צה"ל ושב"כ התירו לפרסום היום (שני) כי חיסלו את מחמד נצר עלי קניטה - מחבל במודיעין הצבאי של חמאס, שהחזיק בביתו את החטופה ששוחררה אמילי דמארי, בתחילת המלחמה. החיסול בוצע ב-19 ביוני במרחב העיר עזה, בתקיפה מדויקת.
לפי ההודעה המשותפת, קניטה שימש מחבל בגדוד אלפרקאן של חמאס, ופשט לשטח ישראל במסגרת מתקפת ה-7 באוקטובר, במהלכה ביצע מעשי טבח והחזיק את דמארי בשבי.
בתגובה לחיסולו של קניטה, אמילי פרסמה בחשבון האינסטגרם שלה: "אחד מיני רבים, כן ירבו בשורות טובות כאלו, ושנבוא בחשבון עם כולם בעזרת השם. רוצה להודות לחיילי צה"ל וכוחות הביטחון שעושים הכל כדי לרדוף ולחסל את אלו שהשחיתו לנו את הגוף והנשמה.
דמארי שיתפה גם את תמונתו של קניטה וכתבה כי "כך נראים פני הרוע. פנים שאני לא אשכח לעולם. כל כך שמחה שהוא לא בעולם שלנו יותר".
בפוסט נוסף תיארה את החוויה שלה מהשהות עם קניטה בשבי: "אני נזכרת בפנים שלו ביום ההוא שהוא העביר אותי למנהרות עמוק מתחת לאדמה. איפה שאין אויר, אין אור ואין חשק לחיות. מעלינו שומעים מטוסים, הפצצת ומלחמה שלמה שמתנהלת. ואז הוא (קניטה) מסתכל עליי בחיוך של נוכל ואומר לי 'זהו את מחר הולכת הביתה' ולא, הוא לא אמר את זה כי זה נכון. הוא אמר את זה כדי שאפתח תקווה. שאני אחכה ואחכה וכלום לא יקרה. הסתכלתי עליו בפנים ואמרתי לו שהוא שקרן. הוא הסתכל עליי ואמר לי 'אני? שקרן? למה את חושבת?'. ואז אמרתי לו כי אני שומעת את המטוסים. אין הפסקת אש ואין עסקה קרובה. ולצערי מבין שנינו, אני צדקתי".
דמארי, תושבת שכונת הצעירים בכפר עזה ובעלת אזרחות בריטית, נחטפה מדירתה במהלך הטבח. ממידע שנאסף בכלי תקשורת שונים עולה כי היא הספיקה לשלוח הודעה אחרונה לבני משפחתה סביב השעה 10:20 בבוקר הטבח, ובה סיפרה על ירי מחבלים ליד ביתה. גלי ברמן, שכנה וחברה הטוב, הגיע אליה כדי להיות איתה ברגעים המפחידים. לאחר מכן דמארי נורתה ונחטפה כשהיא פצועה, וכך גם ברמן, בעוד הכלבה שלה, צ'וצ'ה, נורתה למוות במהלך הטבח. יחד עם דמארי נחטפו עוד 18 בני אדם מכפר עזה.
אמילי שבה לישראל לאחר 471 יום ברצועת עזה, לאחר שחזרה עברה סדרת ניתוחים בבית החולים שיבא לטיפול בפציעות הקשות שנגרמו לה. אמילי נורתה בידה השמאלית וברגלה הימנית מטווח קצר. כתוצאה מהירי, איבדה שתי אצבעות וסבלה מפציעות חמורות שהגבילו את תנועתה. "אני מקבלת לחלוטין את היד שלי, את הכאב ואת הצלקות. עבורי, הן מסמלות חירות, תקווה וכוח", אמרה דמארי בבית החולים.
במהלך השבי, חמאס לא העניק לה טיפול רפואי, למעט בקבוק יוד פג תוקף ותחבושות. למרות הסיכון לזיהום מסכן חיים, היא שרדה את התנאים הקשים ללא טיפול רפואי מינימלי או גישה למים נקיים. מנדי, אמה של אמילי, סיפרה שבתה "נתפרה כמו כרית" על ידי חמאס, ושהפציעות הותירו אותה בכאב בלתי נסבל במשך חודשים רבים. לדבריה, העובדה שלא מתה בזיהום קטלני היא בגדר נס רפואי.