בית משפט לערעורים בארצות הברית קבע כי פדרו הרננדז, שהורשע ברצח ובהיעלמותו של הילד איתן פץ בן השש בשנת 1979 בניו יורק, זכאי למשפט חוזר או שיש לשחררו. היעלמותו של פץ היהודי בדרכו לתחנת האוטובוס בדרום מנהטן זעזעה את העיר ניו יורק, והפכה לאחת מפרשיות הילדים הנעדרים הידועות ביותר בארצות הברית.
הרננדז, שהיה בעל חנות מכולת, הורשע ב־2017 לאחר שמשפט קודם בשנת 2015 הסתיים ללא הכרעת דין. הוא הודה כי פיתה את פץ למרתף ותקף אותו. אך בערעורו טען הרננדז כי חבר המושבעים קיבל הנחיות שגויות, שסתרו פסיקות קודמות של בית המשפט העליון וגרמו לעיוות דין.
בהחלטת בית המשפט נכתב: "אנו קובעים כי בית המשפט של המדינה סתר חוק פדרלי מבוסס, וכי טעות זו אינה נחשבת לזניחה". דוברת מטעם הצביעה של מחוז מנהטן מסרה כי ההחלטה נמצאת בבדיקה.
הפרשה העסיקה את רשויות אכיפת החוק במשך עשרות שנים לאחר היעלמות הילד, שגופתו לא נמצאה עד היום. קמפיין נרחב לחיפוש אחריו הציג את תמונתו על קרטוני חלב ופוסטרים ברחבי אמריקה, והחקירה כללה את לשכת החקירות הפדרלית (FBI), תוך שהיא עוררה מודעות רחבה לסוגיית הילדים הנעדרים.
בשנת 2012 תושאל הרננדז בידי הרשויות בניו יורק, והודה כי פיתה את הילד למרתף כשהציע לו שתייה, ולאחר מכן חנק אותו. עם זאת, בית המשפט ציין כי להרננדז "היסטוריה מתועדת של מחלות נפש ואיי קיו נמוך", וכי הוא הודה לראשונה לאחר כשבע שעות של חקירה לא מתועדת בידי שלושה שוטרים.
רק לאחר מכן הוקראו לו זכויותיו החוקתיות, והוא סיפק וידוי מצולם, תחילה בפני המשטרה ולאחר מכן בפני תובע פדרלי. במהלך המשפט השני שלו ב־2017 התבססו התובעים בעיקר על הוידויים המצולמים.
החלטת הערעור להורות על משפט חוזר נסמכת על ההנחיות שקיבל חבר המושבעים בנוגע לאותם וידויים. באחת ההערות ששלחו השופטים, שאלו האם עליהם להתעלם מההודאות המאוחרות יותר, אם ימצאו שהווידוי הראשון לא היה מרצון. השופט השיב: "התשובה היא לא".
לבסוף הורשע הרננדז בהריגה ובחטיפה, אך זוכה מאשמת רצח מכוון. בערעורו טען הרננדז שהנחיה זו סתרה תקדים משפטי והובילה את המושבעים להכרעה בלתי הוגנת. בתי המשפט הנמוכים דחו את הערעור, אך בית המשפט הפדרלי לערעורים קיבל אותו אתמול.
"נקודת מפנה"
עורך דינו של הרננדז, הארווי פישביין, אמר: אנו מודים לבית המשפט על שנתן לפדרו הזדמנות להחזיר את חייו למסלול. אני קורא לתביעה במנהטן לבטל את האישומים המוטעים הללו ולהתמקד במה שחשוב באמת - מציאת האחראים האמיתיים להיעלמותו של איתן פץ".
ליסה ר. כהן, מחברת הספר "אחרי איתן: תיק הילד הנעדר שכבש את אמריקה", סיפרה לניו יורק טיימס שהיא בחרה בשם הספר מתוך מחשבה שהיעלמותו של איתן סימנה נקודת מפנה, ששינתה את מהותה של הילדות לדורות של צעירים אמריקנים.
"זה היה רגע של רוח הזמן ששינה את הדרך שבה אנו מתייחסים לילדינו", אמרה. "ומאז זה פשוט לא הפסיק. כל כמה שנים הופיעה תפנית מסוג 'אתם לא תאמינו שזה קרה'".
היא ציינה שהמקרה נגע ללב הציבור במיוחד משום שאביו של איתן, סטנלי, היה צלם מקצועי שצילם עשרות תמונות חדות ומרשימות של בנו הבלונדיני ותכול העיניים. לדבריה, התמונות האיכותיות "הופצו בכל מקום ונגעו באנשים".
משפחתו של איתן טרם הגיבה להתפתחויות האחרונות.