בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג פרסם אתמול (רביעי) חוות דעת תקדימית, הקובעת כי מדינות עשירות חייבות לעמוד בהתחייבויותיהן להפחתת זיהום, או לשאת באחריות משפטית אם לא ינהגו כך. חוות הדעת, שזכתה לשבחים ממדינות איים קטנות וארגוני סביבה, מבהירה כי כישלון לעמוד באמנות האקלים מהווה הפרה של הדין הבינלאומי, ועשוי להוביל לחובת פיצוי כלפי המדינות שנפגעו ממשבר האקלים.
השופט יוג'י איאוואסאו, שעמד בראש הרכב השופטים, ציין כי מדינות חייבות לשתף פעולה ולהציב יעדי הפחתת זיהום ברורים. לדבריו, חובותיהן של המדינות לפי הסכמי האקלים הן "מחייבות וחמורות", וכי גם אחריות החברות שפועלות בתחום השיפוט שלהן מוטלת על הממשלות של אותן מדינות.
"הזכות לסביבה נקייה, בריאה ובת קיימא היא תנאי מפתח למימוש זכויות אדם אחרות", הוסיף.
עוד נכתב בחוות הדעת כי מדינות שלא יפחיתו את התלות בדלקים עשויות להידרש לשלם פיצויים, כולל שיקום תשתיות במדינות שנפגעו והשבת מערכות אקולוגיות למצבן הקודם, אם יתקיימו תנאים מסוימים לפי הדין הבינלאומי.
שר האקלים של ואנואטו, ראלף רג'נאוואנו, הביע סיפוק רב: "לא ציפיתי לתוצאה כל כך חזקה". הסטודנט וישל פראסאד, ממובילי הפנייה לבית הדין, אמר: "זהו כלי משמעותי במאבק לצדק אקלימי, ובית הדין העניק לנו נשק משפטי עוצמתי".
מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש בירך על חוות הדעת ואמר כי מדובר ב"ניצחון לכדור הארץ, לצדק האקלימי ולעוצמתם של צעירים שמובילים שינוי". לדבריו, כל מדיניות אקלים צריכה להתבסס על יעדי הסכם פריז, ובראשם חתירה להגבלת ההתחממות הגלובלית ל-1.5 מעלות.
על אף שחוות הדעת איננה מחייבת משפטית, משפטנים מעריכים כי יש לה משקל פוליטי ומשפטי רב ושהיא תהווה בסיס חשוב להמשך תביעות בנושא האקלים, ברחבי העולם. נכון להיום, הוגשו כמעט 3,000 תביעות אקלים בלמעלה מ-60 מדינות.
המהלך נולד בעקבות פנייה של מדינות מתפתחות ואיים הנמצאים בסכנת שקיעה, לאחר שהתברר כי הסכם פריז מ-2015 נכשל בבלימת עליית פליטות גזי החממה. בית הדין התבקש להשיב לשתי שאלות: מהן חובות המדינות להגנה על האקלים, ומהן ההשלכות המשפטיות במקרה של הפרת חובות אלו.
הדיון מתרחש על רקע סקפטיות גוברת כלפי שינוי האקלים בחלק מהמדינות, בראשן ארצות הברית, שתחת ממשל טראמפ ביטלה את כל רגולציות בתחום ופרשה מהסכם האקלים. עם זאת, השופט איאוואסאו הבהיר בפסק הדין: "פליטות גזי חממה נובעות ללא עוררין מפעילות אנושית, ואין לה גבולות טריטוריאליים".
לדבריו, מדינות מתועשות ועשירות הן שהובילו היסטורית את הזיהום, ועליהן מוטלת כעת החובה להוביל גם את הפתרון.