טל שהם, ששוחרר מהשבי בעזה אחרי 505 ימים, חשף כי במקום שבו הוחזק הונח מטען חבלה שנועד להתפוצץ במקרה של התקרבות כוחות צה"ל. בטור אישי שפרסם במגזין TIME, מתאר שהם כיצד שוביו עקבו אחריו באמצעות מצלמת אבטחה שהותקנה במנהרה, ומבהיר כי הלחץ הבין לאומי יכל להחזיר את 59 החטופים הביתה.
"אני זוכר את השקט. את החושך. את הבטון הרטוב. ואת שני הבחורים הצעירים ששכבו לצידי, עמוק מתחת לאדמה, שעדיין נמצאים שם", סיפר טל בראיון. "שמותיהם הם אביתר דויד וגיא דלל".
"הוחזקנו יחד עם עומר ונקרט במשך שמונה וחצי חודשים במנהרת חמאס - אורכה כ-12 מטרים בלבד ורוחבה פחות ממטר. ישנו על מזרנים ספוגים במים, חלקנו פיתה אחת ביום, והחלפנו בינינו לחישות של סיפורים מהבית כדי לשמור על שפיותנו. היינו זרים כשנכנסנו אל החושך הזה. אבל הפכנו לאחים".
"עברו יותר ממאה ימים מאז שהנשיא טראמפ חזר לבית הלבן והושגה עסקת הפסקת האש שהחזירה אותי, את עומר ועוד עשרות אחרים. אני לא נמצא מעל פני האדמה כל-כך הרבה זמן - אך גם עתה, כל נשימת אוויר צח, כל צעד באור השמש, כל רגע שקט עם משפחתי מרגיש כמו משהו מקודש. הזמן מרגיש אחרת עכשיו. אני נושא אותו בזהירות רבה יותר. כי אני יודע כמה מהר הוא יכול לאזול - וכמה אכזרי כל יום שעובר עבור אלה שעדיין חיים בשבי".
"ביליתי 505 ימים כבּן ערובה - עמוק מתחת לאדמה. צפו בנו כל הזמן במצלמת מעקב. פצצה הונחה מעלינו, מכוונת להתפוצץ אם צה"ל יתקרבו מדי. אמרו לנו שנתפוצץ אם מישהו ינסה להציל אותנו. איימו עלינו, השפילו אותנו, ולעיתים עינו אותנו - לא ראו בנו בני אדם, אלא חפצים שיש לשלוט בהם ולשבור".
"אינני חייל. נחטפתי ב-7 באוקטובר מבית חמי וחמותי בקיבוץ בארי. אשתי וילדיי היו איתי. כשהמחבלים לא הצליחו לפרוץ את דלת הממ"ד, הם נכנסו דרך החלון. הם גררו אותי החוצה, דחפו אותי לבגאז' ואז הסתובבו איתי ברחובות עזה. לפני שהפרידו בינינו, הבטתי בעיני בני בן התשע המלאות פחד וקיבלתי החלטה שאף הורה לא צריך לקבל. אמרתי לו את האמת - שאני לא יודע אם נשרוד. לא יכולתי לשקר לו ברגעים שעלולים היו להיות האחרונים שלנו יחד".
"חמישים ימים מייסרים אחר כך לא ידעתי אם משפחתי שרדה. שביב תקווה נדיר הגיע כששמעתי בנובמבר שהם עומדים להשתחרר".
אביתר וגיא, שניהם בני 22, נלקחו מפסטיבל נובה. חבריהם נטבחו סביבם. "כשנפגשנו בשבי היו במצב נורא - מורעבים, אזוקים, מפוחדים", המשיך טל. "שבועות הם כמעט לא אכלו. ידיהם היו קשורות מאחורי גבם, קרסוליהם קשורים, ראשיהם מכוסים בשקיות פלסטיק. ובכל זאת, עדיין הייתה בהם רוח חיים. במשך שמונה וחצי החודשים האחרונים שלנו יחד במנהרה, הם החזיקו מעמד".
"האנשים שהחזיקו אותנו לא ראו בנו בני אדם. הם עינו אותנו להנאתם. לפעמים היו מציתים חתיכות נייר כדי לשאוב את מעט החמצן שהיה במנהרה. היינו נחנקים ונאלצים לשכב על הרצפה כדי לא להיחנק. פיתחנו טקסים יומיים רק כדי לזכור מי אנחנו. במקום שנבנה לשבור אותנו, החזקנו זה את זה. הפכנו ליחידה. הפכנו למשפחה. כשיצאתי מהמנהרה בפברואר, נשבעתי: אדבר בשם מי שלא יכולים".
"הנשיא טראמפ, שוחררתי בעסקה שממשלתך סייעה לקדם. החלטתך להפוך את נושא בני הערובה לעדיפות סייעה להחזיר אנשים רבים הביתה. אני אחד מהם. אני כאן היום מפני שהנושא הזה טופל בדחיפות הראויה לו. אבל העבודה עדיין לא הסתיימה. חמישים ותשעה בני ערובה עדיין מוחזקים בידי חמאס. וכל יום שעובר מקטין את סיכוייהם לשרוד".
"חמאס לא שחרר אותנו מתוך רצון טוב. הוא נענה ללחץ—כזה שנובע ממוקד בינלאומי ומסנגור בלתי-פוסק. אני מבקש ממך לעשות זאת שוב, כדי להחזיר כל בן ערובה הביתה—את החיים ואת המתים.
"אך תכנית חדשה להרחבת המבצע הצבאי בעזה איננה הדרך קדימה. כל צעד נוסף אל עומק המלחמה מרגיש כמו צעד נוסף המרחיק את אביתר וגיא—ואת הסיכוי להחזירם בחיים. איננו יכולים לאפשר לדחף הצבאי לגבור על הבהירות המוסרית.
"אביתר וגיא אינם סטטיסטיקה. הם בנים. חברים. אוהבי מוזיקה. עדינים, מצחיקים, מלאי חיים. הם ראויים ללכת שוב באור השמש. הם ראויים לעתיד".
"חמאס לא שחרר אותנו מתוך רצון טוב. הוא נענה ללחץ—כזה שנובע ממוקד בינלאומי ומסנגור בלתי-פוסק. אני מבקש ממך לעשות זאת שוב, כדי להחזיר כל בן ערובה הביתה—את החיים ואת המתים. אך תכנית חדשה להרחבת המבצע הצבאי בעזה איננה הדרך קדימה. כל צעד נוסף אל עומק המלחמה מרגיש כמו צעד נוסף המרחיק את אביתר וגיא—ואת הסיכוי להחזירם בחיים. איננו יכולים לאפשר לדחף הצבאי לגבור על הבהירות המוסרית.
"אביתר וגיא אינם סטטיסטיקה. הם ילדים. חברים. אוהבי מוזיקה. עדינים, מצחיקים, מלאי חיים. הם ראויים ללכת שוב באור השמש. הם ראויים לעתיד".
"ראיתי את החושך. חשתי את כובד הימים חסרי האוויר, את הרעב, את הדממה. אבל אני יודע גם מה פירושו לנשום מחדש. הנשיא טראמפ, ראש הממשלה נתניהו, אתם איפשרתם זאת עבורי. בבקשה—החזירו גם אותם. תנו להם לנשום שוב".