ערב הסעודית מנהלת מרכזי כליאה סודיים לנשים, שנודו בידי משפחותיהן או בעליהן בשל חוסר צייתנות, יחסי מין מחוץ לנישואים או היעדרות מהבית, שם הן עוברות מסיכת של אלימות וניתוק מהעולם שבחוץ - כך עולה מעדויות שהגיעו לידי "הגרדיאן" הבריטי".
לפי ההערכות, כמה מאות נערות ונשים צעירות, לכל הפחות, מוחזקות במרכזים כאלו בממלכה, לטובת "שיקומן" בטרם יורשו לשוב למשפחותיהן. הצצה נדירה לאחד מהם ניתנה משתי תמונות שפורסמו על ידי העיתון אל-ווטן, ובהן נראתה אישה צעירה, מכוסה בעביאה שחורה, עומדת בצורה מסוכנת על קצה החלון. בתמונה שנייה, חבורת גברים נראית מורידה אותה משם באמצעות מנוף.
כל התייחסות פומבית או שיתוף של תיעודים מאותם מרכזים אינם אפשריים בערב הסעודית, המשתיקה את קולותיהם של פעילות ופעילים למען זכויות נשים. למרות זאת, בגרדיאן הצליחו לאסוף עדויות מתוך אותם מוסדות, שהחיים בהם תוארו כ"גיהנום" הכולל הצלפות שבועיות, לימודי דת בכפייה ואיסור על ביקורים או יצירת קשר עם אנשים שבחוץ.
התנאים תוארו כקשים כל כך עד שהובילו לכמה מקרים של התאבדויות או ניסיונות התאבדות. אותן נשים עלולות לשהות במרכזים אלו במשך שנים, כשהן לא יכולות לעזוב ללא הסכמת משפחותיהן או הגבר האחראי עליהן.
"כל ילדה שגדלה בערב הסעודית מכירה מה זה דאר א-רעיה וכמה נורא שם. זה כמו גיהנום. אני ניסיתי לשים קץ לחיי כשהבנתי שהולכים לקחת אותי לאחד כזה. אני יודעת מה קורה לנשים שם וחשבתי 'אני לא אוכל לשרוד זאת'", סיפרה צעירה סעודית, שהצליחה בהמשך לברוח לגלות.
מריאם א-דוסארי, פעילה סעודית הגולה בלונדון, אמרה ש"כל נערה צעירה או אישה תוחזק שם ככל שיידרש עד שהיא תסכים לקבל את החוקים".
אף שערב הסעודית העבירה שורת רפורמות בתחום זכויות הנשים בשנים האחרונות, תחת הנהגתו של יורש העצר והשליט בפועל של הממלכה מוחמד בן סלמאן, הדיכוי שלהן נמשך בדרכים אחרות. אלו שהעזו לקרוא בפומבי למתן חירויות וזכויות נוספות, נשלחו למעצר בית, מאסר וגלות.
פעילות למען זכויות נשים אומרות שאותם מרכזים הם אחד מהכלים הפחות מוכרים של הממלכה לשליטה ולענישת נשים, והן רוצות לבטלם.
גורמים סעודיים אומרים שאותם מרכזים, שהוקמו בשנות ה-60, מספקים "מקלט לנשים שהואשמו או הורשעו בפשעים חמורים". לטענתם, מטרתם היא "שיקומן של אסירות" בסיוע פסיכיאטרים "כדי להחזירן למשפחותיהן".
"מספר 35, בואי הנה"
עם זאת, שרה אל-יחיא, שפתחה בקמפיין לסגירת המרכזים הללו, שוחחה עם נשים שתיארו אלימות קשה שעברו שם, כולל חיפושים בעירום ובדיקות בתולין עם הגעתן, בנוסף לחומרי הרדמה שנועדו לגרום להן לישון.
"זה כלא, לא מעון שיקום כפי שהם קוראים לזה", אמרה לגרדיאן. "הם קוראים לכל אחת במספר, 'מספר 35, בואי הנה'. כשאחת הבנות שיתפה את שם משפחתה, היא ספגה מלקות. אם מישהי לא מתפללת, היא מקבלת מלקות. אם היא נמצאת לבד עם אישה אחרת, היא מקבלת מלקות ומואשמת בהיותה לסבית. הסוהרים מתאספים וצופים בנערות בזמן המלקות".
יחיא, כיום בת 38 וחיה בגלות, אומרת שהוריה איימו לשלוח אותה לדאר א-ריא מאז שהייתה בת 13.
"אבא שלי השתמש בזה כאיום אם אתנגד להתעללות המינית שלו", סיפרה. היא הוסיפה שנערות ונשים עלולות להתמודד עם הדילמה המחרידה של ההחלטה בין המרכז לבין להישאר בבית אלים.
"הם מונעים מאחרים לעזור לנשים שנמלטו מהתעללות. אני מכירה אישה שנשפטה לשישה חודשי מאסר בגלל שעזרה לקורבן אלימות. מתן מקלט במקרה של אישה המואשמת ב'היעדרות' הוא פשע בערב הסעודית.
"אם את עוברת התעללות מינית או נכנסת להריון על ידי אחיך או אביך, את זו שנשלחת למעון כדי להגן על המוניטין של המשפחה", אמרה.
אמינה, בת 25, סיפרה שהיא חיפשה מקלט ב"מעון" בבוריידה, עיר במרכז ערב הסעודית, לאחר שהוכתה על ידי אביה. היא אומרת שהבניין היה "ישן, מתפורר ומטריד" והצוות היה "קר ולא עוזר".
הם זלזלו בחוויה שלה, ואמרו לה שלבנות אחרות היה "הרבה יותר גרוע" והן היו "כבולות בבית". לדבריו, הם אמרו לה "תודי לאל שהמצב שלי לא היה כל כך גרוע".
למחרת, הצוות זימן את אביה, אבל לא עשה הרבה כדי להגן עליה. "הם ביקשו משנינו לכתוב את ה'תנאים' שלנו. ביקשתי שלא יכו אותי ולא יכפו עליי נישואים ושיאפשרו לי לעבוד. אבא שלי דרש ממני לכבד את כולם, לעולם לא לצאת מהבית בלי רשות, ותמיד להיות מלווה על ידי גבר. חתמתי מתוך פחד - לא הרגשתי שיש לי ברירה".
לאחר שחזרה הביתה, סיפרה, המכות נמשכו ובסופו של דבר היא נאלצה לברוח לגלות. "אני זוכרת שהייתי לגמרי לבד ומבועתת. הרגשתי כמו אסירה בבית שלי, בלי אף אחד שיגן עליי. הרגשתי שהחיים שלי לא חשובים, כאילו גם אם יקרה לי משהו נורא, לאף אחד לא יהיה אכפת".
עבור נערות צעירות, הפחד ממרכזי "השיקום" האלו מתחיל מגיל צעיר. שמס סיפרה שהיא הייתה בת 16 כשאישה שהייתה באחד מאותם מרכזים הובאה לבית הספר שלה. היא סיפרה לכיתה שהיא החלה במערכת יחסים עם נער, נתפסה על ידי משטרת הדת ואולצה להתוודות בפני אביה. לאחר שנכנסה להיריון, משפחתה התנערה ממנה והאב סירב לאפשר לה להינשא, ולכן היא נשלחה ל"שיקום".
"היא אמרה לנו, אם אישה מקיימת יחסי מין או מערכת יחסים היא הופכת ל'אישה זולה'. אם אתה גבר אתה תמיד תהיה גבר, אבל אם אישה עושה את עצמה זולה, היא תהיה זולה לכל החיים".
ליילה, שעדיין מתגוררת בממלכה, סיפרה שהיא נלקחה לאחד המרכזים לאחר שהתלוננה במשטרה על אביה ואחיה. היא סיפרה שהם התעללו בה, ואז האשימו אותה בביוש המשפחה לאחר שכתבה ברשתות החברתיות על זכויות נשים. היא נשארה במרכז עד שאביה הסכים לשחרר אותה, אף שהוא זה שפגע בה.
"לנשים האלה אין אף אחד. אפשר לנטוש אותן במשך שנים, גם בלי שביצעו פשע", אמרה פעילת זכויות נשים סעודית, שביקשה להישאר בעילום שם. "הדרך היחידה לצאת היא דרך אפוטרופוס גבר, נישואים או קפיצה מהבניין. זקנים או אסירים לשעבר שלא מצאו כלה חיפשו כלה במוסדות אלה. יש נשים שיקבלו את זה כמוצא היחיד".
לדברי פאוזיה אל-עוטייבי, פעילה סעודית שנאלצה לברוח מהמדינה ב-2022, יש גברים סעודים שיגידו שאישה ראויה להימצא שם או שהן צריכות להיות "אסירות תודה" על כך שהממשלה מספקת מתקנים להגנתן.
"אף אחד לא מעז לצייץ או לדבר על המקומות האלה. אף אחד לא ישאל עלייך כשאת שם. הם גורמים לקורבנות לחוש בושה", אמרה עוטייבי.
פעילים ופעילות סעודים טוענים שאם המשטר היה רציני בנוגע לזכויות נשים, הוא היה מעביר רפורמות במערכת מרכזי הטיפול הללו ומספק מקלטים בטוחים אמיתיים לקורבנות של אלימות.
"יש נשים שיש להן משפחות טובות שלא מתעללות בהן או מסתירות אותן", אמרה פעילה סעודית שחיה בגלות. "אבל רבות חיות תחת הגבלות נוקשות וסובלות מהתעללות בשקט. המדינה תומכת בהתעללות הזו באמצעות המוסדות האלה. הם קיימים רק כדי להפלות נשים. למה הרשויות הסעודיות מאפשרות להם להמשיך לפעול?".
"פרקטיקות מפלות"
ארגון זכויות האדם ALQST אומר שהמתקנים הללו ידועים לשמצה בממלכה ככלי של המשטר לאכיפת נורמות מגדריות, ו"עומדים בסתירה חריפה לנרטיב של הרשויות הסעודיות בנוגע להעצמת נשים".
אחראית הקמפיינים של הארגון, נדין עבד אל-עזיז, אמרה: "אם הם רציניים בקידום זכויות נשים, עליהם לבטל את הפרקטיקות המפלות האלה ולאפשר הקמת מקלטים אמיתיים שמגנים, ולא מענישים, את מי שחוו התעללות".
דובר מטעם ממשלת סעודיה אמר כי קיימת רשת של מתקני טיפול מיוחדים התומכים בקבוצות פגיעות, כולל נשים וילדים שנפגעו מאלימות במשפחה. הוא דחה בתוקף טענות על כליאה כפויה, התעללות או כפייה.
"אלה אינם מרכזי מעצר, וכל טענה להתעללות נלקחת ברצינות ונבדקת לעומק. נשים חופשיות לעזוב בכל עת, בין אם ללימודים, עבודה או פעילויות אישיות אחרות, ויכולות לעזוב לצמיתות מתי שיבחרו ללא צורך באישור מאפוטרופוס או בן משפחה", אמר הדובר, לפי הגרדיאן.
הדובר הוסיף כי דיווחים על אלימות במשפחה מתקבלים דרך קו חם ייעודי וחסוי, וכי כל המקרים מטופלים במהירות כדי להבטיח את ביטחונם של הנפגעים.