בג"ץ רונן בר: נתניהו היה בניגוד עניינים; ההחלטה על פיטורי בר התקבלה בהליך לא תקין

בג"ץ פרסם כעת (רביעי) את פסק הדין בעניין פיטורי ראש שב"כ רונן בר: החלטת הממשלה לסיים את כהונת ראש השב"כ התקבלה בהליך לא תקין ובניגוד לדין.

בעקבות פסק הדין שיגרה היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב-מיארה, מכתב אל ראש הממשלה נתניהו, בו ציינה כי מאחר שבית המשפט קבע שהוא פעל במצב של ניגוד עניינים, עליו להימנע מכל פעולה הנוגעת למינוי ראש שב"כ חדש עד לגיבוש הנחיות משפטיות שיבטיחו את תקינות ההליך. "נפסק כי היה עליך להימנע מכל מעורבות בסוגייה זו", ציינה, והדגישה: "הנחיות יגובשו בימים הקרובים".

בתוך כך, נקבע כי הממשלה לא עמדה בחובתה להביא את סוגיית סיום כהונת ראש השב"כ לפני הוועדה המייעצת לעניין מינויים לתפקידים בכירים; כי ההחלטה התקבלה כאשר ראש הממשלה עמד בניגוד עניינים נוכח החקירות בעניינם של מקורביו; כי ההחלטה התקבלה ללא תשתית עובדתית; וכן מבלי שהתקיים שימוע כדין לראש השב"כ.

נוכח הודעת ראש השב"כ על כוונתו לסיים את כהונתו, נקבע כי בנסיבות העניין אין צורך במתן סעד מעשי.

בג"ץ דחה את בקשת נתניהו לבטל את הצו שמונע את פיטורי בר

ראש שב"כ רונן בר הודיע שיסיים את תפקידו - ונקב בתאריך | לאן ממשיכים מכאן?

הדחת רונן בר: למרות הצעת בג"ץ, לא נקבעו שיחות פשרה בין היועמ"שית לנציג הממשלה

הנשיא עמית הוסיף וקבע כי ראש הממשלה היה מצוי בניגוד עניינים במועד קבלת ההחלטה, על רקע חקירות מקורביו במסגרת פרשת הדלפת המסמכים המסווגים ופרשת המימון הקטארי. זאת בפרט מכיוון שראש הממשלה הודיע בעצמו, בכמה הצהרות תקשורתיות, כי החקירות עשויות להשפיע, בין היתר, על מצבו האישי והפוליטי.

"משראש השב"כ מעורב בעצמו בניהול אותן חקירות, לסיום כהונתו עשויה להיות השפעה משמעותית על התפתחותן. משכך, נקבע כי במצב דברים זה ראש הממשלה מצוי בניגוד עניינים שמקים לו מניעה מלהיות מעורב בשאלת הפסקת כהונת ראש השב"כ".

המשנה לנשיא נ' סולברג ציין, כי קיים מתח מובנה בין כפיפות שירות הביטחון הכללי למרות הממשלה וחובתו לממש את מדיניותה, לבין חובת השירות לפעול "באורח ממלכתי" בלבד, חובה אשר משמיעה מאליה מידה הולמת של עצמאות מקצועית הנתונה לראש השירות.

"מתח זה משתקף גם בהליך לפיטורי ראש השב"כ - מהלך אשר ברי כי מצוי בסמכותה הרחבה של הממשלה - אך נדרש כי יעשה בהליך תקין, סדור ומבוסס. לשיטת המשנה, עקרונות אלה נובעים ישירות, באופן פשוט וברור, מהוראות חוק שב"כ ומכללי המשפט המינהלי. המשנה עמד על כך שהעקרונות האמורים היו רלבנטיים כל עוד ניצב לפני בית המשפט סכסוך קונקרטי.

ברם, אין זה מצב הדברים כעת, שכן העתירות הפכו תיאורטיות; אבדה נפקותן המעשית. משכך, אין זה נדרש ואין זה נכון להכריע בהן בכל זאת; אף לא להרחיב בדברים על אודותיהן. כך בכלל, בהתאם לכללי המשפט הציבורי; וכך ביתר שאת בהליך הנוכחי".

השופטת ברק-ארז הסבירה כי האופי המהיר של פיטורי ראש השב"כ תוך חילוקי דעות מהותיים לגבי האפשרות לעשות כן, מלמד כי הקושי שהתעורר במקרה זה עלול לחזור ולעלות גם בעתיד.

"שיקול זה הוא שיקול מרכזי, שהוכר בהלכה הפסוקה כהצדקה לדון בסוגיה שלכאורה התייתרה. עוד היא הוסיפה כי חילוקי דעות אלה אף מתבטאים בהחלטה נוספת שהתקבלה בממשלה ביום 27.4.2025, ולא בוטלה. לגוף הדברים, הובהר כי עצם העובדה שמדינת ישראל שרויה בתקופה מורכבת וכואבת של מלחמה אינה משנה מחובתה של הממשלה להפעיל את סמכויותיה כדין.

עוד הודגש כי בהיבטים אופרטיביים הנוגעים לאכיפת החוק כלפי אזרחים, לשב"כ שמור מרחב של שיקול דעת מקצועי-עצמאי, נטול השפעה מצד גורמים פוליטיים. בהקשר זה הודגש כי ראש השב"כ הוא אחד משומרי הסף שאמורים להבטיח את ההפרדה בין אכיפת החוק לבין התחום הפוליטי".

הנשיא עמית הוסיף כי הגם שאין מחלוקת שסעיף 3(ג) לחוק שירות הביטחון הכללי, התשס"ב-2002 (להלן: חוק השירות) מסמיך את הממשלה לסיים את כהונת ראש השב"כ - סמכות זו אינה "מוחלטת" במובן זה שחלים עליה כללי המשפט המינהלי, ובהתאם על הממשלה להפעיל את שיקול דעתה בהתאם לתכליות ולמטרות שבבסיס חוק השירות.

"הודגש כי חוק השירות נועד לאזן בין הצרכים הביטחוניים של מדינת ישראל ובין מחויבותה לעקרונות שלטון החוק ולשמירה על זכויות האדם; ועל רקע זה נקבע בחוק השירות כי השב"כ יפעל בממלכתיות, באי-תלות ומבלי שתוטלנה עליו משימות בעלות אופי מפלגתי-פוליטי (סעיף 4(ג) לחוק השירות)".

הנשיא הוסיף כי ראש השב"כ - אשר עומד בראש שרשרת הפיקוד הארגונית ומשמש כגורם מקשר בין הדרג הפוליטי ובין הדרג המקצועי - הוא שומר סף שחובתו היא להבטיח כי השב"כ עומד במשימתו לשמור על סדרי המשטר הדמוקרטי ומוסדותיו.

השופטת ברק-ארז: "טרם סיום אציין כי מעל הדיון כולו, כמו גם על חיינו בעת הזו, מרחף האסון של השבעה באוקטובר. מאותו יום ארור מדינת ישראל טרם נרפאה. אין בכל אלה כדי לגרוע מחובתנו להבהיר את הטעון הבהרה על-מנת שמדינת ישראל תוסיף לשמור על עוצמתה הפנימית, שאחד מן התנאים לה הוא הבטחת עצמאותם של שומרי הסף בה".