קואליציה חשאית של סוכנויות מודיעין מערביות סיפקה לישראל מידע קריטי שאפשר למוסד לעקוב ולחסל מחבלים פלסטינים שהיו אחראים לטבח באולימפיאדת מינכן ולפיגועים אחרים באירופה בתחילת שנות ה-70 - כך עולה ממסמכים שהוסר מהם החיסיון לאחרונה והגיעו לידי "הגרדיאן".
קמפיין החיסולים של ישראל, שהובל על ידי המוסד, החל לאחר מתקפת מחבלים פלסטינים על המשחקים האולימפיים במינכן בספטמבר 1972, שבה נרצחו 11 ספורטאים ישראלים. לפחות ארבעה פלסטינים, שישראל קשרה לטרור, חוסלו בפריז, רומא, אתונה וניקוסיה, ועוד שישה במקומות אחרים עד סוף אותו עשור.
ראיות לתמיכת סוכנויות המודיעין המערביות במשימה של המוסד נמצאו בכבלים מוצפנים שהתגלו בארכיונים שווייצריים על ידי ד"ר אביבה גוטמן, היסטוריונית של אסטרטגיה ומודיעין מאוניברסיטת אבריסטווית'.
אלפי כבלים כאלה הופצו דרך מערכת סודית לא ידועה עד כה, שכונתה בשם הקוד "קילוואט", ללא פיקוח פרלמנטרי או ידיעת הציבור, שעשוי היה להתנגד לכך. המערכת הוקמה ב-1971 כדי לאפשר ל-18 סוכנויות מודיעין מערביות, כולל אלה של ישראל, בריטניה, ארה"ב, צרפת, שווייץ, איטליה ומערב גרמניה, לשתף מידע. הכבלים כללו מודיעין גולמי עם פרטים על בתים בטוחים וכלי רכב, תנועות של דמויות מפתח שנחשבו למסוכנות, מידע על טקטיקות של ארגוני טרור פלסטיניים וניתוחים.
"הרבה מהמידע היה מפורט מאוד, קישר אנשים לפיגועים ספציפיים וסיפק פרטים שהיו לעזר רב. אולי בהתחלה, הם (הגורמים המערביים) לא היו מודעים (לחיסולים), אבל לאחר מכן היו דיווחים רבים בתקשורת וראיות אחרות שהצביעו חזק על מה שהישראלים עשו", אמרה גוטמן, החוקרת הראשונה שצפתה בחומרי קילוואט. "הם אפילו שיתפו את תוצאות החקירות שלהם על החיסולים עם המוסד שסביר להניח שביצע אותם".
לאחר הטבח המזעזע באולימפיאדה, הטילה ראש הממשלה דאז גולדה מאיר על המוסד משימה לבוא בחשבון עם האחראים לו. היא דרשה לקבל ראיות מהימנות לכך שמטרות החיסול קשורות לפיגוע במינכן או לפיגועים אחרים במטוסים, שגרירויות ומשרדי חברות תעופה ישראליות באירופה באותה תקופה. לפי התחקיר, חלק ניכר מהראיות הללו הגיע מסוכנויות מודיעין מערביות והועבר לישראל דרך רשת "קילוואט".
החיסול הראשון שביצע המוסד היה של ואאל עאדל זועייתר, שזוהה בתור אחד מראשי "ספטמבר השחור" באירופה ועבד בשגרירות לוב ברומא. הוא נורה למוות בלובי של בניין מגוריו בבירה האיטלקית שבועות ספורים לאחר מתקפת מינכן.
תומכיו טענו שהוא היה איש רוח פלסטיני, זוהה בטעות כמחבל ולא היו לו קשרים לטרור. אך כבלי "קילוואט" מראים ששירותי הביטחון המערביים מסרו מידע לישראל בכמה מקרים שהראה שזועייתר בן ה-38 סיפק נשק ותמיכה לוגיסטית ל"ספטמבר השחור".
היעד השני היה מחמוד אל-חמשארי, נציג של אש"ף בצרפת, שנהרג מפיצוץ מטען בדירתו בפריז בדצמבר 1972. חמשארי הופיע אף הוא בכבלי "קילוואט", שתיארו את פעילותו הדיפלומטית וגיוס הכספים שלו, אך טענו שהוא גם גייס תאי טרור.
לפי הכבלים, חיסול שבוצע בפריז ביוני 1973 של איש לוגיסטיקה מרכזי בתכנון הפיגועים של "ספטמבר השחור" והחזית העממית לשחרור פלסטין, שבסיסו היה אז בלבנון, נעזר רבות ברשויות השווייצריות.
מוחמד בודייה, ותיק מלחמת העצמאות של אלג'יריה נגד צרפת, שהעמיד את ניסיונו כמפעיל סמוי לרשות ה-PFLP ו"ספטמבר השחור", היה אחת המטרות המרכזיות של של המוסד. בודיא תכנן שורה של פיגועים, כולל ניסיון כושל לפוצץ מלונות בישראל והרס חלקי של מסוף נפט איטלקי. התקפות אחרות כוונו נגד פליטים יהודים שנמלטו מברית המועצות ונגד שגריר ירדן בלונדון.
בודייה, שהיה גם מחזאי ובמאי תיאטרון, אותר על ידי המוסד לאחר שגורמי מודיעין שווייצריים מסרו פרטים על מכוניתו שנמצאה בפשיטה על בית מסתור בז'נבה. יחידה של המוסד עקבה אחר הרכב והרגה את בודייה באמצעות מוקש ברחוב פריזאי.
"איני בטוחה שקמפיין החיסולים הישראלי היה יכול להתבצע ללא המידע הטקטי מסוכנויות המודיעין האירופיות," אמרה גוטמן, שתפרסם את מחקרה בספר בהמשך השנה. "המידע הזה היה ללא ספק בעל ערך רב. עם זאת, לא פחות חשוב עבור המוסד היה הידיעה שיש להם תמיכה שבשתיקה מצד אותן סוכנויות".
הקשר ללילהאמר
דוגמה נוספת שנחשפה בכבלים מראה כי שירות המודיעין הפנימי הבריטי, MI5, סיפק למוסד את התמונה היחידה של עלי חסן סלאמה, מנהיג מרכזי ב"ספטמבר השחור" שנחשב לאחראי למתקפת מינכן.
ביולי 1973, המוסד האמין כי איתר את עלי חסן סלאמה בלילהאמר, אתר סקי קטן בנורווגיה, והשתמש בתמונה שסיפק MI5 כדי לזהות את המטרה. אולם, האיש שנורה למוות לא היה מנהיג "ספטמבר השחור", אלא מלצר מרוקאי. כמה מסוכני המוסד נעצרו על ידי הרשויות הנורווגיות, והמחאה הציבורית שנוצרה הובילה את גולדה מאיר לסיים את מבצע "זעם האל".
לפי ד"ר גוטמן, גם לאחר סיום המבצע, המשיכו סוכנויות מודיעין מערב אירופיות לספק לישראל מידע מפורט על מטרות אפשריות.
חבר לשעבר בצוותי החיסול של המוסד סיפר בחודש שעבר ל"גרדיאן" כי באותה תקופה, הוא וחבריו לא ידעו מהו מקור המידע שזיהה את המטרות, אך הדגיש כי היה לו אמון מוחלט באמינותו.
במקביל, פעילי טרור פלסטינים לשעבר סיפרו לעיתון בשנה שעברה כי הם "השיבו מלחמה שערה" במה שכונה "מלחמת המרגלים" בין המוסד לרשתות החשאיות של החזית העממית ו"ספטמבר השחור", שהתנהלה ברחבי הים התיכון ומערב אירופה בתחילת שנות ה-70. סוכן מוסד אחד נהרג במדריד ואחר נפצע קשה בבריסל על ידי חמושים פלסטינים.
גוטמן ציינה כי החשיפות בכבלי "קילוואט" מעלות שאלות חשובות בנוגע למלחמה הנוכחית בעזה. "כשמדובר בשיתוף מודיעיני בין סוכנויות של מדינות שונות, הפיקוח קשה מאוד. היחסים הבינלאומיים של המדינה החשאית נמצאים לגמרי מחוץ לרדאר של פוליטיקאים, פרלמנטים או הציבור. גם כיום, יש הרבה מידע שמשותף ואנחנו לא יודעים עליו דבר", אמרה.