בהחלטתו חסרת התקדים להפציץ את אתרי הגרעין של איראן, תוך הצטרפות ישירה למתקפה האווירית של ישראל על יריבתה האזורית המושבעת, עשה נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ מעשה שהבטיח זה מכבר להימנע ממנו - התערבות צבאית במלחמה זרה גדולה.
התקיפה האמריקנית הדרמטית, שכללה פגיעה במתקן הגרעיני המבוצר ביותר של איראן, החבוי עמוק מתחת לאדמה, מסמנת את ההימור המדיני הנועז ביותר בשתי כהונותיו של טראמפ, הימור רווי סיכונים וחוסר ודאות.
טראמפ, שאיים על איראן שעליה לבחור בשלום או להתמודד עם תקיפות נוספות, עשוי לדחוק בטהרן להגיב בסגירת מצר הורמוז, עורק הנפט החשוב ביותר בעולם, בתקיפת בסיסים צבאיים אמריקניים ובעלות ברית של ארצות הברית במזרח התיכון, בהגברת מטחי הטילים על ישראל ובשימוש מיליציות נגד אינטרסים אמריקניים וישראליים ברחבי העולם.
מהלכים כאלה עלולים להסלים לסכסוך רחב וממושך יותר ממה שטראמפ צפה, בדומה ל"מלחמות הנצחיות" שניהלה אמריקה בעיראק ובאפגניסטן, שאותן כינה "טיפשיות" והבטיח שלא להיגרר אליהן לעולם.
"האיראנים נחלשו והושפלו ביכולותיהם הצבאיות", אמר אהרון דיוויד מילר, שהיה מתווך במזרח התיכון בממשלים דמוקרטיים ורפובליקניים. "אבל יש להם מגוון דרכים א-סימטריות להגיב, זה לא ייגמר מהר."
לקראת תקיפת מתקני הגרעין, טראמפ נע בין איומים בפעולה צבאית לקריאות לחידוש המשא ומתן על תכנית הגרעין של איראן.
גורם בכיר בבית הלבן אמר כי ברגע שטראמפ השתכנע שטהרן אינה מעוניינת בהסכם גרעיני, הוא החליט שהתקיפות הן "הדבר הנכון לעשות".
טראמפ נתן את האישור הסופי לאחר שהובטח לו שיש "הסתברות גבוהה להצלחה", כך אמר הגורם. ההחלטה התקבלה לאחר יותר משבוע של תקיפות אוויריות של ישראל על מתקני הגרעין והצבא של איראן, שסללו את הדרך לארצות הברית להנחית את המכה שהיא קיוותה שתהיה מכריעה.
טראמפ הצהיר שהתקיפות, שכללו שימוש בפצצות "חודרות בונקרים" מאסיביות באתר המרכזי בפורדו, "השמידו" את תכנית הגרעין של איראן. עם זאת, מומחים מסוימים טענו כי אף שתוכנית הגרעין של איראן עשויה להידחות בשנים רבות, האיום רחוק מלהסתיים.
איראן מכחישה כי היא שואפת לפתח נשק גרעיני, וטוענת כי תוכניתה מיועדת למטרות שלום בלבד.
"בטווח הארוך, פעולה צבאית עשויה לדחוף את איראן להחליט שנשק גרעיני הכרחי להרתעה ושוושינגטון אינה מעוניינת בדיפלומטיה", נמסר בהצהרה של הארגון האמריקני Arms Control Association התומך בחקיקה לבקרת נשק.
"תקיפות צבאיות לבדן אינן יכולות להשמיד את הידע הגרעיני הנרחב של איראן. התקיפות ידחו את התוכנית של איראן, אך במחיר של חיזוק נחישותה של טהרן לשקם את פעילותה הגרעינית הרגישה", הוסיף הארגון.
אריק לוב, פרופסור חבר במחלקה לפוליטיקה ויחסים בינלאומיים באוניברסיטה הבינלאומית של פלורידה, אמר כי המהלך הבא של איראן נותר שאלה פתוחה. הוא הציע כי בין דרכי התגמול שלה עשויה להיות פגיעה ב"מטרות רכות" של ארצות הברית וישראל בתוך ומחוץ לאזור.
עם זאת, הוא גם ציין כי קיימת אפשרות שאיראן תשוב לשולחן המשא ומתן, "אם כי מעמדה חלשה עוד יותר", או תחפש נתיב דיפלומטי להפחתת המתיחות.
ואולם, לאחר התקיפות האמריקניות, איראן טרם הראתה נכונות לפשרות.
הארגון לאנרגיה אטומית שלה מסר כי לא יאפשר לעצור את פיתוח "התעשייה הלאומית" שלה, ופרשן בטלוויזיה הממלכתית האיראנית אמר כי כל אזרח או חייל אמריקני באזור יהפוך כעת למטרה לגיטימית.
במקביל, משרד החוץ של איראן פרסם הצהרה שהזהירה כי טהרן "רואה זכות לעצמה להתנגד בכל כוחה לתוקפנות הצבאית של ארצות הברית".
קרים סג'אדפור, ממכון קרנגי לשלום בינלאומי, כתב ב-X: "טראמפ רמז כי כעת זה הזמן לשלום. לא ברור ולא סביר שהאיראנים יראו זאת באותו אופן. סביר יותר שזה יפתח פרק חדש במלחמה בת 46 השנים בין ארצות הברית לאיראן מאשר יסיים אותה".
כמה מומחים טענו כי טראמפ, שממשלו הכחיש בעבר כל כוונה להדיח את ההנהגה האיראנית, עלול להיגרר לשאיפה ל"שינוי משטר" אם טהרן תבצע פעולות תגמול משמעותיות או תנקוט צעדים לבניית נשק גרעיני. הלילה, הוא כבר אמר זאת מפורשות לראשונה.
אזהרות מהעבר
מהלך כזה, אם יקרה, יביא עמו סיכונים נוספים.
"צריך להיזהר מהתרחבות המשימה למטרה לשינוי משטר וקמפיינים לדמוקרטיזציה", אמרה לורה בלומנפלד, מומחית למזרח התיכון בבית הספר ללימודים בינלאומיים מתקדמים של אוניברסיטת ג'ונס הופקינס בוושינגטון. "אתם תמצאו את עצמותיהן של משימות מוסריות אמריקניות כושלות רבות קבורות בחולות המזרח התיכון".
ג'ונתן פניקוף, קצין מודיעין בכיר לשעבר לענייני המזרח התיכון, אמר כי הנהגת איראן תמהר לבצע "מתקפות לא פרופורציונליות" אם תחוש ששרידותה בסכנה.
אך טהרן תצטרך גם לשקול את ההשלכות, הוסיף. פעולות כמו סגירת מצר הורמוז יציבו בעיות בפני טראמפ עם עליית מחירי הנפט והשפעה על האינפלציה בארצות הברית, אך הן יפגעו גם בסין, אחת מבעלות הברית החזקות המעטות שיש לאיראן.
במקביל, טראמפ כבר מתמודד עם התנגדות חריפה מצד הדמוקרטים בקונגרס נגד התקיפה על איראן, ויצטרך גם להתמודד עם התנגדות מהאגף הבדלני בבסיס תנועת MAGA שלו.
טראמפ, שלא התמודד עם משבר בינלאומי גדול בקדנציה הראשונה שלו, מוצא את עצמו כעת שקוע במשבר כזה רק שישה חודשים לאחר תחילת קדנצייתו השנייה.
וגם אם הוא מקווה שהמעורבות הצבאית האמריקנית תוגבל בזמן ובהיקף, ההיסטוריה של סכסוכים כאלה מלמדת לעיתים קרובות על השלכות בלתי צפויות עבור נשיאים אמריקנים.
הסיסמה של טראמפ, "שלום באמצעות כוח", תעמוד כעת במבחן חסר תקדים, במיוחד לאחר שפתח חזית צבאית חדשה מבלי לקיים את הבטחות הקמפיין שלו לסיים במהירות את המלחמות באוקראינה ובעזה. הוא כבר הספיק לנהל קמפיין כבן חודשיים נגד החות'ים בתימן, שהסתיים בתוצאות מעורבות.
"טראמפ חזר לעסקי המלחמה", אמר ריצ'רד גואן, מנהל מחלקת האו"ם בקבוצת המשבר הבינלאומית. "אינני בטוח שמישהו במוסקבה, טהרן או בייג'ינג האמין אי פעם לטענתו שהוא מביא שלום. זה תמיד נראה יותר כמו סיסמת קמפיין מאשר אסטרטגיה".