25% מהאזרחים בישראל מגדירים את עצמם "ישראלים" כהגדרה העיקרית של מוצאם - כך עולה מהסקר החברתי 2024 של הלמ"ס, שבחן את זהותם העצמית של בני 20 ומעלה. לפי הנתונים, 38% בחרו ב"יהודי" כהגדרה המרכזית, 11% בחרו ב"ערבי" ו־4.9% ב"מוסלמי". רק מיעוט מהנשאלים מגדיר את עצמו לפי עדה או מוצא אתני - למשל "מזרחי", "אשכנזי" או "צבר" - והזיהוי הלאומי הרחב גובר על זה הדתי או העדתי בקרב חלק ניכר מהציבור.
בקרב הציבור היהודי, 49% מגדירים את עצמם "יהודים" כהגדרה עיקרית, לעומת 30% שמגדירים עצמם "ישראלים". עוד 3.9% מגדירים עצמם "צברים" או "ילידי הארץ". רק 5.1% מזדהים כ"אשכנזים" ו־2.3% כ"מזרחים", "ספרדים" או "בני עדות המזרח". בקרב אלו המגדירים עצמם "יהודים", 81% רואים בכך מרכיב חשוב מאוד בזהותם האישית, ו־16% רואים בכך מרכיב "חשוב".
לעומת זאת, בקרב המגדירים את עצמם "ישראלים", רק 65% מייחסים לכך חשיבות רבה, ו־9% בלבד רואים בזיקה הישראלית דבר ש"אינו חשוב כל כך" או "בכלל לא חשוב".
22% מהערבים מגדירים עצמם פלסטינים
בקרב הציבור הערבי, 56% מגדירים את עצמם "ערבים", ו־25% "מוסלמים". בקרב המוסלמים לבדם, 62% מגדירים עצמם "ערבים", ו־29% "מוסלמים". אצל הנוצרים הערבים 43% בחרו בהגדרה "ערבי", ובקרב הדרוזים - כמעט קונצנזוס: 98% מגדירים עצמם "דרוזים".
הסקר גם מצא כי מבין הערבים שהגדירו עצמם "מוסלמים" כהגדרה עיקרית, כ־22% ציינו "פלסטיני" כהגדרה נוספת, ו־59% הוסיפו "ערבי". לעומת זאת, מבין הדרוזים שהגדירו עצמם "דרוזים" - 62% בחרו גם "ישראלי" כהגדרה משלימה.
באוכלוסיות שמוגדרות כ"אחרות" - לרוב עולים מחבר המדינות - 53% הגדירו עצמם "ישראלים" כהגדרה עיקרית, בעוד 22% הגדירו עצמם על פי מדינות בריה"מ לשעבר. בהגדרה הנוספת, חל פיצול דומה: 20% בחרו שוב "ישראלי", ו־24% בחרו בהגדרה לפי מדינת המוצא.