בכאב ובדמעות ליוו הבוקר (חמישי) מאות בני משפחה, חברים ובני קיבוץ כברי את רס"ר (מיל') אלון פרקס בן ה־27, שנהרג בקרב בסג'עייה שברצועת עזה. את הטקס ליוו סיפורים על לוחם ובן קיבוץ ערכי, עמוק ורגיש, אהוב על כולם. שיאו של הטקס הגיע כשבת זוגו, אוריה שדה, הקריאה מכתב שכתבה לו ליום בו תכננו להתחתן: "אתה הבית. איתך זה בטוח להעז לחלום ולנוח. אני שלך לנצח".
פרקס, לוחם בגדוד הסיור 6646 של עוצבת "שועלי מרום", נהרג בתקרית בצפון רצועת עזה שבה נפצע לוחם נוסף באורח קשה. אלון היה לוחם ותיק, עם כ־300 ימי מילואים מאחוריו, וכפי שתיארו חבריו - "גם כשכבר נשבר לו, לא ויתר". הוא גדל בקיבוץ כברי, היה סטודנט למדעי המוח וקוגניציה באוניברסיטת בן-גוריון בבאר שבע, שחקן תיאטרון בנעוריו, ספורטאי ומדריך בתנועת נוער.
במהלך ההלוויה הקריאה אוריה שדה, בת זוגו, פתק שכתבה לו לקראת החתונה שתכננו. "אלון, איש שלי, לצדך הכול פשוט שקט יותר... קיבלתי במתנה את החבר הכי טוב שלי, הנפש התאומה, האהבה של חיי". היא חתמה את דבריה בהבטחה: "אני מבטיחה לך ולאלוהים שאני אהיה איתך תמיד. אני שלך לנצח". בהמשך, הקריאה גם את מילות השיר הספרדי שאלון אהב במיוחד - "תודה על החיים".
האמא דניאלה "אני לא חושבת שבכמה מילים ניתן לתאר. אלון שלי, ילד יפה, אוהב ואהוב. אהבת כדורגל, מוסיקה, ואוכל טוב, בעיקר בשר, ואיזה מומחה היית בהכנתו. אוהב מסיבות אוהב לארח. עינייך הטובות ששידרו אהבה שאינה תלויה בדבר. אהבת את אוריה שאמרת היא האחת ואת אחותך נועה שתמיד גוננת עליה. ואהבת מאד את המדינה שהייתה חשובה לך מאד . חלמת לשרת במשרד החוץ. רצית לצאת בשליחות המדינה - כשגריר".
"מחויבות למדינה ואנשיה", ציין נציג צה"ל בהלוויה, סא"ל רותם, "גבוה וחייכן היית תמיד במרכז העניין. בכל מקום השארת חותם. נכון לכל משימה גם כשלא היה קל. עם פרוץ המלחמה. עצרת טיול באירופה וחזרת לארץ התייצבת מבלי לחשוב פעמיים. המח"ט יוני הכהן והמפקדים נבצרים אבל כולנו גאים בו. למשפחה אני אומר, גורלכם נקשר בצבא הגנה לישראל. איבדנו אדם מדהים".
אוריה מרקוביץ, חבר לצוות 4 של אלון, נשא דברים והחברים לצדו, חבוקים. "ניסינו להציל אותך ולהחזיר אותך הביתה איתנו. סליחה שלא הצלחנו". הוא אמר "נתחזק וננצח".
חבריו הקרובים - עמית, תומר ודניאל - סיפרו אתמול על החבורה האחידה שלהם מהקיבוץ, שכינתה עצמה "האופנוברים", ועל הקעקוע המשותף שעשו יחד: "היינו שבעה - נותרנו שישה". דניאל הוסיף: "הוא היה גאון, הפרופסור של החבורה, עם לב ענק. דיברתי איתו לפני כמה ימים, הוא אמר שזה הסבב האחרון שלו. לא רצה ללכת - אבל הלך. זה היה אלון".
