זה סיפור על שיחה קשה, תמורה חריגה, אופוריה - ומכה מול המספרים: ה"קאמבק" שהציבור לא קונה

הידיעות על הדרמה המטורפת שארעה ביום שלישי בצהריים, כמה שעות לאחר הודעת הנשיא טראמפ על הפסקת אש בין ישראל ואיראן, מתחילות אט אט להתפרסם. 20 מטוסי קרב ישראליים היו כבר בשמי איראן עם חימושים, סך הכל 50 כלי טיס ישראליים של תדלוק, בקרה, גיבוי, חילוץ וכטב"מים - כל אלה כבר חגו בשמי איראן. הם היו דקות לפני תקיפת 15 מטרות שלטון איכותיות, בתגובה לירי באותו בוקר לבאר שבע, שהרג ארבעה אנשים, גרם לפצועים והרס רב בפגיעה הישירה של טיל בבניין בעיר.

ואז הגיע הטלפון מטראמפ. נתניהו היה על הקו והשיחה בין השניים היתה קשה. טראמפ דרש באופן נחרץ, בצעקות, להחזיר את המטוסים הביתה, בשום אופן לא לתקוף. נתניהו הבין שאין אפשרות לסרב לדרישה כזו של הנשיא. המטוסים שבו ארצה. האיומים של בצלאל סמוטריץ כי טהרן תרעד, נותרו בטוויטר.

והלילה, בזמן שישנתם, הגיעה התמורה. בפוסט מדהים ברשת החברתית שלו, כתב טראמפ: "יש לבטל את משפטו של נתניהו באופן מיידי. נתניהו נתן כל כך הרבה למען מדינת ישראל ועומד בפני ציד מכשפות. זה תיק בעל מניע פוליטי. אני המום לשמוע שמדינת ישראל שחוותה את אחד הרגעים הגדולים בהיסטוריה שלה ומונהגת ביד חזקה בידי ביבי נתניהו, ממשיכה בציד המכשפות שלה נגד ראש ממשלת המלחמה הגדולה. ארה"ב של אמריקה היא שהצילה את ישראל, ועכשיו ארה"ב של אמריקה היא שתציל את ביבי נתניהו".

יכול להיות שמישהו בסביבת נתניהו, אולי נתניהו עצמו, ביקש מהנשיא לפרסם פוסט תמיכה לקראת משפטו המתחדש בקרוב. יכול להיות שזו יוזמה של טראמפ. אפשר להניח שהתמיכה הגורפת הזו של טראמפ, תתחיל ותסתיים בפוסט ברשת החברתית שלו. אבל אין ספק שתמיכה כזו תעשה לנתניהו רק טוב, לפחות בטווח הקצר. הציבור הישראלי אוהב את טראמפ, בטח לאחר השתתפותו בתקיפה באיראן.

ובחזרה לימים הראשונים של מלחמת ישראל-איראן. ‏האופוריה החלה מיד. אוהדי נתניהו ומעריציו כמעט בכו לפני שבוע מהתרגשות. ההחלטה האמיצה של נתניהו לתקוף באיראן, להסיר את האיום שרבץ על ישראל במשך עשרות שנים, העלתה אותו בעיניהם לדרגת שליח האל. לא פחות. גם היכולת לשכנע את הנשיא טראמפ, מלך העולם בפועל, לתת מכה לשלושה אתרי גרעין איראניים, בראשם פורדו, הסעירה את הדמיון. יותר מאשר שמחו אוהדי נתניהו על הסרת האיום, הם נהנו להקניט, לקנטר, לתקוף את יריביו ומבקריו. לעשות להם נא בפנים. "אמרנו לכם שלא היה ולא יהיה כמוהו. שתיתם לנו את הדם כל השנים והנה: לא היה ולא יהיה כמו נתניהו".

קחו למשל את ינון מגל, ראש וראשון למעריציו, צינור מושלם להעברת מסרי נתניהו, לא משנה על מה, שפצח במונולוג סוער: "אתם שנים שותים לנו את הדם. בזים, תוקפים ומשמיעים בלי הפסקה דברים שאמר לפני 7 באוקטובר כדי להוכיח שהוא נכשל. אבל לא יעזור לכם. הוא פירק את חיזבאללה, שבר את איראן, חיסל את ציר הרשע ובקרוב יסיים עם חמאס".

והציפיות היו בשמיים. הנה הגיע התיקון לכתם הגדול של 7 באוקטובר. ונתניהו, כבר דאג לארוז את הכל, גם את הכישלון הגדול בטבח וגם את כל מה שעבר מאז, בשם החדש: מלחמת התקומה. והטריק השיווקי של מלך השיווק נתניהו, שקוף: הוא לא נכשל ב-7 באוקטובר. ואם היה כישלון הוא של צה"ל, השב"כ והיועצת המשפטית. היא אשמה בהכל. אהה וגם בג"ץ, בג"ץ גם אשם תמיד. ובכלל, אויבינו מסביב קמו לכלותינו בתמיכת איראן, ואני נתניהו, הצלתי אתכם מידיהם. אני התקומה. כל השאר אבות הכישלון. אוסלו, ההתנתקות, רבין, פרס, כולם. אני רק על ההצלחות, הניצחונות, התקומה. כישלונות? אסונות? תזמינו את דניאל הגרי שיתן הסברים.

והציפיות לאחר המכה האדירה לאיראן, ההצלחות הפנומנליות של חיל האוויר, המוסד, אמ"ן, היו בשמיים. קרענו את איראן לגזרים. שברנו להם את העצמות. "הכל בזכות נתניהו", שיפררו מעריצי נתניהו. "אין עוד מלבדו".

והציפייה היתה שהנה כעת נתניהו יקפוץ במנדטים, אולי יסיים את המלחמה בעזה, יחזיר את החטופים, יילך לנורמליזציה עם סעודיה ומשם יחתוך מהר לבחירות, לעוד ניצחון ולעוד קדנציה של כמה שנים.
ואז הגיעו הסקרים. הראשון של מנו גבע, בשלישי בערב בחדשות 12, סקר די מדהים, שלפיו למרות הניצחון באיראן, למרות המכה הניצחת, האופוריה הגדולה, כלום לא זז פוליטית. למרות התחושה של כל מעריצי נתניהו שיריביו "אכלו אותה בגדול", הסקר לימד שגוש נתניהו לא זז. זה הכניס את שופרות נתניהו ושאר מעריציו, למרה שחורה. אכזבה גדולה מהציבור שלא יודע להעריך את גדולת נתניהו.

ביום רביעי בצהריים הגיע הסקר השני של "וואלה". גם בסקר הזה התמונה די דומה. הליכוד עולה על חשבון בן גביר, מגיע ל-26 מנדטים אבל גוש נתניהו תקוע על 48 מנדטים. אף אחד מגוש מתנגדי נתניהו לא עבר צד לגוש שלו, במה שאולי יכול לקרב אותו למספר המיוחל 61 שאיתו מרכיבים קואליציה וממשלה. אגב, לפי הסקר של "וואלה", גוש מפלגות האופוזיציה, בראשות נפתלי בנט יכול להקים ממשלה עם 62 מנדטים, גם בלי המפלגות הערביות. ברביעי בערב הגיע הסקר השלישי של כאן 11. הוא כבר היה יותר אופטימי, הכי אופטימי מבין אלה שנערכו. לפי הסקר הזה הליכוד קפץ בשישה מנדטים ל-28, וגוש נתניהו קפץ ל-51 מנדטים, עליה של ארבעה מנדטים. וזה השיא בינתיים, רחוק עדיין עשרה מנדטים מהאפשרות להקים ממשלה.

ועוד הערה קטנה: בכל הסקרים בצלאל סמוטריץ לא עובר את אחוז החסימה. בסקר של כאן 11 הוא עם 1.8 אחוזים, רחוק רחוק מאחוז החסימה. אבל תנוח דעתכם, או שאולי לא: סמוטריץ לא יתמודד בבחירות לבד וישרוף לגוש נתניהו שניים, שלושה מנדטים. נתניהו כבר ידאג גם הפעם לחבר אותו לבן גביר. אז אפשר להוסיף לגוש נתניהו שני מנדטים אוטומטית בכל סקר.

בגדול, תומכי נתניהו לא יודעים את נפשם. ומתגנב לליבם החשש שאם הנצחון הגדול באיראן לא הקפיץ את גוש נתניהו לפחות בעשרה מנדטים, אולי יש בעיה.

‏ואז קמנו ביום רביעי בבוקר והתבשרנו על שבעת לוחמי ההנדסה שנהרגו בחאן יונס וכולנו התרסקנו אל קרקע המציאות. ואולי, חוששים אוהדי נתניהו, הכתם הנורא מהאסון המחריד בשבעה באוקטובר חזק יותר מהכל. הטבח, המלחמה הלא נגמרת בעזה, ההרוגים מאז אותה שבת שחורה, עוד מעט 2000 הרוגים בסך הכל, כשכל אחד מאיתנו מכיר הרוג, נופל, נרצח, חטוף, זה יותר חזק. חזק יותר מכל תקיפה באיראן, מכל הפצצה בפורדו או כל חיסול של מדען גרעין איראני, או בכיר במשפחות מהפכה.

‏עוד כמה חודשים ייערכו הבחירות. יש רבים מאוהדי נתניהו, שגורלו, עתידו, שרידותו, חשובים להם יותר ממה שיהיה כאן. אף אחד לא יודע כיצד יתפתחו הדברים. אולי תהיה נורמליזציה עם סעודיה, אולי עם סוריה - סטיב וויטקוף כבר רמז ברביעי בערב שבקרוב יצטרפו עוד מדינות להסכמי אברהם. אין הרבה אופציות. ואולי נגלה, חלילה, שאיראן מתאוששת ומסוכנת מתמיד.

‏והבחירות הבאות, יהיו, שוב, סביב נתניהו והשאלה הגדולה האם מצביעיו בבחירות 2022, יכולים לסלוח לו על האסון הגדול של העם היהודי מאז השואה - טבח 7 באוקטובר.