מנהיגי איראן נערכו במשך יותר משבוע לתגובה למתקפה ישראלית אפשרית במקרה ששיחות הגרעין עם ארצות הברית ייכשלו, אך לא ציפו שישראל תתקוף לפני סבב השיחות הנוסף שהיה מתוכנן ליום ראשון הקרוב בעומאן - כך אמרו הלילה (שבת) גורמים המקורבים להנהגה האיראנית לניו יורק טיימס.
הם דחו את הדיווחים על מתקפה קרבה כתעמולה ישראלית, שנועדה ללחוץ על איראן להתפשר על תוכנית הגרעין שלה בשיחות אלה. לדברי הגורמים, בשל שאננות זו, אמצעי הזהירות שתוכננו נזנחו.
לדברי הגורמים, בליל המתקפה הישראלית, מפקדים צבאיים בכירים לא מצאו מחסה בבתים בטוחים והעדיפו להישאר בבתיהם, שהתבררה כהחלטה גורלית. הגנרל אמיר עלי חאג'יזאדה, מפקד יחידת חיל האוויר של משמרות המהפכה, וצוותו הבכיר התעלמו מהנחיה שלא להתקבץ במקום אחד. הם קיימו ישיבת חירום צבאית בבסיס בטהראן וחוסלו כשישראל תקפה את הבסיס.
רק ביום שישי בערב, אמרו ארבעה גורמים איראניים, הממשלה האיראנית החלה לתפוס את היקף הנזק מהתקיפות הישראליות שהחל בשעות המוקדמות של אותו יום ופגעו בלפחות 15 מוקדים ברחבי איראן, כולל בטהראן, באיספהאן, תבריז ואזורים אחרים.
ישראל פגעה קשות ביכולות ההגנה של איראן, והשמידה מכ"מים ומערכות הגנה אווירית; היא שיתקה את הגישה של איראן למאגר הטילים הבליסטיים שלה; וחיסלה דמויות בכירות בשרשרת הפיקוד הצבאית. בנוסף, החלק העל-קרקעי של מפעל העשרת גרעין מרכזי בנתנז ניזוק קשות.
בהודעות טקסט פרטיות ששותפו עם הניו יורק טיימס, כמה גורמים הביעו כעס ושאלו זה את זה, "איפה ההגנה האווירית שלנו?" ו"איך ישראל יכולה לתקוף כל מה שהיא רוצה, להרוג את המפקדים הבכירים שלנו, ואנחנו לא מסוגלים לעצור אותה?".
הם גם זעמו על הכשלים המודיעיניים והביטחוניים הגדולים שהובילו לחוסר יכולתה של איראן לצפות את המתקפות, ולנזק שנגרם כתוצאה מכך.
מנהיגה העליון של איראן, עלי חמינאי, הועבר למקום בטוח לא ידוע שבו הוא נשאר בקשר עם גורמים צבאיים בכירים שנותרו עוד בחיים. הוא אמר בנאום שנשא אתמול שישראל הכריזה מלחמה על איראן, ואז החלו גלי הטילים הראשונים.
"שלא יחשבו שהם תקפו וזה נגמר", אמר חמינאי. "לא, הם התחילו את זה. הם התחילו את המלחמה. לא נאפשר להם לצאת מזה ללא פגע".
מוקדם יותר אתמול, המועצה העליונה לביטחון לאומי של איראן, שבה חברים 23 איש האחראים להחלטות ביטחוניות, קיימה ישיבת חירום כדי לדון כיצד להגיב.
לפי שני גורמים המכירים את הדיונים, חמינאי אמר בישיבה כי הוא רוצה נקמה אך לא לפעול בחיפזון. במהלך הדיון גם עלו חילוקי דעות לגבי מועד ואופן התגובה של איראן, והאם היא מסוגלת לנהל מלחמה ממושכת עם ישראל שעלולה לגרור גם את ארצות הברית, בהתחשב בנזק החמור שנגרם ליכולות ההגנה והטילים שלה.
גורם אחד אמר בישיבה כי אם ישראל תגיב בתקיפת תשתיות או מפעלי מים ואנרגיה של איראן, הדבר עלול להוביל להפגנות או מהומות.
חבר במשמרות המהפכה שקיבל תדרוך על הישיבה אמר כי הגורמים הבינו שחמינאי עומד בפני רגע מכריע בכמעט 40 שנות שלטונו: עליו להחליט בין פעולה שעלולה להוביל למלחמה שתסיים את שלטונו, לבין נסיגה, שתתפרש מבית ומחוץ כתבוסה.
בסופו של דבר, חמינאי הורה לצבא איראן לתקוף את ישראל. בתחילה, המטרה הייתה לשגר אלף טילים בליסטיים על ישראל כדי להציף את ההגנה האווירית שלה ולהבטיח נזק מרבי, לפי שני חברים במשמרות המהפכה. אך הם הוסיפו שהתקיפות הישראליות על בסיסי טילים מנעו את היכולת להעביר טילים במהירות מהאחסון ולהציבם על משגרים.
"הפתעה גמורה"
"המתקפה של ישראל תפסה את ההנהגה בהפתעה גמורה, במיוחד חיסול הדמויות הצבאיות הבכירות ומדעני הגרעין. היא גם חשפה את ההעדר בהגנה אווירית מתאימה שלנו ואת היכולת שלהם להפציץ את האתרים הקריטיים והבסיסים הצבאיים שלנו ללא התנגדות", אמר חמיד חוסייני, חבר בוועדת האנרגיה של לשכת המסחר של איראן, בראיון טלפוני לניו יורק טיימס מטהראן.
חוסייני, המקורב לממשלה, אמר כי החדירה הברורה של ישראל למנגנוני הביטחון והצבא של איראן זעזעה את הגורמים הרשמיים במשטר. ישראל ביצעה פעולות סמויות באיראן נגד מטרות צבאיות וגרעיניות וחיסלה באופן ממוקד מדעני גרעין במשך עשורים כחלק ממלחמת הצללים שלה עם איראן, אך המתקפה הרב-ממדית והמורכבת של יום שישי, שכללה מטוסי קרב ומבריחים שהכניסו חלקי טילים ורחפנים למדינה, הצביעה על רמה חדשה של חדירה ויכולות.