"גורל יקירינו הוא לא תכנית ריאליטי" - משפחות החטופים נושאות עיניים לוושינגטון

משפחות החטופים עוקבות בדאגה אחר מה שנראה כרגעים מכריעים לקראת חתימה על עסקת חטופים. על פי הפרסומים, רק חלק מהחטופים החיים ישוחררו בעסקה, ועל כך מוחות המשפחות. בהודעה שפרסם מטה משפחות החטופים היום (שני) נכתב כי: "השאלה היא לא מי ייקבע את רשימות הסלקציה, אלא למה הן קיימות מלכתחילה? גורל יקירנו הוא לא תכנית ריאליטי".

המשפחות פנו לראש הממשלה לקראת פגישתו עם הנשיא טראמפ: "צא מהחדר הסגלגל עם בשורה ברורה - תנחו להיכנס באופן מיידי למשא ומתן על הסכם כולל עם לוח זמנים לסיום הלחימה והשבתו של החטוף האחרון. ככה עם ישראל לא יצטרך לעבור סלקציות".

הערב נערכה הפגנה של מחאת הנשים להחזרת החטופים והחטופות מול השגרירות האמריקאית בתל אביב. במקביל התקיימו הפגנות מחוץ לקונסוליה האמריקנית בירושלים ומול הבית הלבן בוושינגטון, כחלק מקריאה גלובלית להחזרת כל החטופים וסיום המלחמה.

דני מירן, אביו של עמרי מירן, נאם בהפגנה בתל אביב. "מי ייתן ואחרי הערב הזה של פגישת הנשיא טראמפ עם ראש ממשלת ישראל נגיע כולנו, ביחד עם כל עם ישראל, לשקט, שלווה ונתחיל לאסוף את חלקינו הפזורים ולהתחיל בשיקום החטופים שיחזרו", אמר. "בני עמרי נחטף לפני 640 ימים מביתו בקיבוץ נחל עוז, כאזרח מדינת ישראל. לעמרי שתי בנות - עלמא הייתה בת חצי שנה, ורוני הייתה בת שנתיים וחצי . לעלמא חגגנו הולדת שנתיים, ולרוני נחגוג בסוף החודש יום הולדת ארבע. מקווה שעמרי יכין את הזר".

"אני יכול להגיד בביטחון מלא שכל המשפחות מעורערות וזקוקות לשיקום, רובנו מחוסרי שינה וטרוטי עיניים, מתנהלים כמו זומבים. אצלי הזיכרון כמעט נמחק, ואני מתמקד מאותו יום שחור רק בדבר אחד: השבתו של עמרי לחיק המשפחה, לאשתו לישי ולשתי בנותיו המצפות לו יותר מכל דבר", הוסיף מירן בהפגנה.

אודי גורן, בן דודו של טל חיימי ז"ל שגופתו חטופה בעזה, אמר בהפגנה: "לטל כבר לא יהיו חלומות כי הוא מסר את נפשו על הגנת המשפחה, הקיבוץ והבית, אבל למשפחה שלו יש חלומות על החזרה לקיבוץ ושיקום הבית. יש חלומות על שגרה. ויש חלומות לחיות בלי הכאב החד, הדוקר. הכאב הלא מרפה של חוסר הוודאות וההמתנה".

שורדי השבי דורון שטיינברכר ואוהד בן עמי השתתפו גם הם בהפגנה. בן עמי אמר כי הוא מקווה שהעסקה תהיה כוללת. "הייתי שם עם עוד חמישה חברים, ולחשוב שרק חלק מהם ייצאו, ומי ייצא? מאוד קשה להיות שם, אי אפשר בכלל להבין את זה. וההרגשה כשאתה רואה שמישהו משתחרר ואתה נשאר שם, אני חוויתי את זה, חוויה מאוד קשה שיכולה לגרום לקושי נפשי, בטח אחרי שנמצאים שם 640 יום. אני מאוד מקווה שכולם יחזרו, גם החיים וגם החללים, עד החטוף האחרון".

שטיינברכר אמרה: "זכיתי לחזור ולהתאחד עם המשפחה שלי, וגם ל-50 החטופים והמשפחות מגיעה בדיוק את אותה הזכות". היא פנתה למקבלי ההחלטות בבקשה: "תחזירו את כולם הביתה עכשיו. אין מטרה יותר חשובה מלהחזיר את כל החטופים הביתה. החיים, והחללים לפני שיהיה מאוחר מדי. את כולם, בפעימה אחת, ועכשיו".