היחסים בין רוסיה לאזרבייג'ן נקלעו למשבר חריף במיוחד בימים האחרונים, שפרץ בעקבות מותם של שני אחים אזרים במעצר ברוסיה אך מגיע על רקע מתיחות עמוקה יותר.
גורמים רשמיים בבאקו אמרו היום (שלישי) ששני האחים, שנעצרו ביום שישי האחרון, סבלו מסימנים של טראומה אחרי שלטענתם הוכו במעצר, בעוד שמוסקבה זימנה את השגריר האזרי והביעה מחאה על הצעדים "הלא-ידידותיים" של ארצו, שכללו מעצר של אנשי תקשורת רוסים שהואשמו בריגול.
התקשורת האזרית, מצדה, שכמו זו הרוסית נמצת תחת שליטת הממשל, תקפה ישירות את הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין והאשימה אותו באלימות משטרתית וגזענות כלפי אזרים ואנשים אחרים ממרכז אסיה.
מעבר לתקרית מותם של האחים האזרים, באקו עדיין לא סלחה לשכנתה על הפלת המטוס של חברת התעופה הלאומית בדצמבר האחרון. טיל נ"מ ששוגר בשוגג למטוס גרם למותם של 38 איש.
פוטין הציע התנצלות, אך זו לא סיפקה את נשיא אזרבייג'ן אילהם אלייב. רלייב דרש הודאה מלאה באחריות וחקירה מקיפה שתעמיד לדין את האחראים, ובאקו האשימה ארגונים תרבותיים רוסיים בריגול ודרשה לסגור את משרד סוכנות הידיעות הממלכתית הרוסית ספוטניק בבירה.
המתיחות בעבעה מחדש ביום שישי, כשמבצע משטרה רוסי בעיר יקטרינבורג התמקד בחשודים במסגרת חקירות רצח פתוחות מ-2001. שניים מהחשודים, אחים ממוצא אזרי זיאדין וגוסיין ספארוב, מתו במעצר, ואחרים פונו לבית חולים.
התובע הכללי של אזרבייג'ן מאשים את המשטרה הרוסית בעינויים והרג מכוון של האחים במעצר, אך המשטרה הרוסית טענה כי אחד מהם מת מהתקף לב, והסיבה למותו של השני עדיין לא אומתה.
אך אזרבייג'ן, שמעמדה האזורי התחזק בשנים האחרונות, לא התרצתה. היא ביטלה ביקור מתוכנן של סגן ראש הממשלה הרוסי אלכסיי אוברצ'וק וכן את כל מופעי התרבות הרוסיים. במקביל, כלי תקשורת המזוהים עם הממשלה, ביקרו את פוטין, וטענו ששלטונו אכזרי אף יותר מזה של הדיקטטור הסובייטי יוסף סטלין.
סוכנות הידיעות הרוסית ספוטניק, שהמשיכה לפעול באזרבייג'ן עד השבוע, זכתה לפשיטה של המשטרה האזרית. שניים מעובדיה, איגור קרטביק ואיבגני בלוסוב, נעצרו בטענה שהם קשורים לשירות הביטחון הרוסי.מוסקבה הכחישה זאת ואמרה שאלו מעצרים לא מוצדקים.
אזרבייג'ן הייתה רפובליקה סובייטית בתקופת ברית המועצות, והפכה לעצמאית עם קריסתה ב-1991. היא החלה להתקרב למערב בפיתוח משאבי הנפט והגז העצומים שלה, ומוסקבה תמכה בבדלנים הארמנים במלחמת נגורנו-קרבאך הראשונה שנמשכה מ-1992 עד 1994, ושבה אזרבייג'ן הובסה. אך כשאילהם אלייב ירש את השלטון מאביו ב-2003, השליט הצעיר, שחונך במוסקבה, הצליח למצוא שפה משותפת עם פוטין.
ב-2020, רוסיה עמדה מנגד כשאזרבייג'ן השתלטה מחדש על שטחים נרחבים מנגורנו-קרבאך ולא סייעה לבעלת בריתה ארמניה. ניצחון זה שינה את מאזן הכוחות בדרום הקווקז, ואלייב החל לראות את עצמו כשחקן אזורי גם מבחינה צבאית כשהוא נהנה מסיוע בנשק מתקדם מישראל וטורקיה.
פלישת רוסיה לאוקראינה ב-2022 המשיכה להחליש את השפעתה של מוסקבה באזור, עם איבוד תשומת הלב שלה לטובת הבוץ האוקראיני. שנה לאחר מכן, השלימו האזרים את כיבושו מחדש של חבל נגורנו-קרבאך, והנחילו תבוסה קשה לארמניה, שהתרחקה אף היא ממוסקבה.
למרות חילוקי הדעות, מוסקבה שמרה על קשרים הדוקים עם באקו, בין היתר בשל תפקידה של אזרבייג'ן בנתיבי אנרגיה ותחבורה מרכזיים, כולל מסדרון המקשר את רוסיה לשווקים אסייתיים.
זאור שירייב, חוקר ממרכז קרנגי לרוסיה ואירואסיה, אמר לרשת BBC שאזרבייג'ן חוששת מהשפעה מחודשת של רוסיה על גיאורגיה, המונהגת על ידי ממשלה סמכותנית הידידותית לקרמלין. בנוסף לכך, הוא אמר שבבאקו מתנגדים להתחזקותם של פלגים פרו-רוסיים בארמניה, במיוחד אלו המתנגדים למאמצי הפיוס ההיסטוריים בין המדינות.
לדבריו, חילופי ההאשמות הפומביות של אזרבייג'ן עם רוסיה "נועדה ככל הנראה לשלוח מסר שהיא כבר אינה מוכנה לקבל את פעולות רוסיה באדישות, במיוחד כשאינטרסים שלה עצמה מושפעים".