ראש הממשלה בנימין נתניהו מינה אתמול (חמישי) את האלוף דוד זיני לראש שב"כ הבא בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, שכתבה לו יממה לפני כן שעליו להמתין להנחיות מטעמה בנוגע למינוי. זאת, בהתבסס על פסיקת בג"ץ לפיה הוא מצוי בניגוד עניינים כשהתערב בפיטוריו של ראש השירות היוצא רונן בר, שהארגון מעורב בחקירת פרשות המסמכים המסווגים וקטאר-גייט.
כעת, לאחר ההחלטה של נתניהו למנות את זיני בהסתמך על החוק שקובע כי הממשלה ממנה את ראש שב"כ, פרופסור אדם שנער מבית הספר למשפטים באוניברסיטת רייכמן אמר לוואלה בהתייחס לפסיקת בג"ץ כי "הנשיא עמית השאיר פתוח את השאלה האם כל הממשלה נגועה בניגוד עניינים, והחוק קובע כי המינוי הוא בסמכות הממשלה".
לדבריו, "אם ניתן יהיה להדיר את נתניהו מההליך, הדבר עשוי אכן לקיים את הדרישה להימנע מניגוד עניינים. אופציה אחרת היא לבחור ממלא-מקום עד שניגוד העניינים (קטאר-גייט) יסתיים. אלא שניגוד העניינים מתעורר גם כשמדובר בממלא-מקום. וכמובן שכל מינוי יצטרך לעבור את אותה ועדה מייעצת - מהלך שעשוי לתרום לנטרול ניגוד העניינים".
בנוגע לאפשרות להקים ועדת איתור לתפקיד אמר פרופסור שנער שזו תהיה התערבות גדולה מדי מצידה של בהרב-מיארה: "אפשר לקחת את המודל של מינוי נציב שירות המדינה, אך שם יש פסק-דין מנחה שקבע שכך ממנים נציב".
הליך מינוי נציב שירות המדינה אינו מעוגן בחוק, מעבר לקביעה שהממשלה תמנה את הנציב. בהחלטת ממשלה מ-2018 הוחלט שבחירת נציב שירות המדינה תיעשה באמצעות קבלת חוות-דעת מוועדת מינויים מיוחדת, שתורכב מאנשי מקצוע.אם ניתן יהיה להדירו מההליך הוא עשוי לקיים את הדרישה להימנע מניגוד עניינים". נתניהו