פחות מ-2% מהעולים החדשים שביקשו הכרה בהשכלתם בתחום הפסיכולוגיה בישראל החלו את ההכשרה בפועל - כך עולה מנתונים רשמיים של משרד הבריאות שהגיעו לידי וואלה. בעשור האחרון הוגשו 11,867 בקשות להתמחות, מהן כ (1%) 188 בקשות הוגשו על ידי עולים. כ-7%- (1,045 בקשות) הוגשו על ידי בוגרי לימודי פסיכולוגיה בחו"ל שאינם עולים, ויתר 10,634 הבקשות - על ידי בוגרי לימודים בישראל (92%).
הנתונים פורסמו במסגרת דוח מקיף של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שנכתב לבקשת ח"כ יוסי טייב לקראת דיון בנושא החסמים ברישוי פסיכולוגים עולים. הדוח מציג שורת כשלים מהותיים בהליכי הרישוי של פסיכולוגים בישראל - ובפרט עבור עולים חדשים ובוגרי מוסדות אקדמיים מחו"ל - מארגון "נפש בנפש" נמסר כי אכן כיום אפשר להתחיל את תהליך בדיקת המסמכים לרישום בפנקס הפסיכולוגים ולהכרה בתואר מומחה מחו"ל לפני עלייתו של המועמד לישראל, אולם, לדברי הארגון, יש מחסור בכוח אדם העוסק ברישוי פסיכולוגים במשרד הבריאות ולכן נוצר עומס על כוח האדם הקיים ותהליכי הבדיקה והאישור אורכים זמן רב.
לפי הדוח, בין 2013 ל-2023 הוגשו למשרד הבריאות כ-11,867 בקשות להכרה בהשכלה של בוגריפ בתחום הפסיכולוגיה - מהן כאמור 1,045 מעולים. למרות זאת, משרד הבריאות לא השיב לשאלה כמה בקשות הוגשו להכרה בתעודת מומחה שניתנה בחו"ל.
לפי משרד הבריאות, תהליך הרישוי אורך כשלושה חודשים לאחר קבלת כל המסמכים. בפועל, בשנת 2023 משך הזמן החציוני שחלף ממועד פתיחת התיק עד הנפקת הרישיון היה 170 ימים קלנדריים. עבור מחצית מהפונים, מדובר בלפחות 5.7 חודשים - הזמן החציוני הארוך ביותר בעשור האחרון.
אחד הכשלים המרכזיים הוא עומס בירוקרטי חריג: העולים נדרשים לאסוף מסמכים רבים, לעיתים בשפות זרות, לאמתם נוטריונית, לתרגם ולהגישם פיזית - והמערכת אינה מאפשרת תהליך דיגיטלי מלא מחו"ל. כך, נגרמים עיכובים כבר בשלב פתיחת התיק.
