חודשיים לאחר מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר, גבר הלחץ על קארים חאן, התובע הראשי של בית הדין הפלילי הבינלאומי, ששקל להגיש כתבי אישום נגד בכירים ישראלים בגין התנהלותם במלחמה בעזה.
פעילים פרו-פלסטינים שתייגו אותו כ"מאפשר רצח עם" וגוש של מדינות החברות בבית הדין הפלילי הבינלאומי בעולם המתפתח התעקשו כי הפעולה הייתה אמורה להתרחש מזמן, ודחפו את חאן לעימות עם בעלות בריתה הנאמנות של ישראל בוושינגטון ובבירות מערביות אחרות.
חאן, עורך דין בריטי, היה בניו יורק בתחילת דצמבר 2023 לפגישת הגוף המנהל של בית המשפט במטה האו"ם. התובע בן ה-55, שנפגע מהביקורת, השתלח יותר ויותר בצוותו, לדברי גורמים רשמיים בבית הדין הפלילי הבינלאומי.
אחת העוזרות, אישה בשנות ה-30 לחייה שנסעה איתו לעתים קרובות לעבודתה, ביקשה להיפגש עם חאן כדי להפציר בו להירגע. הוא קרא לה באותו ערב לסוויטה שלו במלון "מילניום הילטון" ליד האו"ם. שם, היא סיפרה בעדותה בפני בכירים באו"ם, חאן החל לגעת בה מינית, דפוס התנהגות שלדבריה נמשך כבר חודשים.
היא סיפרה שניסתה לעזוב את החדר כמה פעמים, אבל הוא אחז בידה ובסופו של דבר משך אותה למיטה. לאחר מכן הוא הוריד את מכנסיה והכריח אותה לקיים יחסי מין, על פי העדות.
"הוא תמיד אחז בי והוביל אותי למיטה", אמרה בעדות, שסוקרה על ידי הוול סטריט ג'ורנל. "זו התחושה של להיות לכוד".
התקרית היא אחת מכמה האשמות על יחסי מין בכפייה שהאישה העלתה נגד חאן, על פי מסמכים, עדותה וגורמים רשמיים המכירים את ההאשמות.
האישה, נשואה ואם לילד, טוענת שחאן ביצע איתה מעשים מיניים ללא הסכמה בשליחויות בניו יורק, קולומביה, קונגו, צ'אד ופריז. חאן גם עשה זאת מספר פעמים בבית מגורים בבעלות אשתו, שם שהה בהאג, מטה בית הדין הפלילי הבינלאומי, על פי עדותה.
חאן, באמצעות עורכי דינו, אמר כי "זה לא נכון לחלוטין שהוא היה מעורב בהתנהגות מינית בלתי הולמת מכל סוג שהוא".
האישה, עורכת דין ממלזיה, נשארה בתפקידה משום שלא רצתה לעזוב את אחד המשרדים החשובים ביותר בתחום זכויות האדם וחששה שלא תוכל לשלם את החשבונות הרפואיים של אמה, שגססה מסרטן, כך לפי עדותה וגורמים רשמיים בבית הדין הפלילי הבינלאומי. על פי גורמים בכירים בהווה ובעבר בבית הדין הפלילי הבינלאומי. היא גם החלה לחשוש מנקמה מצד חאן.
ההאשמות המוטחות בפני חאן נכרכו סביב המלחמה בעזה. שבועיים וחצי בלבד לאחר שנודע לחאן על ההאשמות נגדו באביב שעבר, הוא הפתיע בכירים ישראליים ואמריקניים כשהודיע על צו המעצר הדרמטי ביותר בתולדות בית המשפט - נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו.
זו הייתה הפעם הראשונה בהיסטוריה של בית הדין הפלילי הבינלאומי שהתובע של בית הדין ביקש צו מעצר למנהיג שנבחר באופן דמוקרטי, מהלך שארצות הברית פעלה למנוע במשך חודשים.
עיתוי ההודעה עורר שאלות אם חאן התכוון להגן על עצמו מפני ההאשמות בתקיפה מינית. יום לפני ההכרזה על בקשת הצו, חאן ביטל בפתאומיות ביקור מתוכנן בישראל ובעזה, שקודם לכן אמר כי היה חשוב להחלטתו.
לדברי עורכי דינו, חאן הכחיש כי להחלטת התובע בנוגע לצווים הישראליים יש קשר לטענות בתקיפה מינית.
"חשבי על צווי המעצר הפלסטיניים"
הצו חיזק את התמיכה בחאן בקרב חברות בית הדין הפלילי הבינלאומי האנטי-ישראליות, שככל הנראה יתמכו בו גם אם ההאשמות יתפרסמו אי פעם, כך לדברי גורמים בבית המשפט. אמרו גורמים רשמיים אמרו לוול סטריט ג'ורנל שצו המעצר גם הרתיע את המאשימה לזמן מה מחשיפת טענותיה, מכיוון שהיא תמכה מאוד בחקירת המנהיגים בישראל.
לפי עדותה, בזמן שההאשמות נגדו התפשטו בקרב צוות בית הדין הפלילי הבינלאומי וגורמים אחרים, חאן לחץ עליה להתנער מהן בכך שאמר לה שההאשמות יפגעו בחקירת המלחמה בעזה.
על פי תיעוד של שיחה שנמצאת כעת בחקירה עצמאית של האו"ם בנוגע לטענותיה, הוא אמר לה שהקורבנות של האשמותיה יכללו את "הצדק של הקורבנות (הפלסטיניים)שנמצא על סף התקדמות". "חשבי על צווי המעצר הפלסטיניים", היא אמרה שהוא אמר לה בהזדמנות אחרת, לפי העדות.
לדברי גורמים רשמיים בבית הדין הפלילי הבינלאומי, האו"ם גם חוקר אם חאן ניסה להפחיד או לנקום בה ובבכירים אחרים שדיווחו על התנהגותו הבלתי הולמת. דוח פיקוח פנימי של האו"ם למועצת המנהלים של בית הדין צפוי להתפרסם בחודשים הקרובים. כל פעולה להדחת חאן תדרוש רוב של 125 המדינות החברות בבית הדין.
מה שמסבך עוד יותר את הפרשה הוא סמכותו הרופפת של בית הדין עצמו. המדינות החזקות והמאוכלסות ביותר בעולם - כולל ארצות הברית, הודו, רוסיה וסין - אינן חברות בבית הדין הפלילי הבינלאומי ולעתים מתנגשות עם בית הדין. גם ישראל אינה חברה. ממשל טראמפ הטיל סנקציות על חאן ועל בית הדין הפלילי הבינלאומי בפברואר על הוצאת צו המעצר נגד נתניהו.
חאן טען כי ההאשמות נגדו על תקיפה מינית הן חלק ממאמץ רחב יותר לערער את בית הדין הפלילי הבינלאומי. ככל שהחקירה הפלסטינית התקדמה, חששו אנשי בית המשפט כי צוות של המוסד פועל בהאג. סוכנויות המודיעין הרוסיות חששו אף הן מחקירת בית הדין הפלילי הבינלאומי על פשעי מלחמה שבוצעו באוקראינה. בקיץ 2024 התקין בית המשפט ציוד אבטחה בבתיהם של תובעים בכירים שעבדו על אותם תיקים.
חומרת ההאשמות, כפי שהעבירה אותן האישה לחוקרי האו"ם בחודשים האחרונים, לא דווחה בעבר. גם הפרטים על האופן שבו חאן הוביל את בית הדין הפלילי הבינלאומי למהלך השנוי ביותר במחלוקת ב-23 שנות קיומו - הוצאת צו מעצר נגד נתניהו - כשההאשמות מרחפות מעליו, לא דווחו עד כה.
גורמים רשמיים בבית הדין הפלילי הבינלאומי אמרו לוול סטריט ג'ורנל שחאן תושאל על ידי חוקרי האו"ם בחמישי ושישי.
בתגובה לכתבה של וול סטריט ג'ורנל, אמר חאן כי העובדה ששופטי בית הדין אישרו את הצווים הישראליים מדגישה כי הראיות לגביהם "עמדו ברף המשפטי הקפדני הנדרש" על פי כללי בית הדין.
עורכי דינו אף טענו שחאן הודיע לפקידי משרד החוץ האמריקני במרץ 2024, לפני שהועלו נגדו האשמות על התעללות מינית, כי בכוונתו להגיש בקשה לצווים. הם הוסיפו כי חאן עצמו ביקש חקירה חיצונית של ההאשמות לאחר שבית הדין הפלילי הבינלאומי סגר חקירה פנימית בנושא.
חאן, באמצעות עורכי דינו, אמר כי הוא מודע ל"ניסיונות להכפיש את שמו ולהרוס את המוניטין האישי שלו באמצעות התקשורת, בשל חלקו בהוצאת צווי המעצר".
בית הדין הפלילי הבינלאומי סירב להגיב. האו"ם לא הגיב לבקשת תגובה. גם בישראל לא הגיבו.