ועדת החוקה של הכנסת קיימה הבוקר (חמישי) סיור בדרום תל אביב לקראת קידום חוק יסוד-הגירה. במהלך הסיור התפתחו עימותים מילוליים בין תושבים ופעילים מהצדדים התומכים והמתנגדים לחוק. יו"ר הוועדה ח"כ שמחה רוטמן סירב לאפשר למבקש מקלט להשתתף בישיבת הפתיחה בטענה שלא נרשם מראש, והדגיש את חשיבות קביעת "כלים משפטיים ברורים" לקביעת מדיניות הגירה. ח"כ עופר כסיף תקף את היוזמה ואמר כי מדובר ב"חוק שמונע מפנאטיות גזענית". תושבים בשכונה טענו להזנחה מתמשכת מצד המדינה והתפרצו על חברי הכנסת: "בסוף אתם הולכים - ואנחנו נשארים עם כל הזבל".
בסיור השתתפו, בין השאר, חברי הכנסת יצחק פינדרוס, אלי דלל, אריאל קלנר ועופר כסיף, מפקד תחנת שרת משה אביטל, סגן ראש העיר תל אביב חיים גורן, שפי פז ושולה קשת. "אני אגלה סוד - אמא שלי שגרה פה עברה שוד", אמר דלל. "עצמו לה את העיניים קשרו אותה לכיסא. גם אם תרצה לצאת מהבית היא לא יכולה כי היא בטראומה. לא משנה באיזה גיל אתה".
בתחילת הישיבה, הציג יו"ר רוטמן את החוק. "ב-2018 הנוסח כמעט היה מגובש באופן מלא, סייעתי בניסוח שלו", אמר, וציין: "שפי (פז - א"ס) אורחת כבוד כאן". לדבריו, "אומרים מה עם כבוד האדם וחירותו? יש פה עימות, לעומת העיקרון הבסיסי של החוקה של ישראל לקבוע מי נכנס בשעריה, מדינת הלאום של העם היהודי, הדבר הזה לא נקבע בחוקי יסוד", הוסיף. "אני לא נאיבי, מה שכתוב בחוק יסוד לא תמיד נר לרגלם של הגופים, כמו בית המשפט. אני מעוניין שיהיו כלים משפטיים לעשות זאת".
"יחידת היציאה מרצון מאפשרת לכל זר לצאת למדינתו או למדינה המוכנה לקבל אותו. עד היום סייענו ליותר מ-48 אלף איש. בשנה שעברה יצאו 1,034 ילדים אריתריאים, בעיקר לקנדה אבל גם לעוד מדינה", אמר ראש היחידה ברשות האוכלוסין וההגירה. "אפשר לתת לכם לעשות גם על עזה?", צחק רוטמן.
"אני לא כופר בכך שיש דילמות", ציין עופר כסיף. "לכל מדינה יש מחויבות לחוק הבינלאומי. אחד העקרונות של הצדק הבינלאומי והיהדות הוא היחס ההוגן, הצודק, לאנשים במצוקה. השאלה איך מוצאים איזון בין הדברים. מה שמטריד אותי הוא הכוונה האמיתי שעומדת מאחורי חלק ממציעי החוק - להגביל ולרדוף אנשים שגם ככה נרדפים. זה לא יעלה על הדעת. מדובר בפנאטיות ולאומיות גזענית. יש פה אנשים שעמדותיהם הגזענות מהדהדות קולות נוראיים מהעבר".
"היום בתל אביב יש עשרת אלפים אריתריאים, 3,000 מהם - קטינים", סקר את המצב בגזרתו מפקד תחנת שרת במשטרה, משה אביטל. "בשנים האחרונות עזבו את ישראל כ-8,500. הסיבה העיקרית היא שהם נעדרי מעמד. יש לנו אתגרים לא קטנים, בעיקר בסוגיית נוער זרים, ארגוני הפשע מנצלים אותם. אנחנו חסרים כמה עשרות שוטרים. אנחנו משתמשים בהרחקות, אבל האריתריאים לא נרשמים במערכות. במלחמה חששתי מאוד, אם היה נופל פה טיל לא היה לי רישום לגבי אף אחד שנמצא בו".
לצד חברי הכנסת ונציגי הרשויות הגיעו למקום תושבים, שהתרעמו על היעדר טיפול בפשיעה בשכונות דרום תל אביב. "אנחנו גם חיים פה, לא רק הם", העירו בני זוג,. תושב אחר זעם: "עשר שנים אתם לא עושים כלום. בסוף כשאתם יוצאים אני ממשיך לגור פה. כל הזבל מתרכז פה".
חברת מועצת העיר מטעם סיעת כולנו העיר שולה קשת: " מצוקה עצומה, הפחד להסתובב ברחובות זה תוצאה של מדיניות שמנתבת סוחרי סמים לשכונות שלנו, כ 87% מתוכם אזרחי ישראל. לצערי במקום לנסות לתת פתרונות למצוקה שלנו כל השיח היה איך מגרשים מבקשי מקלט לא רק עבריינים אלא באופן גורף. גם אותם אלה שחיים איתנו בשכנות מיטיבה".
בהסבר לחוק נכתב כי "הצעת החוק קובעת קווים כללים בנוגע לכניסה לישראל, לקבלת מעמד בישראל, להרחקה מישראל וכן לשלילת אזרחותו של תושב או אזרח ישראלי. מוצע לקבוע כי מדינת ישראל היא ביתו של העם היהודי, ובה יממש את זכותו להגדרה עצמית. עוד מוצע כי לחוק היסוד תהיה עליונות על חוקים וחוקי יסוד אחרים, אלא אם נאמר בהם שתוקפם גובר על האמור בחוק יסוד זה".
עוד נכתב כי "לעניין מקבלי מעמד בישראל, מוצע כי תיקבע מכסה שנתית של מקבלי מעמד, כי הסתננות לישראל תהווה חסם מפני קבלת מעמד וכן כי לא ניתן יהיה לפנות לבית המשפט בעניין קבלת מעמד למי שאינו אזרח או תושב ישראל. הגבלות אלו לא יחולו לעניין חוק השבות. עוד מוצע כי הוראות הכניסה לישראל ומניעת הכניסה לישראל ייקבעו בחוק, וכי הממשלה, באישור הכנסת, תהא רשאית לקבוע כי אזרחים או תושבים של מדינות או אזורים מסוימים לא יוכלו לקבל מעמד או היתר שהייה בישראל".
"לעניין שוהים בלתי חוקיים בישראל, מוצע לקבוע כי המדינה תרחיקם אל מחוץ לגבולותיה בהסדרים שייקבעו בחוק, ותעודד עזיבתם של אלו שאינה יכולה להרחיקם לפי הסדרים אלו באמצעים שונים שייקבעו בחוק. האמצעים יכול שיהיו, בין היתר, החזקה במשמורת, החזקת כספים ומניעת קבלת שירותים. מוצע כי חוק-היסוד ישוריין כך שלא ניתן יהיה לתקנו אלא ברוב חברי הכנסת".