שורדת השבי מבקשת סיוע כלכלי: "אין לי ודאות, הבנות שלי צריכות אמא חזקה"

דורון כץ-אשר, ששרדה את השבי ברצועת עזה ושבה לישראל לאחר שבועות ארוכים של כליאה ופציעה, פרסמה היום (רביעי) פוסט אישי וחשוף שבו ביקשה את עזרת הציבור. בפוסט כתבה כי היא מתקשה לשקם את חייה לבדה, הן מבחינה נפשית והן כלכלית, וקראה לתרום כדי שתוכל להעניק עתיד יציב לבנותיה. "היום אני מבינה שאני לא יכולה לבד", כתבה. "מגיע לבנות שלי אמא חזקה".

בפתח דבריה כתבה כץ-אשר על חטיפתה. "היי, למי שעדיין לא מכיר אותי. שמי דורון כץ-אשר, ואני הייתי שם. בשבי. בלב הגיהנום. ב־7 לאוקטובר נחטפתי. במשך שבועות ארוכים הייתי כלואה, פצועה, רחוקה מהבית, מהחיים, ממה שאני. לא ידעתי אם אחיה. לא ידעתי אם אחזור. והחשש הכי גדול שלי, כאמא, היה כמובן על חיי הילדות הקטנות שלי, שנחטפו, נפצעו והיו גם הן בשבי. בידי המפלצות. הרגשתי לרגע שנלקחה ממני הזכות להגן עליהן".

בהמשך הפוסט תיארה את הרגעים שאחרי שובה. "ואז חזרתי. שוחררתי מהתופת ומהחושך שלא אשכח לעולם. שבתי אל חיק המשפחה - רק שהמשפחה שלי לא שלמה. אמא שלי האהובה ואחי הגיבור נרצחו על ידי הרוע באותו יום קשה מנשוא. חשבתי שהחיים סוף-סוף האירו לי פנים כשהעזתי לחלום על עתיד טוב ואחר".

כץ-אשר חשפה כי לאחר שובה, ילדה תינוקת. "המשפחה שלנו התרחבה, ולפני כחודשיים ילדתי תינוקת מתוקה שגרמה ללב שלי להתרחב. חשבתי לעצמי - מעבר לשמחה, זו הוכחה שלא ישברו אותי, אותנו. הם גדעו את חייהם של אמי ואחי - אני מביאה חיים חדשים לעולם. המשכיות לדור שנרצח. הוכחה לכך שרוחי חזקה יותר מהשבי. שהחיים ממשיכים למרות הכול".

אלא שהמציאות שאחרי השחרור לא הייתה פשוטה. "אבל מהר מאוד מצאתי את עצמי שוב נאבקת. לא חלמתי שזה מה שמצפה לי. המסע האישי הפך קשה ומבלבל. נאלצתי להתמודד עם פרידה כואבת מבן זוגי, להבין שאני עומדת ללדת לבד - והפעם בלי אמא שלי שתמיד ליוותה אותי. זה לא מה שדמיינתי. זה לא מה שחלמתי. אבל זה מה שיש. ואני? אני לא מוותרת. אני חזקה. אני אופטימית.

כץ-אשר הסבירה כי הפנייה הפומבית באה לאחר לבטים רבים: "היום אני בוחרת לא להתבייש, פשוט לשים את הבושה בצד ולהתעקש על הזכות שלי לחיות ולהשתקם, לשקם את הבית שלי. את החיים שלי. אני יודעת שאתגבר, והבטחתי לעצמי שלא אתן לשבי לנצח אותי. וגם אם אני עכשיו בסטטוס שונה ומוזר, שקורה תוך כדי הניסיונות שלי להשתקם - אני מנסה להיות חזקה".

בפוסט היא כותבת בגלוי על הקושי הכלכלי הנלווה לשיקום: "עכשיו, כשאני עומדת במקום הכי חשוף שלי, אני מבינה שאני לא יכולה לבד. ההתמודדות הנפשית קשה ומורכבת - והדאגה לעתיד הכלכלי תופסת חלק משמעותי מהפחדים. לא חשבתי שאגיע לרגע שבו אבקש סיוע מעם ישראל - עם נפלא שהיה לצידי ועטף בכל כך הרבה אהבה. המעמד הזה זר לי ומורכב עבורי. זה מביך. זו לא אני. אבל היום אני מבינה - שאם לא אעשה את זה בשביל עצמי, בשביל העתיד הטוב שאני מייחלת לו - הריפוי שלי יהיה מורכב עוד יותר".

לסיום כתבה: "לכן אני כותבת לכם מכל הלב. מגיע לבנות שלי אמא חזקה. ויש לי עתיד שאני רוצה לבנות - אבל צריכה את עזרתכם האדיבה. העזרה שלכם תרים אותי ותיתן ודאות לעתיד שלי, שלנו. היום אין לי ודאות. וככה אוכל להתרכז בשיקום שלי. ככה אוכל לחזור לחיים. ולזכור שאפשר לצמוח ולחיות - גם אחרי התופת, גם מתוך תהומות הכאב. אם יש לכם אפשרות לעזור, לתרום, לשתף - אעריך מאוד. תודה מראש שאתם כאן לצידי. וכולי תפילה שכולם ישובו הביתה בקרוב - כמה שיותר מהר".

יו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ פנה היום לראש הממשלה נתניהו ולחברי הקואליציה, בעקבות קריאתה של דורון כץ-אשר - שורדת השבי - לקבלת סיוע כלכלי. "לא ייתכן שמי ששהתה 49 ימים בשבי חמאס תידרש לבקש תרומות מהציבור", אמר גנץ.

לדבריו, ביום ראשון תעלה לדיון בוועדת שרים לחקיקה הצעת חוק שהגישה ח"כ פנינה תמנו שטה, שמטרתה להעניק פיצוי בגובה 4 מיליון שקלים לכל חטוף ששב מן השבי או למשפחת חטוף שנרצח. גנץ קרא לאשר את ההצעה ולנתק את הדיון מהשיקולים הפוליטיים: "זה לא עניין של קואליציה או אופוזיציה - זו חובת המדינה כלפי אזרחיה".

עוד הוסיף: "זו לא נדבה, ולא תרומה. זה המעט שהמדינה יכולה לעשות עבור מי שעולמם חרב עליהם ביום השחור ההוא".