כאלף בני אדם ליוו הבוקר (שישי) למנוחות בחלקה הצבאית של בית העלמין בזיכרון יעקב את סמל ישי אליקים אורבך, קצין בגדוד ההנדסה 605, בן 20 מהמושבה, שנפל אמש ברפיח. אורבך נקבר לצד סרן יבגני זינרשיין שנפל בדצמבר, והינו החלל השישי של המושבה במלחמת חרבות ברזל בנוסף למאיה פודר, נרצחת נובה.
אחד מחבריו לנשק של ישי הובא מבית החולים פצוע, באלונקה. כמו כן, השר עמיחי שיקלי וחבר הכנסת אריאל קלנר השתתפו גם הם בטקס האשכבה, תוך שהם מהווים את ייצוגה המצומצם של הממשלה.
"במלחמה הזאת, הדור הצעיר של ישי הוכיח לכולנו שהוא-הוא דור הניצחון", הספיד מג"ד 605, "לאורך כל המלחמה, בלבנון ובעזה, ישי היה בחוד החנית בכל היבט שלו. לקראת הסבב הנכחי בעזה, מפקד הפלוגה שנפצע בעצמו בהיתקלות, אני צריך מישהו תותח בחפ"ק, שיידע מה לעשות בלי שצריך להסביר לו, בקיצור, תביאו לי את ישי". הוא אמר כי "ישי היה בחוד לא רק במקצוע אלא גם בלב". את נפילתו הגדיר פספוס גדול שלנו כאומה, של הגדוד ושלי באופן אישי". הוא אמר כי "ישי אהב את המולדת, נלחם ונפל למענה" והוסיף, "תודה על הזכות להילחם לצידך".
יובל, אלמנתו של ישי ז"ל לו נישאה לפני שלושה חודשים, שיתפה אודות שיחתם האחרונה, "סיפרתי לו משהו שידעתי שישמח אותו - סיפרתי לו שגיהצתי לו חולצות שבת. וכשהייתי בביתנו פתאום הייתה לי תחושה נורא חזקה של השראת שכינה, השכינה שתמיד אומרים שיש בבית של בעל ואשה. היתה לי הזכות להיות אשתו של ישי".
"
היתה לו אהבת השם וייראת שמים מדבקת. הוא ידע להאהיב את התורה ואת הקב"ה על כל מי שפגש. על אחרים", סיפרה יובל, "ממנו למדתי הכל ובעיקר לאהוב כל אדם בעם ישראל". היא הוסיפה, "זה קצת מוזר, אבל עכשיו אני מודה שאני זוכה לשבת שבעה עליו ולנהוג מנהגי אבלות ועוד בארץ ישראל שהוא קבור באדמתה ושבה יש לנו צבא. זה לא יאומן. אני מודה על זה שאם הוא נהרג אז לפחות ככה. זה הכי ישי שיש. להיהרג בדרך של קדושה, שיש מלא דגלי ישראל בכל מקום. מתאים לו להיהרג ככה על קידוש השם, למען עם ישראל, למען מדינת ישראל ולמען המשך תהליך הגאולה".
ראש המועצה המקומית זכרון יעקב, אלי אבוטבול, הניח זר על הקבר התחוח, בשם המושבה ותושביה.
באירוע בו נפל, נפצעו באירוע באורח קשה ובינוני שני לוחמים בגדוד ההנדסה 605. עם שמו של ישי, הותר לפרסום גם שמו של סמ"ר ים פריד, לוחם בסיירת גולני, בן 21 מסלעית, שנפל באירוע אחר ברפיח.