אלפי אפגנים, כולל רבים שעבדו עם הכוחות הבריטיים, הועברו בחשאי לממלכה בעקבות דליפת מידע על זהויותיהם - כך חשפה היום (שלישי) ממשלת בריטניה, המתכננת כעת לסגור את התכנית הסודית שנוצרה מחשש למעשי נקם של טליבאן.
שר ההגנה ג'ון הילי אמר כי מערך נתונים, שכלל מידע אישי של כמעט 19,000 אפגנים שהגישו בקשה להגיע לבריטניה לאחר השתלטות טליבאן על אפגניסטן, נחשף בטעות ב-2022, וחלקים ממנו פורסמו מאוחר יותר ברשת. בעקבות זאת, הממשלה השמרנית הקודמת הקימה תוכנית חשאית להעברת האפגנים וקיבלה באופן נדיר צו איסור פרסום גורף מבית משפט, שמנע אפילו דיון בעצם קיומו.
אך הצו הוסר היום במקביל להחלטת ממשלת הלייבור הנוכחית לחשוף את התוכנית. היא מסרה כי בדיקה עצמאית מצאה מעט ראיות לכך שהנתונים שנחשפו יגרמו לסיכון גבוה יותר לנקמה מצד טליבאן כלפי האפגנים ששיתפו פעולה עם הכוחות הבריטיים.
בבדיקה נטען שלטליבאן יש מקורות מידע אחרים על אזרחים שעבדו עם ממשלת אפגניסטן הקודמת והכוחות הבינלאומיים, ובכל מקרה הוא מודאג יותר מאיומים על שלטונו כיום.
"חשתי דאגה עמוקה מחוסר השקיפות כלפי הפרלמנט והציבור", אמר הילי לחברי בית הנבחרים. "לכל אלה שהמידע שלהם נחשף, אני מביע היום התנצלות כנה".
כ-4,500 איש - 900 מבקשי מקלט וכ-3,600 בני משפחה - הובאו לבריטניה במסגרת התוכנית החשאית, וכ-6,900 איש צפויים להיות מועברים עד לסגירתה, בעלות כוללת של 850 מיליון ליש"ט. כ-36 אלף אפגנים נוספים הועברו לבריטניה במסגרת מסלולים אחרים.
מתנגדי ההחלטה אומרים שהיא עדיין מותירה אלפי אנשים שסייעו לחיילים הבריטים כמתורגמנים או בתפקידים אחרים בסכנת עינויים, מאסר או מוות.
שון האמבר, עורך דין שייצג תובעים אפגנים רבים, אמר כי דליפת המידע "הקטסטרופלית" גרמה ל"חרדה, פחד ומצוקה" בקרב הנפגעים.
נוראלחאק נסימי, מייסד האגודה הבריטית לאפגניסטן ומרכז אסיה, אמר כי "אלפי אפגנים שתמכו במשימה הבריטית - שרבים מהם שמו את מבטחם במדינה הזו - נבגדו באופן חמור". הוא קרא לממשלה "להציע פיצויים משמעותיים, ולנקוט צעדים דחופים כדי להגן על אלה שעדיין נמצאים בסיכון".
חיילים בריטיים נשלחו לאפגניסטן כחלק מפריסה נגד אל-קאעידה וכוחות הטליבאן בעקבות מתקפות 11 בספטמבר 2001 בארצות הברית. בשיא המבצע היו כמעט 10,000 חיילים בריטיים במדינה, רובם במחוז הלמנד בדרום.
בריטניה סיימה את פעולות הלחימה ב-2014. אחרוני החיילים עזבו את אפגניסטן ב-2021 כשטליבאן חזר לשלטון, שני עשורים לאחר שהודח. חזרת טליבאן עוררה סצנות כאוטיות כשמדינות המערב מיהרו לפנות אזרחים ועובדים אפגנים.
צווי מניעה הם נדירים יחסית, והשימוש בהם שנוי במחלוקת. בניגוד לצווי בית משפט רגילים, צווי העל אוסרים לדווח שהם בכלל הוצאו. קומץ המקרים שבהם הם נחשפו כללו סלבריטאים שניסו למנוע חשיפה על חייהם הפרטיים.
זהו המקרה הידוע הראשון של צו מניעה שניתן לממשלה. היילי אמר שהוא לא מודע לאף אחד אחר.
השופט מרטין צ'מברליין, שקבע כי יש להסיר את צו איסור הפרסום, אמר בבית המשפט העליון כי הצו "עורר חששות משעותיים לגבי חופש הביטוי".
"לצו הגורף הייתה השפעה של סגירה מוחלטת של מנגנוני השקיפות הרגילים, הפועלים בדמוקרטיה", אמר. "זה הוביל למה שאני מתאר כ'ואקום בחינתי'".