כשרוסיה התערבה במלחמת האזרחים בסוריה לפני עשור והצילה את משטרו של בשאר אסד, היה זה שיאו של המאמץ שלה לבסס מחדש את השפעתה על האזור, שהתנדפה במידה רבה עם קריסת ברית המועצות. היום, לא רק שהשלטון שבשימורו השקיעה רוסיה משאבים רבים קרס, משטר ידידותי נוסף באזור עשוי להתמוטט בקרוב.
המלחמה באיראן - כל העדכונים
רק בינואר, נשיא איראן מסעוד פזשכיאן הגיע למוסקבה כדי לחתום עם הנשיא ולדימיר פוטין על הסכם שותפות אסטרטגי, שאושרר מאז על ידי הפרלמנטים בשתי המדינות. בניגוד להסכם שנחתם עם קוריאה הצפונית בשנה שעברה, ההסכם עם איראן הוא אינו ברית צבאית ובמוסקבה הבהירו בימים האחרונים שאין בו סעיף של הגנה הדדית.
טרם החתימה על הסכם השותפות האסטרטגית, ההיתכנות שהוא יכלול גם סעיף של סיוע צבאי הדדי דווקא הייתה על הפרק.
שר החוץ סרגיי לברוב אמר אז כי ההסכם מעניק "תשומת לב מיוחדת לחיזוק התיאום לטובת האינטרסים של השלום והביטחון ברמה האזורית והעולמית, ולרצון של מוסקבה וטהראן לשיתוף פעולה הדוק יותר בנושאי ביטחון והגנה".
טהראן סיפקה למוסקבה כטב"מים מתאבדים מתחילת מלחמתה באוקראינה ב-2022, ואלו מטילים מורא יומיומי על ערים אוקראיניות. איראן, לפי דיווחים שונים, גם עמדה לספק לרוסיה טילים בליסטיים לטווחים שונים, אך ספק אם עסקה זו תצא לפועל.
בימים הראשונים, היו ברוסיה גם מי שראו השלכות חיוביות לעימות בין ישראל לאיראן. כלי התקשורת הרשמיים ציינו את העלייה במחירי הנפט העולמיים, שצפויה להגדיל הכנסותיה של רוסיה. הנפט נותר מקור המימון המרכזי של כלכלת המלחמה הרוסית, ונשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי הזהיר מתרחיש כזה.
"קייב נשכחה", הייתה כותרת העיתון "מוסקובסקי קומסומולטס", שהתייחס להסחה בתשומת הלב העולמית למלחמה בין רוסיה לאוקראינה. מי שלא שכחה את קייב היא רוסיה, שהפציצה אותה ללא רחם השבוע, באחת ההתקפות הקטלניות ביותר מתחילת המלחמה.
הקרמלין אף הציע לתווך בסכסוך בין איראן בעלת בריתו לבין ישראל, שעמה רוסיה שומרת על קשרים טובים חרף החרם המערבי על מוסקבה, בניסיון למרק את תדמיתו המגואלת בדם ולהציג את עצמו כשחקן משכין שלום.
עם זאת, ככל שחלפו הימים, התגברו הקולות ברוסיה המזהירים מהשלכות המלחמה, כולל מצדו של הנשיא ולדימיר פוטין. פוטין שוחח עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, נשיא איראן מסעוד פזשכיאן ועם נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ מאז פרוץ הלחימה בשישי, אך השיחות הללו לא הובילו לפריצת דרך כלשהי.
"ההסלמה בסכסוך טומנת בחובה סיכונים רציניים ומחירים פוטנציאליים עבור מוסקבה", כתב הפרשן הפוליטי אנדריי קורטונוב בעיתון "קומרסנט".
"העובדה היא שרוסיה לא הצליחה למנוע מתקפה נרחבת של ישראל על מדינה שעמה חתמה לפני חמישה חודשים על שותפות אסטרטגית מקיפה. ברור שמוסקבה לא מוכנה ללכת מעבר להצהרות פוליטיות בגנות ישראל, היא לא מוכנה לספק לאיראן סיוע צבאי".
בלוגרים רוסים, שהתייחסו לעובדה שאיראן הסתמכה על ציוד רוסי שלא יכל לטכנולוגיה הישראלית, האשימו את השחיתות במשטר האסלאמי. טענות דומות הועלו נגד הקרמלין והממסד הצבאי הרוסי עצמם בחודשים הראשונים למלחמה באוקראינה, כשהכוחות של פוטין נחלו מפלות קשות והתקשו בשדה הקרב, וכן נגד משטר אסד בימיו האחרונים.
"בפוליטיקה העולמית כרגע, מתרחשים בזמן אמת שינויים עצומים שישפיעו על החיים בארצנו, בין אם באופן ישיר או עקיף", נכתב בעיתון מוסקובסקי קומסומולטס ביום שלישי.
רוסיה עדיין מנסה לבסס מחדש את מעמדה בסוריה החדשה. אף שהיא נתנה מקלט מדיני לבשאר אסד ומשפחתו עם קריסת השלטון בדצמבר, היא עדיין מחזיקה בבסיסים במדינה והחלה בפיתוח קשרים עם המנהיג החדש של סוריה אחמד א-שרע, שעד לא מזמן עמד בראש כוחות המורדים שבהם נלחמה מוסקבה.
פוטין נדרש הלילה לאפשרות שיאבד בעל ברית קרוב נוסף במזרח התיכון, ודחה את ההתייחסות לאיומים לחסל את המנהיג העליון של איראן, עלי חמינאי, תוך שהוא שולל שוב את התרחיש לסיוע צבאי רוסי לטהראן. הוא גם טען שאיראן לא ביקשה סיוע שכזה.
נשיא רוסיה, שהיה אמור להגיע בקרוב לביקור באיראן, אף טען שהתקיפות של ישראל יאחדו את העם סביב ההנהגה האיראנית.
"אני אפילו לא רוצה לדון באפשרות הזאת, אני לא רוצה", אמר פוטין לעיתונאים בכירים בכינוס בסנט פטרסבורג, המארחת את הפורום הכלכלי הבינלאומי השנתי שלה. הוא אמר שעל כל הצדדים למצוא דרכים לסיום פעולות האיבה בצורה שתבטיח את "זכותה של איראן לאנרגיה גרעינית למטרות שלום ואת זכותה של ישראל לביטחון ללא תנאים".
פוטין אמר שמוסקבה העבירה את הצעותיה לפתרון הסכסוך, אך ההחלטה נמצאת אצל הצדדים הלוחמים. לדבריו, ישראל הבטיחה לרוסיה שהמומחים הרוסים שסייעו לבנות שני כורים בתחנת הכוח הגרעינית בבושהר באיראן לא ייפגעו בתקיפות.
כשנשאל על שינוי משטר אפשרי באיראן, אמר פוטין כי לפני שנכנסים למשהו, צריך תמיד לבחון אם המטרה העיקרית מושגת או לא לפני שמתחילים בו. לדבריו, מתקני העשרת האורניום התת-קרקעיים של איראן עדיין לא נפגעו, בניגוד לטענות של ישראל והסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית.
העקיצה של טראמפ
רוסיה מפנה כעת את עיקר מאמציה למניעת התערבות ישירה של ארצות הברית במלחמה, מהלך שעלול להרחיב את הסכסוך לאזורים נוספים במזרח התיכון. ואולם, למרות החיבה של טראמפ לפוטין, דומה שתסכולו מכך שהנשיא הרוסי מסרב לפשרות במלחמה באוקראינה מקטין את מרחב ההשפעה שלו בזירה הזו.
"אמרתי לוולדימיר, 'תתווך בין רוסיה קודם. אחר כך תדאג לזה'", עקץ אותו טראמפ.
התערבות ישירה של ארצות הברית באיראן לצד בעלת בריתה ישראל תביך מאוד את רוסיה, שלא מוכנה ולא יכולה לסייע ישירות לבעלת בריתה איראן.
עבור פוטין, הבנה של משטרים שונים בעולם שהם לא יכולים לסמוך עליו בעת צרה - כפי שקרה במקרה של אסד ועשוי לקרות גם במקרה של חמינאי - עשויה לפגוע בחזונו הרחב להשיב לרוסיה את מידת השפעתה העולמית כפי שהייתה בתקופת ברית המועצות.
מלבד לשבת מהצד ולעקוב אחר ההתפתחויות, לפוטין נותר רק לקוות שהמלחמה לא תוביל גם לנפילת המשטר האסלאמי ולהקמת שלטון פרו-מערבי במקומו.