לאחר 12 ימים של תקיפות אוויריות ישראליות שהדהדו בערים ברחבי איראן, גבו מאות קורבנות וגרמו לגלי פליטים שנמלטו מבתיהם, אזרחי איראן הביעו תחושת הקלה על ההכרזה המפתיעה בלילה הקודם על הפסקת אש.
עבור תושבי הבירה טהראן, ההכרזה הביאה תקווה לשיקום, חזרה לחיים רגילים והרגעה - לפחות לעת עתה - של החרדה מפני הסלמה נוספת ומלחמה מתמשכת. איראנים רבים שנמלטו מהתקיפות שמחו גם הם, שכן יכלו לשוב לבתיהם לאחר שהות מתישה ויקרה מחוץ לעיר, בדירות שכורות או אצל קרובי משפחה.
"אני מלאת שמחה. זה נגמר וסוף סוף נוכל לחיות בשלום. זו הייתה מלחמה מיותרת, ואנחנו, האנשים הפשוטים, שילמנו את המחיר על מדיניות ההסתה של השלטונות", אמרה שימה, בת 40 משיראז, שביקשה להסתיר את שמה המלא מחשש לנקמה.
רק 24 שעות קודם לכן, ענני עשן כבדים ריחפו מעל חלקים מהבירה, כאשר ישראל תקפה מטרות של משמרות המהפכה האסלאמית והמיליציה הפרא-צבאית בסיג', וכן את כלא אווין למרגלות הרי אלבורז.
גבר ברחוב סואן בטהרן, שביקש אף הוא להישאר אנונימי, אמר: "העם הוא זה שמשלם את המחיר - בין אם זה העם שלנו או שלהם. שני הצדדים נושאים בנטל, ולכן עדיף שזה קרה מוקדם ולא מאוחר".
ישראל הזהירה שוב ושוב את התושבים לפנות אזורים נרחבים בעיר לפני ביצוע התקיפות, מה שגרם לפקקי ענק בכבישים המובילים ליציאה מטהראן. מותשים וחסרי מזומנים, רבים מהם החלו לשוב לבתיהם עוד לפני הכרזת הפסקת האש.
ארש, בן 39, עובד ממשלתי, לקח את משפחתו לדמאוונד, אתר נופש הררי במרחק 56 ק"מ מזרחית לטהראן, הידוע באווירו הנקי ובסביבתו הפסטורלית. הם חזרו לעיר לפני יומיים.
"אשתי ושני ילדיי היו מבועתים מההפצצות, אבל השכרת חדר צנוע בדמאוונד לזמן ממושך חרגה מהתקציב המוגבל שלי," סיפר.
נושין, בת 35, נסעה כמעט חמש שעות עם בעלה וילדה כדי להתארח אצל חמותה בסארי, ליד חוף הים הכספי של איראן. אך הבית כבר היה צפוף מקרובי משפחה שביקשו מחסה, ונושין החליטה שהם מעדיפים לחזור הביתה.
"הילדה שלי מתגעגעת לחדר שלה. אני מתגעגעת לבית שלי. כמה זמן אפשר לחיות ככה?", שאלה. "גם אם תהיה תקיפה נוספת, אני מעדיפה למות בבית שלי".
ישראל פתחה במכת פתע ב-13 ביוני, כשתקפה מתקנים גרעיניים וחיסלה מפקדים צבאיים במכה הקשה ביותר על איראן מאז פלישת עיראק ב-1980. ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר כי התקיפות עשויות להוביל לשינוי משטר. עם זאת, לא נראו סימנים למחאות רחוב משמעותיות נגד הרפובליקה האסלאמית.
איראנים ששוחחו עם סוכנות רויטרס, כולל כאלה המתנגדים לרפובליקה האסלאמית והפגינו נגדה בעבר, אמרו כי התקיפות עוררו תחושה לאומית של התלכדות מול מה שהם תופסים כתוקפנות זרה. עם זאת, רבים באיראן מביעים כעס כלפי הנהגת המדינה, ועבור אלה שחוזרים לבתיהם, המציאות של כלכלה מוכת סנקציות נותרת בעינה.
"זה בלתי מתקבל על הדעת. זה אכזרי. למה תוקפים אותנו בזמן שהפקידים הבכירים מסתתרים במקומות בטוחים?" אמר מוחמד, בן 63 מרשט. "אני מאשים את מקבלי ההחלטות במדינה הזו. המדיניות שלהם הביאה עלינו מלחמה והרס", הוסיף בראיון טלפוני.
בעוד ישראל תקפה שוב ושוב הן מנהיגים והן מתקנים של כוחות הביטחון הפנימיים תחת משמרות המהפכה, התקשורת הממלכתית דיווחה על מאות מעצרים של אנשים שהואשמו בריגול.
כלי רכב שחורים של כוחות הביטחון נראו ברחובות טהראן, ומתנגדי משטר הביעו חשש מפני דיכוי מתקרב מצד השלטונות כדי למנוע ניסיונות למחאות המוניות.
האשמות על הפרות של הפסקת האש ביום שלישי עוררו גם חששות כי המלחמה עלולה להתלקח מחדש.
"אני מקווה שהישראלים יישארו מחויבים להפסקת האש. ההיסטוריה הראתה שהם מעולם לא כיבדו אותה באמת, אבל אני עדיין מקווה שהפעם הם יעשו זאת - כי זה לטובתנו ולטובתם", אמר גבר ברחוב בטהראן.