בראשית מלחמת חרבות ברזל צה"ל נתפס בהפתעה מול היקף איום כלי הטיס הלא מאוישים והרחפנים הגדולים והמהירים בזירה הצפונית. יחידה 127 של חיזבאללה ויחידות נוספות, שיגרו מגוון רחב של כלי טיס לעבר שטח מדינת ישראל, ומתוכם יירט חיל האוויר מהקרקע ומהאוויר כ-1,000 כטב"מים. תוך כדי המלחמה הוחלט על הקמת גדוד טקטי שיקלוט לתוכו מערכות גילוי ואת השלב הבסיסי של מערכת קרן הלייזר "מגן אור".
משרד הביטחון מפתח בימים אלו גם מערכת לייזר אווירית שאמורה להיות מותקנת על גבי כלי טיס שיפעלו מעל שטח האויב ויירטו איומים הרחב מגבולות המדינה, אך מערכת זו לא נמצאת בשלב הבשלות כמו זו של הלייזר הקרקעית.
בראיון לוואלה מספר ראש תחום הלייזר של חיל האוויר על החלטה אחת ששינתה את כללי המשחק, כיצד נוצרה פריצת הדרך של מערכת הלייזר, וכמה קשה היה לספוג את הביקורת הציבורית בטענה לאוזלת יד בזמן שצוותים מיוחדים במילואים שגויסו במהירות להפעיל מערכת לייזר בפיתוח והצליחו ליירט את האיומים של חיזבאללה תחת מעטה של סודיות במשך חודשים ארוכים.
רס"ן ג' (39), נשוי ואב לשניים, מתגורר ביהוד-מונוסון, החל את שירותו הצבאי בגדוד טילי הקרקע אוויר מסוג 'הוק', התקדם בסולם התפקידים ביניהם מפקד סוללת קלע דוד שמתמודדת עם איומים אוויריים מורכבים. בספטמבר 2022, מונה ג' לראש תחום הלייזר בחיל האוויר בתוך "מנהלת מגן" שאחראית על הפיתוחים הכי סודיים ומתקדמים בתחום ההגנה האווירית (קלע דוד, חץ, כיפת ברזל ולייזר) וקליטתם. באותם ימים היו רבים שהטילו ספק לגבי הצלחת פרויקט הלייזר וראו סוג של "מדע בדיוני" אך המהנדסים של התעשיות הביטחוניות ומפא"ת (המנהל למחקר ולפיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית) במשרד הביטחון, האיצו את המעבר מטיוטות על הנייר ושרטוטי שקפים אל השטח. סדרת הניסויים שקדמה למלחמה, הבהירה לכל המעורבים שהמערכת מבשילה בקצב מהיר בניגוד לציפיות.
"העיסוק המרכזי שלי לפני המלחמה היה ללמוד את מערכת הלייזר בפיתוח, להכווין את הפיתוח, ולתת כל מיני דגשים בכל הנוגע לקליטה בתוך חיל האוויר ולרגע בו זה יתחיל לעבוד בחיל", סיפר רס"ן ג'. "זה תהליך שקשור לכוח אדם, תשתיות, אמצעים נלווים ועוד", סיפר לוואלה. "האמנתי בלייזר מהרגע הראשון. הייתי בטוח בהצלחת המערכת. ברגע שאתה מכיר את צוותי המהנדסים ומי שאחראי על הפיתוח אין סיכוי שלא תאמין בהצלחה מהרגע הראשון. מדובר באנשים שזה מפעל החיים שלהם. אתה מבין מהר מאוד שיש לנו על מי לסמוך. אתה שם. לפני המלחמה. אתה רואה את זה בעיניים".
ב-7 באוקטובר קטע רס"ן ג' חופשה משפחתית ומיהר אל משרדו ב'מנהלת מגן'. כבר בהתחלה הוא חיפש דרכים לסייע כשאלפי רקטות, טילים, כלי טיס ורחפנים משוגרים לעבר שטח מדינת ישראל והמסר של המטכ"ל למפקדים להטיל לתוך המערכה את כל מה שאפשר כדי להגן על העורף שבשעות הראשונות היה נדמה שלכאורה צה"ל נעלם.
"המערכת לא היתה מוכנה אבל כבר באותה שבת הרמנו טלפון למנהל בכיר ברפאל ואמרנו לו, 'בואו תראו מה אפשר לעשות. אנחנו צריכים מענה מידי'", המשיך רס"ן ג'. "בעצם משם חברת 'רפאל' התחילה תהליך של פיתוח מאוד מזורז והתאמות במעבדות, במפעל, ובשטח בזמני שיא. זה אפשר לנו להציב מערכת בשטח. זו היתה הסנונית הראשונה. אני עצרתי את התפקיד שלי במטה והלכתי לפקד על התהליך בשטח עם צוות התעשייה וחיילי מילואים שהתגייסו למשימה תחת הכותרת ניסוי מבצעי-ראשוני, בחינת כלים".
יחידת 127 בחיזבאללה שיגרה אלפי פריטים שונים של כלי טיס לא מאוישים והאתגר הגדול ביותר עבור הכוחות בשטח היה לזהות את האיום ורק לאחר מכן ליירט אותו באמצעות קרן לייזר שחותכת אותו לשניים. רס"ן ג' מודה כי ההתחלה היתה מורכבת וקשה מאוד בעיקר לשכנע מפקדים לבצע שינויים, להגדיר לעשות דברים אחרת, שזו מערכת שיכולה להצליח. הנחישות לבסוף השתלמה. צוות מילואים שהפעיל את המערכת בשטח, דיווח במערכות על יירוט ראשון של כלי טיס לא מאויש שנע מלבנון לישראל.
"לא הייתי שם ברגע הזה", המשיך רס"ן ג'. "שמעתי בטלפון אבל אחרי זה ראיתי את ההקלטות וזו באמת גאווה ענקית. אתה עובד ועושה כל מה שאפשר כדי שזה יצליח, ובאמת שיתוף פעולה עם הרבה מאוד אנשים והנה הדבר הזה מגשים את עצמו - וזה קורה".
"עוד ניסוי ועוד ניסוי ועוד הצלחה ועוד אחת - ואי אפשר לדבר על זה", מספר רס"ן ע' ומספר על האתגר. "אנשים אמרו לי: 'מה קורה לכם? איפה הייתם? איפה הלייזר?' לא יכולתי להגיד לאף אחד שהיינו שם כמעט מההתחלה. התאמצנו מאוד. לא הכול עבד 100% אבל היינו בכיוון ולא יכולים לדבר. מה קרה? למדנו את המערכת תוך כדי תנועה, שיפרנו והתאמנו אותה למה שאנחנו צריכים, וכל הכבוד לצוותים שהפעילו אותה. זה מה שבסוף הביא להצלחה, ועכשיו זו תחושה של סגירת מעגל".
אחת הפגיעות ששיקפו את החדירות של העורף הישראלי היתה הפגיעה בבלון התצפית לגילוי והתרעה מסוג "טל שמיים" באמצעות כטב"ם של חיזבאללה. לאחר כן הצליח חיזבאללה להחדיר כטב"ם נוסף שתקף את בסיס האימונים של חטיבת גולני ליד בנימינה, הרג ארבעה חיילים ופצע עוד עשרות.
"אני מכיר את האירוע הזה, ויש עוד אירועים אחרים שגם כואבים לנו מאוד ומצערים אותנו מאוד", סיפר לוואלה מפקד המערכת. "בראש ובראשונה זה כואב בלב, גם כבן אדם, גם כקצין בצבא, ולא כאיזושהי סיסמה, זה אמיתי, ההגנה היא לא הרמטית, ומערכת אחת - מופלאה ככל שתהיה, או כמה מערכות,
זה לא מה שייצר הגנה הרמטית. אנחנו עושים כל מה שאפשר כדי להשתפר, האירועים הללו נותנים לך דרייב אדיר".
כשרס"ן ג' נשאל על השלב הבא הוא בוחר מילים בקפידה ובשל הסודיות הוא מעביר נושא, "אני רוצה לפרגן לצוותי המילואים שגייסנו והכשרנו בזמני שיא לתפעול הלייזר. הם היו בשטח תחת אש, יחד עם אנשי התעשייה - המערכת השתפרה כל הזמן ומה שהיא עשתה במלחמה הותר לפרסום. בשלב הזה מי שמפעיל את המערכת הם חיילי סדיר. הם חלק מגדוד ההגנה הטקטי של מערך ההגנה האווירית בחיל האוויר. זו ההתחלה של התהליך. המערכת הזו תשתלב במערכת עתידית".
מתי חיילים וחיילות יוכלו למלא בשאלון העדפות לפני הגיוס שיבוץ ביחידת "מגן אור" ?
"אני חושב שזה יהיה שם בקרוב... בנתיים מאתרים לוחמים עם כישורים מסוימים. חשוב לי להזכיר שבסוף זו מערכת אחת מתוך מגוון של מערכות שאמורות להגן על העורף הישראלי. לגבי הלייזר
למדנו ושיפרנו אותה תוך כדי המלחמה. עשינו דברים גם למול איומים שנראו לנו מאתגרים על הנייר יותר ממה שחשבנו. אבל להגיד שעכשיו נצליח להתמודד עם כל איום? אני מעדיף להיות צנוע יותר. אנחנו צריכים לבנות את זה".