יום לאחר שאלפי תושבים מהמגזר הבדואי הפגינו בבאר שבע במחאה על הריסות הבתים בנגב, מתפשטת ביממה האחרונה קריאה חדשה ברשתות החברתיות: לחרם כלכלי על עסקים בבאר שבע, ובראשם השוק העירוני, מרכזים מסחריים ורשתות מוכרות.
ברקע לקריאה עומדת תחושת השפלה מצד משתתפים בהפגנה, שטוענים כי במהלך המחאה חולקו מאות דוחות חניה למפגינים. לפי עדויות, לצד האכיפה חוו חלקם גם תגובות מזלזלות מצד עוברי אורח ועובדים במתחמים מסחריים בעיר.
"היום בהפגנה בבאר שבע, המציאו עבירות על הרכבים שלנו, והתגובה מצד החברה היהודית הייתה זלזול: 'מגיע לכם, אתם חיים לפי חוקי הג'ונג'ל'. המסר שלהם היה ברור: קיומך וכבודך מותר, דחוי, ונחות. המסר שלנו ברור: אנחנו לא שותקים. הכבוד שלנו לא בזול", נכתב בעלונים שהופצו.
הקריאה לחרם מופצת תחת ההאשטגים #כבוד_לא_למכירה ו־#להחרים_את_שוק_באר_שבע, ומציגה את האירועים לא רק כפגיעה כלכלית - אלא כפגיעה בכבוד האישי והקולקטיבי. באחת ההודעות שנפוצו נכתב: "אל תתנו להם לנצח. הם לועגים לנו ומתפרנסים על חשבוננו".
ברשימות שמופצות בוואטסאפ ובפייסבוק, מפורטים בתי עסק ונקודות מכירה בעיר שנקרא להחרים - בהם קניון הנגב, קניון עזריאלי, רשתות כמו פוקס, גולף, מקדונלד'ס, ביוטיקר וסופר פארם. "עם התקרבות עיד אלאדחא (חג הקורבן, י"י), קבל החלטה: תחרים את שוק באר שבע, בכל מה שבו", נכתב. "קנה בעיירה שלך, תמוך בעסק שלך ובאנשים שלך. אתה לא קונה רק בשר וירקות - אתה קונה כבוד. השוק הזה לא ראוי לכבוד שלך. היום אתה מעלים עין, ומחר זה עלול להיות על חשבונך".
לצד זאת, ניתנות חלופות בתוך המגזר הבדואי, בהן שוק רהט, שווקים בחברון וטולכרם, וכן עסקים מקומיים ברהט, חורה, שגב שלום, עֻרה ולקיה.
הקריאה לחרם מקבלת עוצמה נוספת על רקע עיתוי ההפגנה: שבועיים לפני חג הקורבן (עיד אלאדחא), מועד שיא לרכישות מזון, ביגוד ומתנות. "אל תקנה ממי שמבזה אותך. אתה לא חייב להם שקל", נכתב.
"מדיניות נקמנית"
ההפגנה עצמה, שנערכה אתמול (חמישי), כוונה נגד מדיניות הריסת הבתים שמובילה ממשלת ישראל - ובעיקר השר לביטחון לאומי, איתמר בן־גביר. מאז כניסתו לתפקיד חלה עלייה של עשרות אחוזים בביצוע צווי הריסה, ובמגזר טוענים כי מדובר ב"מדיניות נקמנית שנועדה להבעיר את השטח".
עמרנא סוילם, סגן ראש מועצת שגב שלום, אמר אתמול כי "בן־גביר רוצה דם במגזר הערבי", והזהיר מפני פגיעה במרקם החיים המשותפים. הקריאה לחרם שצצה היום ממשיכה את אותו קו: כעס על השלטון - ובידול צרכני כתגובה אזרחית.