בישיבה שנערכה אמש (שלישי) במועצת הביטחון של האו"ם, דחו מרבית המדינות החברות את התוכנית של ישראל להעברת סיוע הומניטרי לרצועת עזה באמצעות קבלנים פרטיים, תוך נציגי המדינות החברות הביעו דאגה עמוקה מההשלכות ההומניטריות החמורות של המצב ברצועה. בריטניה, צרפת, דנמרק, סלובניה, יוון, רוסיה, סין ומדינות נוספות הזהירו כי התוכנית הישראלית פוגעת ביכולת להגיש סיוע הוגן וניטרלי.
שגרירת בריטניה, ברברה וודוורד, קראה לישראל להסיר את המצור, וציינה כי מזון רב נרקב במעברי הגבול ואינו מגיע לאזרחים רעבים. לדבריה, מדובר ב"אכזריות בלתי נסלחת". שליחים נוספים, בהם נציגי צרפת, דנמרק וסלובניה, טענו כי התוכנית אינה עומדת בסטנדרטים ההומניטריים וכי היא מותנית במטרות פוליטיות וצבאיות.
ראש תחום הסיוע ההומניטרי של האו"ם, טום פלטשר, כינה את התוכנית הישראלית "עלה תאנה לאלימות ועקירה", והוסיף כי היא מציבה את חייהם של אזרחים בסכנה, תוך שהיא מגבילה את הגישה לסיוע רק לחלקים בדרום הרצועה, באזורים שאליהם תכננה ישראל להעתיק את האוכלוסייה.
לעומת זאת, ארצות הברית גיבתה את התוכנית, והאשימה את חמאס באחריות הבלעדית למצב. הממונה האמריקאית באו"ם, דורותי שיא, טענה כי ישראל מנסה למנוע מחמאס להשתמש בסיוע לצרכיו הצבאיים, והדגישה את חשיבות הקמת קרן הומניטרית חדשה שתפעל בהובלת חברות פרטיות ותבטיח אספקה ישירה ובטוחה לנזקקים.
לדברי האו"ם, לא נכנס כל סיוע הומניטרי לעזה מאז 2 במרץ, ולפי דיווחי ארגונים בינלאומיים, כחצי מיליון בני אדם ברצועה מצויים על סף רעב. מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש דחה כבר בחודש שעבר את ההצעה הישראלית, וטען כי היא מגבילה באכזריות את הסיוע "עד לקלוריה ולגרגר הקמח האחרון".
מאז פרוץ המלחמה ב-7 באוקטובר 2023, נהרגו לפי גורמים ישראליים כ-1,200 איש בישראל, וכ-250 נחטפו לעזה. לפי משרד הבריאות הפלסטיני, יותר מ-52,700 פלסטינים נהרגו מאז תחילת הלחימה