בבוקר ה-7 באוקטובר, עזב רס"מ (מיל') עדי דגני את עבודתו, את רעייתו ואת בנו בן החודשיים, והתייצב לשירות מילואים ממושך. לאחר יותר מ-400 ימי מילואים, מצא את עצמו בחובות גדולים, ללא עסק, וללא סיוע מספק מהמדינה. בעקבות הקריסה, התראיין דגני ל-103FM ותקף את התנהלות הממשלה: "דיבורים לחוד ומעשים לחוד. עובד כדי לכסות את המינוס".
לפני שפרצה המלחמה, דגני היה בעל בית ספר לגלישה. לאחר 7 באוקטובר העסק ירד לטמיון. "היו לי שלוחות בצפון, בכינרת, בתל אביב ובנתניה, גם השכרות וגם קנייה. הכול הלך. כשסיימתי את המילואים נכנסתי לחובות, ברמה שאפילו כמעט לא יכולתי לשלם שכר דירה", שיתף איש המילואים.
"המלחמה פשוט טרפה את הקלפים וגרמה לי לתכנן מסלול מחדש", אמר. "אני כרגע לא במילואים מאחר והגעתי למצב אליו הגעתי, המפקדים התחשבו והבינו".
"הילד שלי היה בן חודשיים ב-7 באוקטובר - לא הכרתי אותו בהתחלה"
דגני שילם מחיר לא פשוט גם בבית: "אני עם ילד שהיה רק בן חודשיים ב-7 באוקטובר, אז עזבתי אישה בבית בחופשת לידה מתארכת. זה ילד שלצערי לא הכרתי בהתחלה".
הוא סיפר כי חבריו מחטיבה 188 מסייעים לו, אבל המדינה פחות: "דיבורים לחוד ומעשים לחוד. אני פחות מתעסק בפוליטיקה, אבל אם אתם קוראים ל־20 אלף שקל ברבעון כסף, אז אני לא יודע, קטונתי. אני תמיד עומד על הרגליים, השאלה איזה נתיב נבחר כדי להגיע לגובה פני המים".