העצרת למען שחרור החטופים משבי חמאס בעזה מתקיימת הערב (שבת) פעם נוספת, ביום ה-631 מאז תחילת המלחמה. בעצרת קוראים לשחרור 50 החטופים ושעדיין מוחזקים ברצועת עזה, שנה ושמונה חודשים לאחר מתקפת שבעה באוקטובר.
בעצרת נאמו שורדות השבי לירי אלבג ושרון אלוני-קוניו, עינב צנגאוקר אמו של החטוף מתן נצגואקר, רובי חן אביו של החטוף איתי חן ואילן דלאל אביו של החטוף גיא דלאל.
שורדת השבי לירי אלבג, שחזרה לפני כחמישה חודשים כחלק מעסקת החטופים האחרונה, הגיעה לדבר בעצרת. "השבוע ציינתי 5 חודשים בבית,5 חודשים של חופש, 5 חודשים שאני חיה. אבל אלו עוד 5 חודשים שאחיי ואחיותיי עדין שם בגיהינום, סופרים כל שניה ומחכים לגאולה. השבוע גם הסתיימה המלחמה עם איראן ראש התמנון", אמרה אלבג.
עוד הוסיפה לירי כי עכשיו, לאחר סיום המלחמה עכשיו - "נותרו רק החטופים. זה הזמן לעסקה. זה הזמן להצלה. זה הזמן להחזיר את מי שנשאר מאחור את כולם".
אלבג סיפרה על חוויותיה הקשות שעברה בשבי יחד עם חטופים נוספים. באחד המקרה תיארה כי הלכה ברחובות עזה לבושה בחיג'אב וגלביה כשלבסוף הובלה לבית ברצועה. "ליד הדלת ניצב רעול-פנים גבוה, חמוש. עוברים דרך חורים בקירות עד שמגיעים למבנה מוזר, משהו בין מסגד ריק לספרייה נטושה. בחדרון קטן: שני כיסאות ירוקים, מיטת-יחיד עם מצעים מלוכלכים, מזרן שטח על הרצפה, ובקבוקי מים. על אחד הכיסאות מונחת סכין קצבים ענקית. הלב שלי נשמט. המחבל לוקח את הסכין ואומר: 'עכשיו את יורדת לעזה התחתית".
"במנהרה הצרה אנחנו פוגשות כלוב. שם כבר מחכות אגם ורומי. אנחנו מתחבקות, בוכות, מנסות לסדר מקום. רבע פיתה, תמר וחצי קערת אורז ליום. הותר לנו ללכת רק פעמיים ל'שירותים' - חור ברצפה במרחק 800 מטר מהכלוב", משתפת אלבג.
בסיום דבריה פנתה אל נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ וראש הממשלה בנימין נתניהו וביקשה: "קיבלתם החלטה אמיצה בנושא איראן. תקבלו עכשיו החלטה אמיצה שמסיימת את הלחימה בעזה ומחזירה את כולם. איש מאיתנו לא ישוב לחיי שגרה כל עוד הם נמצאים שם במנהרות עזה התחתית. לא יהיה ניצחון עד שכולם ישובו".
שורדת השבי שרון אלוני-קוניו, אשתו של החטוף דוד קוניו, נשאה דברים במהלך העצרת. "ביום רביעי הקרוב, הבנות שלנו, אמה ויולי, יציינו יום הולדת חמש.
שתי ילדות קטנות טהורות ותמימות. ועם כל התמימות שיש להן - תמימות ששמורה רק לילדות בגילן, הן כבר יודעות שאבא שלהן גם השנה כנראה לא יהיה ביום ההולדת שלהן. לא יגיד להן מזל טוב, לא ירים אותם על כסא, לא יחבק ויגיד מזל טוב", סיפרה.
עוד תיארה קוניו על החוויות מיום הולדתן הקודם של בנותיה - "כשאשים מולן את עוגת יום ההולדת שלהן, עם הנרות הדולקים, הן יבקשו את אותה משאלה שהן ביקשו ביום הולדתן הרביעי: הן יבקשו שאבא יחזור מעזה. ואז, אולי, הן יסתכלו אלי וישאלו 'אמא, נכון בגלל שזאת משאלה של יום הולדת היא תתגשם?', ואני שוב אביט בהן בעיניים דומעות, ותשובות - אין לי".
עינב צנגאוקר, אמו של מתן, נשאה דברים גם היא. "אנחנו נוכל לקום מההריסות ומהשברים - רק כשהחטוף האחרון יחזור הביתה. וכשמתן שלי יחזור, כשכל מי שנשכח ונותר שם יחזור, אנחנו נכתוב מחדש את החוזה", אמרה צנגאוקר. עוד הוסיפה כי רק שכל חמישים החטופים יחזרו - תוכל עבודת שיקום המדינה להתחיל.
רובי חן, אביו של החטוף איתי חן, הגיע ודיבר בעצרת. איתי שירת כלוחם בחיל השריון ונחטף ממוצב נחל עוז. "הוא בשבי כבר עשרים חודשים במקום להיות משוחרר מצה"ל ובטיול בחול עם חברה שלו. באתי לכאן לא כדי לשאת עוד סיסמאות, אלא כדי לומר אמת ברורה: צריך - ואפשר - להחזיר את כולם. אחרי הניצחון מול איראן וחיזבאללה - ניצחון של עמידה, אחדות וגבורה - הגיעה השעה לעצור. לא מתוך חולשה, אלא מתוך עוצמה. לא ככניעה, אלא מתוך צו מצפוני כיהודים: להחזיר את כל החטופים - כולם, גם במחיר עצירת הלחימה הנוכחית בעזה", אמר.
לפני ארבעה חודשים פורסם הסרטון בו גיא דלאל ואביתר דוד צופים בשחרור חטופים מהשבי כשהם בתוך רכב של חמאס. "הם נראו רזים, חיוורים, מבולבלים ומתחננים על חייהם. זועקים לעזרה מעם ישראל שמישהו ישמע ויוציא אותם מהגיהנום, נתנו להם לראות שמיים ולנשום אוויר צח בפעם הראשונה לאחר כשנה רצופה במנהרות", אמר אביו אילן בנאומו בעצרת. בהמשך קרא דלאל לשחרור כל החטופים בעסקה כוללת בלי להשאיר אף אחד מאחור.