בנאום שנשאה בכיכר החטופים, שיתפה הערב (שבת) שורדת השבי מייה שם באירוע שהחזיר אותה לימי השבי.
"לאחרונה עברתי אירוע נורא, לצורך חקירת המקרה התבקשתי לחתוך קבוצה משערי הארוך", אמרה בנאום שנשאה. "המשימה נועדה עבורי, על מנת לסייע לי, אך גופי הגיב שוב באימה, אפילו לקרחת קטנה. לא יכולתי להסכים שיגזרו קבוצה משערות ראשי עד לעור הקרקפת. ברגע אחד נזרקתי אל ימי השבי, אל מפלצות האדם שביקשו לחתוך את שערי. באותו הרגע נעלם ההיגיון והגוף שלי מגיב במצוקה שאין לה מילים, אני פשוט לא מסוגלת לעבור את הסיוט הזה שוב".
גם יפעת הימן, אמה של החטופה ענבר הימן שגופתה מוחזקת בשבי חמאס, נשאה דברים בכיכר בדמעות. "אני אמא של ענבר היימן, ואני רוצה להגיד לכם תודה. תודה שבאתם, תודה שאתם כאן, תודה שאתם לא מוותרים על ענבר ועל שאר החטופים", אמרה. "כשמתחילה מתקפת המחבלים, ענבר נסה על נפשה במשך שעות רבות. מחבלים יורים עליה וחוטפים אותה לעזה. במשך 70 יום חיינו בתקווה שענברי שרדה, אבל ביום שישי ב15.12.23 אחרי הדלקת נרות, קיבלנו את הידיעה המרה. ענברי נרצחה, והיא עדין מוחזקת חטופה בעזה", הוסיפה.
"ישבנו שבעה בלי הלוויה, אבל הספק עדין מכרסם בי. אולי זה ישמע מוזר, אבל אני מרגישה אותה כל הזמן לידי. איך אני יכולה להתאבל עליך ולדבר איתך, כשאת רחוקה ומוטלת בעזה? עד מתי אני צריכה לחכות? כמה זמן האבל שלי יהיה מושהה, חלקי, נתון-בספק? אני כולי תפילה שבזמן הקרוב ענברי תחזור, ויחזרו גם כל החטופות והחטופים, החיים לשיקום והחללים לקבורה ראויה בישראל. והם צריכים לחזור לא רק בשבילם הם צריכים להיות פה לא רק בשבילנו, המשפחות. הם צריכים לחזור כי כשהם יחזרו - זה יהיה הניצחון האמיתי".
דליה קושניר-הורן, גיסתם של איתן הורן ושורד השבי יאיר הורן, אמרה בנאומה: "יש לי חלום — לראות את איתן הורן, גיסי, חוזר הביתה יחד עם עוד 57 חטופים. החיים לשיקום, והחללים לקבורה. יש לי חלום — לראות את המדינה שלי משיבה חיים ולא עוסקת בנקמה". עפרי חגי, אחייניתם של ג'ודי ויינשטיין חגי וגדי חגי, נאמה גם היא והודתה לציבור התומכים: "אני רוצה קודם כל להגיד לכם תודה. תודה-רבה שבאתם לתמוך בנו, אבל הכי חשוב - לתמוך בהם: ביקרים שלנו, שמחכים שנציל אותם מהגיהנום שהם נמצאים בו כבר 19 חודשים".
משה אור, אחיו של אבינתן אור, דרש: "די למסמכים, לדיונים אינסופיים, ל'התייעצויות'. הם לא מספרים - הם אנשים. הם ישראלים. הם אנחנו. וצריך לומר את זה בקול רם וברור: המלחמה הזו לא מחזירה את החטופים. היא מסכנת אותם. היא מרחיקה את הרגע שבו הם יחזרו. אין מטרה חשובה יותר מהחזרתם. אין ערך מוסרי גבוה מזה. והאחריות - יש לה כתובת: ראש הממשלה בנימין נתניהו וחבורתו. נכשלתם ב־7 באוקטובר, ואתם ממשיכים להיכשל - כל יום - כבר שנה וחצי. די. קחו אחריות. תתפטרו. כמו ראשי מערכת הביטחון - גם אתם צריכים לפנות את מקומכם. זו לא אמירה פוליטית, זו אמירה ערכית שטוענת: נכשלתם - קחו אחריות ותתפטרו".