בזמן שההתרגשות לקראת משחקי היורו והאולימפיאדה הקרבים הולכת ומתעצמת, כך גם גובר המתח וההיערכות במוסד לקראת אבטחת המשלחות הישראליות באירועים אלה. לאחר טבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן ב-1972, ישראל לא לוקחת צ'אנסים: "לוקחים את זה מאוד ברצינות", אומר ח"כ רם בן ברק, סגן ראש המוסד לשעבר.
"יש מאמצים רבים, כולל פעולה עם משטרות", טוען בן ברק. "להגיד שהכל בסדר? אי אפשר לדעת". על הפרסום של מוסד ושב"כ, לפיו איראנים מפעילים ארגוני פשיעה במטרה לפגוע בישראלים, הוא אומר: "אין בכך חדש".
אין ספק שטבח הספורטאים הישראלים היווה ציון דרך לא רק בתחום האבטחה על משלחות ישראליות, אלא גם על איסוף המודיעין שהתפתח מאז. עד לאותו אירוע מזעזע, קשה להתרשם כי הדבר העסיק את ממשלת ישראל דאז במידה הרצויה.
ועדת הבדיקה שקמה אחרי האסון העלתה, כי לא היתה אף ידיעה ספציפית בקהילת המודיעין על כוונת פיגוע באולימפיאדה - מ-1 ביולי 1972 ועד ליום האסון, שאירע בתחילת ספטמבר. לדברי הוועדה, "כמות הידיעות 'לא הייתה אינטנסיבית יותר בהשוואה לתקופות אחרות של השנה".
במסקנותיה הצביעה הוועדה על "הכישלון המוחלט של הגרמנים" אך גם על כמה אי-בהירויות וליקויים בפעולת הגופים הישראלים שהיו אחראיים לאבטחת המשלחת. חברי הוועדה קבעו ש"התארגנות שב"כ באשר לאבטחה בחוץ לארץ לא הדביקה את הצרכים המשתנים", ולמעשה אמרה שהדבר נעשה על פי הנהלים הקיימים.
הדיונים בישראל לקראת האירוע עסקו בעיקר בנושא האבטחה. ראש הממשלה דאז, גולדה מאיר, העירה על הבעייתיות של אבטחת ישראלים ומתקנים ישראלים בחו"ל, והבהירה שלא ניתן לשמור על כל אחד כל הזמן. בהתייחסה לביקורת שנשמעה בעניין זה, אמרה: "דמגוגים יכולים להבטיח כל דבר, אי אפשר להבטיח זאת, כי זה פשוט בלתי אפשרי".
חבר הכנסת יעקב חזן ממפ"ם טען שזו מלחמה קשה ככל המלחמות, ולכן "צריך לא רק להתגונן אלא גם להתקיף; יש לחפש את אנשי הטרור ולהרוג אותם. צריך להפוך אותם מרודפים לנרדפים". ראש הממשלה רמזה שישראל אינה יושבת באפס מעשה במלחמה בטרור בחו"ל, ו"יש מחשבות ויש תכניות". יחד עם זאת ציינה: "יש מדינות ידידותיות האומרות: אצלנו לא תעשו זאת, כאן אנו בעלי הבית. כל זה לא פשוט. זו איננה ארצנו".
כידוע, לאחר הפגיעה הקשה בישראל באולימפיאדה, הוציא המוסד לפועל את "מבצע זעם האל". במסגרתו חוסלו רבים מהאחראים לטבח, ובראשם עלי חסן סלאמה, ראש ארגון ספטמבר השחור.