אוקראינה הביעה דאגה מכך שהפסקת משלוחי הנשק מארצות הברית תעודד את רוסיה להאריך את המלחמה, בעוד שהקרמלין טוען שההחלטה של ממשל טראמפ "תקרב" את סיום הלחימה הנמצאת בשנתה הרביעית.
ביום שלישי הודיע הבית הלבן על עצירת חלק מהמשלוחים, שהובטחו תחת ממשל ביידן, בעקבות סקירה של המאגרים שהצביעו על מלאי נמוך. "החלטה זו התקבלה כדי לשים את האינטרסים של אמריקה במקום הראשון", אמרו בבית הלבן על מדיניות הנשיא דונלד טראמפ.
צמצום הסיוע הצבאי מאותת על שינוי אפשרי בסדרי העדיפויות של הנשיא, שלחץ על רוסיה ואוקראינה להאיץ את שיחות השלום הקפואות. בחודשים האחרונים הגבירה מוסקבה את התקפותיה האוויריות על ערי אוקראינה, הזקוקה נואשות לעוד מערכות להגנה אווירית.
הממשל האמריקני לא פירט באילו משלוחי נשק מדובר, אך לפי כלי תקשורת אמריקניים הם כוללים טילים למערכות הגנה אווירית מדגם "פטריוט", פגזי ארטילריה מדויקת וטילי הלפייר. הפנטגון הבהיר שייתכן שההחלטה תשפיע על בעלות ברית נוספות, אך לא ברור אם זה עשוי להשליך גם על ישראל.
נשיא אוקראינה, וולודימיר זלנסקי, אמר אתמול ששתי המדינות "מבררות כעת את כל הפרטים בנוגע לאספקה", בעוד משרד החוץ האוקראיני הזהיר כי כל עיכוב "יעודד את התוקפן להמשיך במלחמה ובטרור, במקום לחפש שלום".
בשבוע שעבר, בפסגת נאט"ו בהולנד, נפגש זלנסקי עם טראמפ, שלא שלל את האפשרות לספק לקייב טילי פטריוט נוספים. משרד החוץ האוקראיני הדגיש במיוחד את הצורך של קייב לחזק את הגנותיה האוויריות, שכן רוסיה ממשיכה לתקוף את המדינה כמעט מדי לילה בטילים ורחפנים. בנוסף לכך, קייב זימנה בצעד חריג לשיחת הבהרה דיפלומט אמריקני בכיר.
עם זאת, משרד ההגנה האוקראיני מסר שהוא לא קיבל כל הודעה רשמית מארצות הברית על "השעיה או שינוי" במשלוחי הנשק, וקרא לציבור שלא להסתמך על מידע חלקי. במקביל, הוא הדגיש שהדרך לסיים את המלחמה היא "באמצעות לחץ עקבי ומשותף על התוקפן".
בסוף השבוע ספגה אוקראינה את המתקפה האווירית הגדולה ביותר מאז תחילת הפלישה הרוסית ב-2022, עם יותר מ-500 רחפנים וטילים בליסטיים ושיוט שנורו לעבר עריה.
למרות עצירת הסיוע, דובר הפנטגון, שון פרנל, אמר ש"הצבא האמריקני מעולם לא היה מוכן ובעל יכולות גבוהות יותר הודות לנשיא טראמפ ולמנהיגותו של השר הגסת'". דוברת הבית הלבן טענה: "עוצמת צבא ארצות הברית נותרה ללא עוררין - פשוט תשאלו את איראן".
למרות זאת, תת-מזכיר שר ההגנה לענייני מדיניות, אלברידג' קולבי, מסר כי הפנטגון "ממשיך לספק לנשיא אפשרויות חזקות להמשך הסיוע הצבאי לאוקראינה", אך הוסיף: "המשרד בוחן ומתאים את גישתו להשגת מטרה זו תוך שמירה על מוכנות הכוחות האמריקניים על פי סדרי עדיפויות ההגנה של הממשל".
ארצות הברית סיפקה לאוקראינה סיוע צבאי בשווי עשרות מיליארדי דולרים מאז הפלישה הרוסית ב-2022, אך טראמפ - שהבטיח לסיים את המלחמה "תוך יום אחד" - שינה את סדרי העדיפויות של הממשל כשהחליף את ג'ו ביידן בינואר.
חבר הפרלמנט האוקראיני פדיר וניסלבסקי, ממפלגת השלטון אמר כי ההחלטה "כואבת, ובתוך הרקע של מתקפות הטרור שרוסיה מבצעת נגד אוקראינה זו סיטואציה מאוד לא נעימה". מקור צבאי אוקראיני אמר לסוכנות הידיעות הצרפתית שקייב "תלויה מאוד באספקת נשק אמריקנית, למרות המאמצים שמתבצעים בנושא, אבל יהיה לנו קשה בלי תחמושת אמריקנית".
הקרמלין, מצדו, בירך על הידיעה על צמצום משלוחי הנשק, וטען כי הפחתת זרם הנשק לקייב תסייע לסיים את הסכסוך מהר יותר. "ככל שפחות נשק יישלח לאוקראינה, כך יסתיים ה'מבצע הצבאי המיוחד' מוקדם יותר", אמר דובר הקרמלין, דמיטרי פסקוב, שהתייחס למלחמה בשמה הרשמי ברוסיה.
רוסיה שולטת על כ-20% משטח אוקראינה
על אף האבידות הקשות בשדה הקרב והמחיר הכלכלי הרב שהיא משלמת, רוסיה לא הראתה נכונות לפשרות בני סבבי השיחות הישירות שקיימה בחודש שעבר עם קייב. הנשיא ולדימיר פוטין אמר בחודש שעבר שהרוסים והאוקראינים הם "עם אחד", ולכן "כל אוקראינה היא למעשה שלנו".
ובשיחת טלפון נדירה שקיים השבוע עם נשיא צרפת עמנואל מקרון - לראשונה מאז 2022 - הוא שב על טענתו שלפיה המערב אשם במלחמה, משום שהתעלם מדרישותיה הביטחוניות של מוסקבה במשך שנים.
בנוסף לעצירת הסיוע הצבאי האמריקני, גם המשך התמיכה המאסיבית מאירופה אינה מובטחת. כמה ממשלות פרו-רוסיות ביבשת מסתייגות מהעברת כלי נשק לקייב, ונשיא צ'כיה פטר פאבל הזהיר מתרחיש דומה בארצו.
לדברי פאבל, בכיר לשעבר בנאט"ו ותומך נלהב באוקראינה, הדבר תלוי בתוצאות הבחירות הקרובות בצ'כיה. "איני יודע מה יהיו סדרי העדיפויות של הממשלה החדשה", אמר ל-BBC.
מוסקבה שולטת כיום בכ-20% משטחה של אוקראינה, כולל חצי האי קרים שסופח ב-2014.
רוסיה התקדמה בצורה איטית ושוחקת באוקראינה בחודשים האחרונים והכריזה השבוע על שליטה מלאה על מחוז לוהנסק שבמזרח אוקראינה, אחד מארבעת מחוזות שאותם היא תובעת לעצמה, בנוסף לקרים.
מוסקבה גם טוענת כי השתלטה על שטחים ראשונים במחוז דניפרופטרובסק שבדרום-מזרח המדינה, אך הצבא האוקראני מכחיש זאת.