מינויו של אלוף דוד זיני לראש שב"כ הבא, שהוביל אתמול (שישי) לסיכום על פרישתו מצה"ל בטרם אושר המינוי ונכנס לתפקיד בתום שיחת בירור עם הרמטכ"ל אייל זמיר, פגע במרקם היחסים העדין שבין הרמטכ"ל לדרג המדיני.
נהוג שבמינוי של אלופים ותתי-אלופים לתפקיד של מזכיר צבאי עבור שר ביטחון או ראש ממשלה, מתבקש צה"ל להציג בין 4-3 מועמדים. תהליך הבחירה בזיני, חבר בפורום המטה הכללי, נעשה מתחת לאפו של זמיר שמתעקש על הסדר הקיים בין המטכ"ל לדרג המדיני. כעת אין ספק שאחרי שההדחה היחסים ביניהם יהיו מתוחים ויש מי שייטען עכורים.
החשש הגדול אצל כל רמטכ"ל הוא שמעתה הדרג המדיני יקיים קשרים עם קצינים מאחורי גבו, או יחליט למנות מתוך פורום מטכ"ל אלופים לתפקידים מחוץ לצה"ל, שלמעשה עלולות לשבש את תוכניותיו העתידיות - במילים אחרות: מעמדו של זמיר התערער. כך היה ב-2012 כשראש הממשלה בנימין נתניהו רצה למנות את הרצי הלוי לתפקיד המזכיר הצבאי, אך הרמטכ"ל דאז בני גנץ התנגד נחרצות ולבסוף נתניהו ויתר על המינוי.
היחסים העכורים בין צה"ל לשב"כ
לאחר החטיפה של החייל גלעד שליט ב-2006, היחסים בין שב"כ לצה"ל התערערו וזאת סביב השאלה האם השירות סיפק את ההתרעה לחטיפה או לא. כעבור שמונה שנים, במבצע צוק איתן ב-2014, התפתח ויכוח נוסף בין הארגונים סביב המודיעין על המנהרות. מאז פעלו הרמטכ"לים וראשי שב"כ לאחות את הקרעים שחלקם הגיעו אל התקשורת והלהיטו את הרוחות.
לדברי אלופים במטכ"ל, רק בשנים האחרונות הצליחו הצדדים ליישב את הסכסוך ולפעול ב"הרמוניה". כעת, נוצר הרושם, שאם המינוי של זיני יאושר והוא יקבל על עצמו את התפקיד, סיכוי גדול מאוד שהמתח בינו לבין זמיר יכול לפגוע ביחסים המקצועיים על רקע משבר האמון שנוצר.