של קמבודיה, שנהגה באופן דומה ושנמכה את היחסים עם תאילנד.

העימותים הציתו תסיסה פוליטית בתאילנד והעצימו את התחושות הלאומנית בשתי המדינות.

ראש ממשלת תאילנד, פאטונגטארן צ'ינוואט, הושעתה מתפקידה ב-1 ביולי לצורך חקירה בגין חשד להפרות אתיות בטיפולה בסכסוך הגבול, לאחר דליפת שיחת טלפון עם מנהיגה לשעבר של קמבודיה.

בשיחה, שהתקיימה ב-15 ביוני, פאטונגטארן כינתה את ראש ממשלת קמבודיה לשעבר הון סן "דוד", וביקרה את הנהגת הצבא שלה. מבקריה ראו בכך פגיעה בכבוד הלאומי.

הון סן, שהוחלף על ידי בנו הון מאנט ב-2023, ממשיך להיות דמות משפיעה כנשיא הסנאט הקמבודי. הוא היה ידיד ותיק של אביה של פאטונגטארן, תאקסין צ'ינוואט, ראש ממשלה פופולרי אך שנוי במחלוקת שהודח בהפיכה צבאית, אך היחסים ביניהם התערערו על רקע סכסוך הגבול.

השיחה, שהודלפה, עוררה זעם ציבורי נרחב והפגנות בבנגקוק, כולל מחאה גדולה ב-28 ביוני, שבה השתתפו אלפים שדרשו את התפטרותה של פאטונגטארן. הקואליציה בראשותה התערערה כשהשותפה השנייה בגודלה פרשה ממנה ב-18 ביוני, במחאה על מה שהיא תיארה כרפיסות מול קמבודיה.

פאטונגטארן התנצלה וטענה כי הערותיה היו טקטיקה משא ומתן, והכחישה כי גרמה נזק לתאילנד. בעל בריתה, שר ההגנה לשעבר פומתאם ווצ'אייאצ'אי, מונה לראש ממשלה בפועל בזמן השעייתה.

המשבר הנוכחי מחריף את חוסר היציבות הפוליטית בתאילנד, ובית המשפט החוקתי נדרש להכריע בתוך 15 יום על בסיס עצומה שהגישו 36 סנאטורים, הטוענים כי פאטונגטארן הפרה את הסטנדרטים האתיים של המדינה. המצב מסתבך על רקע חקירות נוספות של הוועדה הלאומית למניעת שחיתות, שעשויות להוביל לאיסור על פאטונגטארן לכהן בתפקידים פוליטיים.

המחלוקת בגבול היא מקור להתפרצויות של מתיחויות בין שתי המדינות השכנות. תאילנד וקמבודיה חולקות גבול יבשתי באורך של למעלה מ-800 קילומטרים, על בסיס מפה משנת 1907, ששורטטה בתקופת השלטון הקולוניאלי הצרפתי. קמבודיה משתמשת במפה זו כבסיס לתביעותיה הטריטוריאליות, בעוד שתאילנד טוענת כי המפה אינה מדויקת.

הסכסוכים הבולטים והאלימים ביותר התרכזו סביב מקדש פרה ויהאר, שהוקם לפני אלף השנים. בשנת 1962, בית הדין הבינלאומי לצדק פסק כי הריבונות על אזור המקדש שייכת לקמבודיה. הפסיקה הפכה למקור מתח משמעותי ביחסים הדו-צדדיים.

קמבודיה פנתה שוב לבית הדין ב-2011, לאחר מספר עימותים בין צבאה לכוחות התאילנדיים שגרמו למותם של כ-20 בני אדם ולעקירתם של אלפי בני אדם. בית הדין אישרר את פסיקתו לטובת קמבודיה ב-2013, אך תאילנד דחתה את סמכותו של בית הדין.

ראש ממשלת מלזיה, אנואר איברהים, היו"ר הנוכחי של גוש מדינות דרום-מזרח אסיה, שבו תאילנד וקמבודיה חברות, קרא להרגעת הרוחות ואמר כי ידבר עם מנהיגי שתי המדינות כדי לפתור את הסכסוך בדרכי שלום.

סין אף היא הביעה דאגה מהלחימה ומסרה כי היא מוכנה למלא תפקיד בקידום הפחתת המתיחות.