האיומים הביטחוניים במרחב פיקוד המרכז מחייבים טיפול מערכתי ברמת המדינה, ולא ייפתרו במבצעים נקודתיים בלבד, כך הזהיר גורם ביטחוני בכיר. מהגבול הפרוץ עם ירדן, דרך מכשול קו התפר המחורר, ועד כוונות הטרור מהגדה ומחוצה לה - אלה האתגרים שעומדים בפני צה"ל בגזרה.
האתגר הראשון: הגבול הפרוץ
בגבול ירדן, המוגדר כפרוץ, מבריחים אמצעי לחימה, סמים וכסף, שחלקו עובר לידי תשתיות טרור וסוחרי נשק שמוכרים אותם גם לארגוני פשע בישראל. לפי גורם ביטחוני בכיר, המצב בגבול ימשיך להיות חמור "עד שלא נסיים להקים את האוגדה המזרחית (בפיקודו של תת אלוף אורן שמחה, שמקבל שבחים על פועלו - א.ב), עם כלל החטיבות במילואים, עם תשתיות (גדר גבול 'שעון חול' בגבול ירדן), עם אמצעי איסוף ושיתוף פעולה עם הצד הירדני".
החשש הוא מחוליות פלסטיניות מסוריה ומירדן שינצלו את הגבול לחדור לישראל ולבצע פיגועים. הגורם הביטחוני אמר כי יש ירידה בהברחות אמצעי לחימה בגבול הירדני, "אבל עדיין יש הברחות של אמצעי לחימה, והן עוברות ליהודה ושומרון".
האתגר השני: קו התפר
מכשול קו התפר סביב יהודה ושומרון משתרע לאורך כ־500 ק"מ, בשילוב מעברי הגבול. לפי גורם ביטחוני בכיר "בקו התפר יש לא מעט פרצות. למה? כי אין עדיין גדר או חומה לאורך כל השטח. אין מספיק חיילים שיכולים לאבטח את קו התפר ולמנוע או לשבש את חדירת הפלסטינים לשטח מדינת ישראל".
על פי הבכיר "המעברים עצמם מהווים נקודת תורפה, מאחר שהבידוק מבוצע בעת היציאה משטחי יהודה ושומרון. אם בן אדם הולך עם ארגז רימוני רסס מרצועת עזה לאיו"ש ואין מערכת או גורם שיבדוק אותו. אין תשתיות לשם, וגם אין מספיק אנשים".
להערכתו, יש צורך בכמה מיליארדי שקלים כדי לסגור את כל החסימות הללו, ולהביא בודקים ביטחוניים ותשתיות מתאימות. הגורם הביטחוני סיפר כי לפני המלחמה רימון רסס בישראל עלה 3,000 שקלים, והיום הוא עולה 400 שקל כי יש הרבה. הוא ציין כי בחודש שעבר נעצרה מונית שנכנסה לשטחי יו"ש, ואותרו בה 8,000 כדורים של צה"ל בקוטר 5.56 מ"מ. כל כדור עולה עשרה שקלים. מדובר בתחמושת של לוחמים מהמלחמה ברצועת עזה.
האתגר השלישי: בניית תשתיות טרור
הכוונות של מפקדות טרור לבניית תשתיות טרור, גיוס פעילי טרור והוצאה אל הפועל של פיגועים נגד ישראל. "יש גם הכוונות בין אזוריות על ידי האנשים שגרו ביו"ש בעבר, ויצאו לחו"ל או שגירשנו אותם החוצה", הסביר הגורם. "הם מכווינים טרור, ומעבירים כסף בכל מיני שיטות: ארנקים דיגיטליים, מטבעות ביטקוין, בכל מיני מניפולציות, כולל חברות מדומות, ואנחנו נלחמים מול כל התופעות האלה".
הגורם הבהיר שכדי לטפל בשלושת האתגרים הללו נדרש, מעבר למאמץ האוגדתי, הפיקודי, שב"כ והמטכ"לי, גם טיפול מערכתי ברמת המדינה שיציב מענה לכל אחד מהם. הבכיר העריך כי יעברו שנים עד שיצליחו לטפל בשלושת האתגרים הללו בצורה אפקטיבית.
עוד אמר הבכיר כי "השטח תמיד מתמלא בכסף שקונה אמל"ח, שקונה אנשים לפעילות טרור, שבונה תשתית כזאת. ואם לא גדוד טרור, אז זו חוליה, ואם אין לו חוליה, זה מפגע בודד. אנרגיות מהסוג הזה לא חסר, ולכן אנחנו צריכים לפעול כל הזמן בשטח, ולייצר חופש פעולה מבצעי, בדגש על מחנות הפליטים".