עד לפני כ-18 שעות הכדור היה בידי ארצות הברית - האם תתקוף או לא. אני מודה שחשבתי שלא תתקוף, לפחות לא בזמן הקרוב, וטעיתי. יחד עם זאת, כדאי להבחין בין תקיפה חד פעמית של מתקני הגרעין, וזה מה שארה"ב עשתה, לבין הצטרפות מלאה למלחמה, ומזה ארה"ב נמנעת. ייתכן , אם יתברר כי התקיפה בפורדו השיגה רק תוצאות חלקיות אזי ארה"ב תתקוף שם שוב, אך לא מעבר לזה. מבחינת טראמפ הפעולה האמריקאית היא בעלת אופי דומה לאחד הניצחונות המהירים של יוליוס קיסר, ניצחון שבסיומו אמר: ויני, וידי, ויצי- באתי, נלחמתי ניצחתי.
בשעת כתיבת מילים אלה, הכדור עובר למגרש האיראני. בפני האיראנים שלוש אפשרויות, אף אחת מהן לא טובה, אך הם יצטרכו להחליט.
אפשרות ראשונה, וכפי שהם מכריזים היא להגיב בדרך תוקפנית נגד ארה"ב ובנות בריתה במפרץ. הדבר יכול להתבטא בסגירת מיצרי הורמוז או בירי על מטרות אמריקאיות בבחריין, קטאר וסעודיה או אפילו במזרח סוריה.
האפשרות ההפוכה, וללא קשר לאמירות המתלהמות היא לחזור לשולחן המשא ומתן. באופן אירוני, נושא שמירת הזכות להעשיר אורניום על אדמתם כבר פחות קריטית שכן יכולת זו הושמדה או תושמד רובה בקרוב. אם חזרה למשא ומתן לא תוצג באופן משפיל אלא כסוג של התפייסות מכובדת, ייתכן ומנהיג איראן "ישתה את כוס התרעלה" ויסכים. וישנה גם דרך נוספת לסיום המלחמה והיא הענות לפנייה של מתווך כלשהו - רוסיה, מדינות אירופה או האו"ם. היענות כזו, ובהנחה שגם ישראל תסכים, תביא להפסקת אש ולסיום דה פקטו של המלחמה.
האפשרות השלישית היא זו שצריכה להדאיג אותנו יותר מכל. לפי אפשרות זו, האיראנים יימנעו מתקיפה של אינטרסים אמריקנים אך גם לא יסכימו לשום מתווה של סיום המלחמה. מבחינתם, המשך לחימה נגד ישראל גם שומר על כבוד המשטר וגם עלול להתיש את ישראל. נכון שהמשך מלחמה יגרום כל יום לאיראן נזק גדול בהרס ונפגעים בהשוואה לנזק אצלנו אבל האיראנים גאים בכך שיש להם "סבלנות אסטרטגית", ולכן ניתן להמשיך.
האפשרות השלישית היא זו שצריכה להדאיג אותנו שכן היא מובילה למלחמת התשה שאין לה מנגנון סיום. לא בהכרח כל מחיר הולך וגדל לאויב הוא בהכרח טוב לנו, וזכורה אמירתו המפורסמת של פירוס מלך אפירוס אחרי שניצח את הרומאים בקרב קשה במאה השלישית לפני הספירה "עוד ניצחון כזה ואבדנו". ולכן, אם ניתן לסיים את המלחמה תוך שבוע-שבועיים אז נכון שכך יקרה, וזאת בהנחה שהפגיעה בגרעין הושלמה והפגיעה במערך הטילים הבליסטים תהיה קרובה לסיום.
לכאורה, יש לאיראן שלוש אפשרויות רעות, וטוב שכך, אבל עדיין מקנן חשש קטן שישנה גם אפשרות רביעית, והיא שאיראן תפתיע ועם 450 ק"ג של אורניום מועשר לרמה של 60 אחוז שיש בידיה היא תצליח לייצר פצצה. הסיכוי הוא מזערי. הסיכוי הוא מזערי שכן גם אם מצליחים האיראנים בדרך כלשהי להעשיר אורניום לרמה של 90 אחוז, רמה הנדרשת לפצצה, עליהם להמיר את החומר הזה למתכת קשה. פעולה זו יכולה הייתה להיעשות באתר איספהאן, אך אתר זה הושמד לחלוטין. ועדיין, הנושא הזה הוא במוקד תשומת הלב של המודיעין הישראלי, ונקווה שניתן יהיה להוריד את הסיכון של חלופה זו לאפס.
מטבע הדברים, ישראל הייתה שמחה שהמלחמה גם תביא לנפילת המשטר באיראן. נכון לעכשיו אין סימנים שהדבר עומד לקרות אך מהפכות קורות תמיד מהר ובהפתעה. הדבר דומה לצינור מים שיש בו לחץ גדול אך שום דבר לא נראה מבחוץ. ואז, ברגע שנוצר בצינור בקע אזי הוא הולך ומתרחב במהירות והמים שוטפים כל דבר בעוצמה.
להערכתי, הסיכוי שתקרה מהפכה תוך כדי מלחמה הוא קטן. הסיכוי שהדבר יקרה אחרי המלחמה - גדול יותר.