תהילה ואן גלדר, אימו של עומר שנפל ברצועת עזה ביום שני, סיפרה ל-103FM על הרגע הנורא בו בישרו לה על נפילת בנה. "כל עוד הייתי ערה, הדלת הייתה פתוחה. הקצינים באו, הם פשוט נכנסו בדלת פתוחה, הם לא דפקו. הם באו בעשר בלילה, במוצאי שבועות".
הראשון שהבחין במבשרים היה אחיו של עומר: "פתאום אני רואה את הבן שלי מסתכל על הכניסה בהלם. שאלתי אותו מה קורה, הוא אמר שיש פה אנשים מהצבא", שיתפה האם. בשלב הזה היא ייחלה לבשורות הקשות פחות: "הטלפון שלי על שקט, אולי הם התקשרו, כי אני יודעת שכשיש פצוע אז מתקשרים לפני שבאים. לבוא יש לזה משמעות אחת, ולא רציתי שתהיה המשמעות הזו". אבל הם לא התקשרו, והאם הבינה מה משמעות הביקור: "אמרתי להם: 'הטלפון שלי על שקט, התקשרתם, נכון? הוא פצוע'. הם עשו לא עם הראש. אמרתי להם: 'אני לא מעוניינת, תלכו בבקשה, אני לא מעוניינת לשמוע', והם תפסו אותי, ביקשו שאני אשב".
"גאה בו. איך אפשר שלא? זה אוצר"
"יש לי זכות אדירה שאני אימא של עומר וגם של האחים שלו. עומר היה אדם חיובי מיסודו", סיפרה והוסיפה: "אדם שהחיוך תמיד על הפנים שלו, אפשר לראות את זה מכל התמונות. אני עוד לא מעכלת בכלל את הדבר הזה. הוא הבכור. אדם מאוד חיובי שתמיד אהב להתנדב ולעשות טוב בעולם".
עומר חלם להיות רופא. תהילה סיפרה: "הוא היה מדריך של קורסי מד"א, ולאחר מכן חובש וחובש בכיר. הוא תכנן את המשך החיים שלו עם אהובתו מתוך מחשבה שהוא ילמד רפואה".
"אני גאה בו, אין דברים כאלה, איך אפשר שלא? זה אוצר", ספדה לו.