"חייבים להפתיע שוב": התוכנית של צה"ל למלחמה הבאה מול איראן

משרד הביטחון וצה"ל נערכים כבר כעת ל"יום שאחרי" המלחמה העזה עם איראן - ולפתיחת מרוץ חימוש אדיר במזרח התיכון, שבו מדינות האזור ינסו לסגור את הפערים שנחשפו בעקבות ההתקפות המתוחכמות שהובילה ישראל נגד איראן ותימן. גורמי ביטחון מזהירים: "משרד הביטחון וצה"ל יידרשו להביא אל שדה הקרב כלים חדשים ומתוחכמים הרבה יותר".

מאחורי הקלעים מתרחש בימים אלה תהליך נרחב של בניין כוח צה"ל לשנים קדימה, בהובלת מנכ"ל משרד הביטחון, סגן הרמטכ"ל וראש אגף התכנון בצה"ל - זאת על רקע חשיפת הטכנולוגיות הישראליות בזירות הלחימה ותחרות למידה, בעיקר מצד האיראנים, שינסו להבין כיצד לפעול נגד צה"ל ולהיערך לעתיד.

גולת הכותרת: שדרוג יכולות הלחימה של צה"ל לטווח של 2,000 ק"מ מגבולות ישראל, לרבות הרחבת מערכי כלי הטיס והחימושים שהיו חסרים בחלק מהמערכה, הוספת כלי שיט, פיתוח סוגי פצצות חדשים, אמצעי גילוי, התראה ובקרה, תפיסות פעולה מתקדמות, טכנולוגיות מסווגות, מתדלקים, הגדלת מלאי המיירטים וקידום מערכות הגנה אוויריות - בהן קרן לייזר קרקעית ואווירית ופתרונות להתמודדות עם רחפנים כבדי משקל. בנוסף, מושם דגש על שיפור טכנולוגי של אמצעים קיימים.

במקביל, צפויה התעצמות משמעותית בכוחות היבשה - בתחום הטנקים, הנגמ"שים, מוקדי האיסוף באגף המודיעין, מערכות תקשוב, תשתיות אימונים, מיגון בסיסים, הגדלת מלאים וצמצום פערים בין ציוד אישי של לוחמים בסדיר ובמילואים. לפי צה"ל, תעשיות ביטחוניות ברחבי הארץ פועלות מסביב לשעון על מנת לעמוד בדרישות. מפעלים נרחבים מתרחבים בימים אלו.

במערכת הביטחון מציינים בגאווה כי המבצע לחיסול שורת מדעני גרעין בלב איראן בלילה הראשון של הלחימה - שנשא את שם הקוד "נרניה" - הוא תוצאה של תכנון שארך שני עשורים, ושל פתרונות ייחודיים שפותחו על ידי מפא"ת.

במקביל, שר הביטחון ישראל כ"ץ צפוי להוביל השקעה נרחבת במחקר ופיתוח של מערכות נשק פורצות דרך - זאת בשיתוף עם התעשיות הביטחוניות ובתנאי מידור מחמירים. לדברי גורמי ביטחון, אחד החששות המרכזיים שהתגלו במלחמה הוא חשיפת אמצעי לחימה מתקדמים - וכעת, בשל היכולת של האויב ללמוד ולהסתגל, יש לפתח אמצעי לחימה מסווגים חדשים לקראת הסבב הבא.

צה"ל ומשרד הביטחון כבר החלו בעיבוי מערכות ההגנה האווירית - בין היתר בעקבות המקרה בעיר בת ים, שם טיל בליסטי איראני גרם נזק ל-102 רבי קומות, בשווי של כחצי מיליארד שקלים. כל זאת, כאשר כל מיירט בודד עולה 15 מיליון שקל.

חלק מהשיגורים בוצעו בעומק השטח האיראני, וחלקם על ידי כלי טיס בטווח של 2,000 ק"מ מישראל. על הרקע הזה, ראש הממשלה בנימין נתניהו, שביקר בשבוע שעבר בבית החולים סורוקה שנפגע קשות מהפצצה, אמר על המיירטים: "הייתי רוצה הרבה יותר". בכיר ביטחוני הבהיר: "ללא ספק, יותר מיירטים ויותר סוללות מסוגים שונים היו משדרגים את ההגנה הטובה שיש לישראל, כי מבחינת מספרים - המערכות עובדות בצורה פנטסטית".

הרכבת האווירית הצבאית מארה"ב החלה כבר ב-7 באוקטובר, אך בשונה מתקופת הנשיא ג'ו ביידן - תחת כהונת הנשיא דונלד טראמפ היא לא נעצרת. יש הטוענים כי בשלושת החודשים האחרונים הועברו מארה"ב ומאזורים נוספים כמויות ציוד ומערכות נשק שלא נראו בשנה וחצי האחרונות - בשונה מתקופת האמברגו האמריקני בעבר. עם זאת, יש לזכור שכל ציוד אמריקני עולה הון עתק.

כעת נערכים בצה"ל ללחימה בכלל הזירות: עזה, איו"ש, גבול ירדן שמבעבע, סוריה, לבנון, תימן, עיראק, הזירה הימית - ובמיוחד באיראן. אתגר מרכזי: טווחי הפעולה של צה"ל, 2,000 ק"מ מישראל, הופכים לעניין שבשגרה.

כשלב ראשון, מבקשים במשרד הביטחון וצה"ל שיפוי תקציבי ממשרד האוצר עבור כלל הוצאות המלחמה. כמו כן, התקציב הבא צפוי להיבנות על יסוד לקחי המלחמה - החיוביים והשליליים כאחד. בין היתר מדובר על ייצור מקומי של סוגי תחמושת שונים - הדורש תקצוב של פסי ייצור לעשור הקרוב.

נושא בוער נוסף הוא חיל הים - שבעבר התמקד בהגנה על חופי ישראל, לאחר מכן על המים הכלכליים, ובמלחמה הנוכחית השתתף בתקיפות נגד החות'ים בתימן. ראשי מערכת הביטחון מתעקשים: יש להרחיב את שטח הפנים של מדינת ישראל באמצעות כלי שיט חדשים הנושאים אמצעים קטלניים ביותר - לטווחים רחוקים מאוד.

במבט כולל, ראשי מערכת הביטחון, צה"ל וגופי הביטחון השונים סבורים כי יש לחזק משמעותית את שיתופי הפעולה עם מדינות זרות - ובראשן ארה"ב - שנחשבות "מכפילי כוח" בקרב. כמו כן יש להרחיב את הפעילות בחלל, לנוכח טווחי הפעולה והאינטנסיביות המבצעית, להעמיק את הכלים לפעולה בתת-קרקע, ולהמשיך לצמצם את פערי המיגון בקרב אזרחי ישראל - רבים מהם נטולי מרחב מוגן. השבוע, למשל, אושר תקציב של 100 מיליון שקל לשיפוץ מקלטים באזור המרכז.

גורם ביטחוני בכיר סיכם השבוע: "מדינת ישראל חייבת לדאוג שצה"ל יוביל את שדה הקרב. חייבת לתמוך במערכת הביטחון. אנחנו חייבים להפתיע את האויב - גם בפעם הבאה".