בשנת 1972 הגיעו הרמטכ"ל, דוד "דדו" אלעזר ושר הביטחון משה דיין לאסיפת קיבוץ בדגניה א'. שתי הדמויות הביטחוניות הבכירות במדינה מגיעות לאסיפת קיבוץ, וצריך לזכור לדיין מעמד מיוחד בקבוצה - הוא הילד השני שנולד במקום.
חברי דגניה רחשו לשני הגנרלים כבוד רב. שקט הושלך בחדר האוכל. משה דיין עלה לדבר ואמר בהתרגשות שמשרד הביטחון וצה"ל מבקשים מהאסיפה שתאשר את השארתו של איני עבאדי בתפקידו בעזה לתקופה נוספת. באסיפה פרץ ויכוח ודעות נשמעו לשני הכיוונים. "אין לך זכות מוסרית להגיד לשר הביטחון ולרמטכ"ל שלא ניתן את איני", אמר החבר הצעיר, שרול בן-יעקב לחבר שסבר שעל איני לשוב הביתה - למשפחה ולקיבוץ. בסוף הערב הכריעה האסיפה ברוב עצום שאיני ישאר בצה"ל, בתפקידו כמושל רצועת עזה.
הבוקר (שני) הלך לעולמו איני (יצחק) עבאדי, בקיבוצו דגניה א', שבע ימים ומעשים. בן 91 במותו. איש צבא ומחנך. מי היה עבאדי שכדי להשאירו בשורות צה"ל נאלצו שר הביטחון והרמטכ"ל לבקש מאסיפת דגניה א' שתיעתר לבקשתם?
איני נולד ב-1934 בדמשק לויקטוריה ויעקב עבאדי. אביו היה מוכתר הקהילה היהודית, מהקהילות היהודיות העתיקות בעולם, והיה אמון על הקשר של הקהילה עם השלטונות. באמצע שנות הארבעים המוסד לעליה ב', בשיתוף בוגרי תנועת "החלוץ" בדמשק, הוציאו לפועל מבצע העפלה שבמסגרתו העפילו לארץ-ישראל 1,350 ילדים, רובם מהקהילות היהודיות בדמשק ובחלב.
איני בן ה-11 עלה עם שמחה אחותו לארץ ישראל, במסע רגלי דרך רמת הגולן ושייט על סירה באגם החולה. את הילדים אספה מקיבוץ חולתה חיותה בוסל, חלוצה מהעליה השניה, ממייסדות הקיבוץ הראשון בארץ ישראל, דגניה א'. "ברגע שנכנסתי לכיתה בבית הספר והייתי משולב בה, אז הייתי כמו אחד הילדים האחרים. כל הזרויות הקודמות הפכו להיות למעין עבר שהתעלמנו ממנו", סיפר איני לימים. מאז ועד יום מותו חי בדגניה א', הקים משפחה והיה דמות מרכזית בקיבוצו. הוריו, שתי אחיותיו וסבתו הצליחו לצאת מסוריה רק כעבור עשרים שנה ונקלטו בדגניה א'.
משה דיין ביקש - עבאדי הסכים
בתחילת שנות החמישים התגייס איני לצה"ל, כלוחם בגולני ובהמשך מפקד מחלקה, מפקד פלוגה וקצין מודיעין. כשהשתחרר שב לקיבוצו ומילא בו תפקידים מרכזיים - מרכז ענפים בקיבוץ, מרכז משק ומזכיר קיבוץ. הוא התחתן והקים משפחה. ב-1968 גוייס איני למוסד ושרת שלוש שנים בעירק בפעילויות שונות, בהן גם היה אמון על הקשר עם הכורדים. כששב לישראל התבקש על ידי שר הביטחון, דיין, לחזור לצבא, הוא נעתר ומונה לתפקיד מושל עזה. כעבור שנתיים הסתיימה תקופת השירות ואז נערכה האסיפה בדגניה שאליה הגיעו שר הביטחון והרמטכ"ל.
מעבר להיות כבר איש צבא, מג"ד במילואים, דיין אמר לחברים: "איני הוא אחד האנשים היחידים שלא רק יודע ערבית אלא ערביסט. הוא בשורה הראשונה של הערביסטים. הוא עולה על פרופסורים באוניברסיטה שאנו עובדים אתם. הוא בקי בבעיות החקלאות וזה חשוב. איני הוא בן אדם, הוא דגנייתי, הוא אנושי. המדיניות צריכה להיות אנושית".
ב-1974 סיים את תפקידו והשתחרר בדרגת אלוף-משנה. במהלך שירותו הוא דגל במדיניות שלפיה על ישראל לשפר את התשתיות והחיים האזרחיים בעזה, מתוך אמונה שהשינוי הכלכלי-חברתי יתן לאוכלוסיה תקווה ויחליש תהליכי הקצנה. הוא פעל לשיקום מסילת הרכבת מעזה לאשקלון, מדי יום יצאו כ-40,000 עובדים לישראל, הסיר בהדרגה עוצר ממושך, הקים בנק ובתי ספר למלאכה. במקביל הלך ללמוד במכללה האיסלאמית, כדי להכיר את הלך הרוח בעזה. באותם ימים למד שם אחמד יאסין, מקים החמאס.
בראיון לשלומי אלדר לפני שנה לאתר "רלבנט" אמר עבאדי כי "ב-17 השנים לפני אוקטובר 2023 ישראל הקימה את החמאס, בהיעדר עבודה, בהיעדר דלק, בהיעדר חשמל, בהיעדר מים, בהיעדר תרופות. מה ציפית שהם יעשו בכלוב הזה שהם היו נתונים בו?" טען המושל הצבאי לשעבר ברצועה. עבאדי הוסיף: "בא חמאס ואמר דבר נורא פשוט - 'אני אתן 500 דולר למי שיתגייס', אתה לא היית מתגייס? אני הייתי מתגייס, גם אתה היית מתגייס. אם הילדים היו בוכים אם הם לא אכלו יומיים, אתה היית מתגייס ולא סתם- אם תהיה טוב ובכיר תקבל 800 דולר. לא היית הולך?".
"מי עשה את זה? ישראל, במצוקה שהביאה להם, בכלוב הזה שכלאו אותם", אמר בכעס. "כאשר זה קרה בשמחת תורה קמו ראש הממשלה ושר הביטחון שכשלו מעצם העובדה שזה קרה ושהם לא היו ערים, ואמרו את האמירה הכי מטופשת שאפשר להגיד - 'אנחנו נשמיד את החמאס'. הם לא יודעים מה זה חמאס, הם בחיים לא למדו אותו, בחיים לא הבינו אותו. לא ידע את עזה מקודם ולא מבין את עזה היום ובוודאי שהוא לא מבין את עזה מחר. אין אופק מדיני, בשביל שיהיה אופק מדיני צריך שיהיה משהו מאיש החזון ואין היום אנשי חזון", אמר לפני שנה בתוכחה.
כשהשתחרר מצה"ל שב עבאדי לקיבוצו, החל ללמד לימודי מזרח תיכון וסכסוך ישראל-ערב בבית הספר התיכון האיזורי בית-ירח וחינך דורות של תלמידים.
במקביל כתב תוכנית לימודים לבתי הספר בשם "עולם הערבית והאסלאם" בנוסף, לימד בשלוחות אוניברסיטאיות ובמכינות קדם-צבאיות, כיהן כחבר הוועדה העליונה המקצועית של משרד החינוך לערבית, ועולם הערבים והאיסלאם והיה מרצה מבוקש ברחבי הארץ.
הוא יובא לקבורה מחר ב-18:00 בבית הקברות בדגניה א'.