התוכנית לשילוב החרדים באקדמיה לא השיגה את מטרותיה, למרות תקציב של 200 מיליון שקלים - כך עולה מדוח מבקר המדינה שפורסם היום (שלישי) בנושא הנגשת ההשכלה הגבוהה למגזר החרדי. המבקר בחן את תיקון הליקויים מאז הדוח הקודם, לפני חמש שנים, ומצא כי שיעור הסטודנטים החרדים נותר נמוך, בעוד מספר הנושרים מהלימודים לתואר ראשון נשאר גבוה אך הצטמצם.
בין השאר, בחן המבקר את מידת העמידה ביעד שנקבע לגבי מספר הסטודנטים החרדים ושיעור הגברים מתוכם; שיעור הנשירה מהלימודים; מתן עדיפות לתחומי לימוד בעלי אופק תעסוקה; וסיוע בשילוב הבוגרים בתעסוקה.
לפי הדוח, מספר הסטודנטים החרדים לא גדל באופן משמעותי בשנים האחרונות ביחס לאוכלוסייה, אף שות"ת הקציבה סכום גבוה להנגשת ההשכלה הגבוהה עבורם. שיעורם נותר כ-5% מהפוטנציאל בגיל 40-18 בקרב נשים וכ-2% מהפוטנציאל בקרב הגברים. כ-81% מהם לומדים במסגרת לימודים בהפרדה או באוניברסיטה הפתוחה.
"בביקורת הקודמת נמצא כי הייתה עלייה עקבית במספר הסטודנטים החרדים, אך לא הושג היעד שנקבע בתוכנית הראשונה (11,465 מתוך יעד של 14,500). בביקורת המעקב עלה כי הליקוי תוקן במידה מועטה", כתב המבקר. "אמנם מגמת העלייה נמשכה ומל"ג נקטה פעולות להגדלת מספר הסטודנטים, אולם גם יעד התוכנית השנייה לא הושג (16,430 מתוך יעד של 19 אלף). יתר על כן, נוכח הגידול המקביל של כלל האוכלוסייה החרדית, שיעור הסטודנטים בקרבּה נותר בשנת 2023 כפי שהיה בשנת 2019, כך ש'תקרת הזכוכית' לא נשברה".
תמונת המצב לא השתנתה גם בשיעור הגברים מול הנשים באקדמיה. שיעור הגברים מכלל הסטודנטים והסטודנטיות החרדים נותר דומה - כ-31%, 5,000 מ-16 אלף. זאת בעוד בביקורת הקודמת היה 33%. "רק ביולי 2024 (חמש שנים מתום הביקורת הקודמת) עדכנה מל"ג את מודל התקצוב וקבעה שיינתן סיוע גדול יותר לאוכלוסייה שלא למדה לימודי ליבה בבית הספר התיכון, דבר שאמור לתמרץ קליטת גברים", נכתב.
עוד עלה מהדוח כי מרבית הסטודנטים החרדים לומדים חינוך והכשרה להוראה. בביקורת הקודמת נמצא כי מדובר ב-29%, ואחוז זהה דומה נראה גם בדוח הנוכחי. יותר מ-53% מהמסיימים תואר ראשון ב-2022-2021 למדו חינוך והכשרה להוראה, לעומת 15% באוכלוסייה הכללית.
בביקורת הקודמת נמצא כי בשנים 2014-2005, שיעור הנשירה בקרב הסטודנטים החרדים היה גבוה בהשוואה לשאר האוכלוסייה, וכי שיעור הנשירה של הגברים גבוה מזה של הנשים - בקרב הגברים החרדים 46% (לעומת כ-20% אצל הגברים הלא-חרדים), ובקרב הנשים - כ-28% (לעומת כ-12%). בביקורת המעקב עלה כי "הליקוי תוקן במידה רבה". לפי הדוח, "שיעור הנשירה הן אצל גברים חרדים והן אצל נשים חרדיות שהחלו ללמוד בשנת 2017 הצטמצם (18% נשירה בקרב הנשים החרדיות לעומת 15% בקרב נשים לא-חרדיות, ו-31% בקרב הגברים החרדים לעומת 23% בקרב גברים לא-חרדים), אם כי הפער בהשוואה לאוכלוסייה הכללית עדיין קיים".
מהמל"ג (המועצה להשכלה גבוהה) נמסר בהמשך לפרסום הדוח: "אתגר שילוב בוגרי החינוך החרדי באקדמיה הוא אחד האתגרים המורכבים העומדים בפני המל"ג ומוסדות הלימוד. התנגדות ציבורית חרדית לעצם הלימודים באקדמיה, אחוזי הבגרות הנמוכים בקרב הנשים החרדיות, החוסר בלימודי ליבה בקרב רוב הגברים החרדים, הצורך בכלכלת המשפחה בזמן הלימודים, אתגרים חברתיים ותרבותיים ועוד, מקשים על צעירים חרדים להגיע לשערי האקדמיה בישראל ולצלוח את הלימודים.
למרות זאת, בעקבות פעולות נמרצות של מל"ג וות"ת מאז 2012, מספר הסטודנטים החרדים עולה בצורה עקבית ועומד כיום על כ-17,500 סטודנטים בוגרי החינוך החרדי ושיעורם מכלל הסטודנטים עלה משמעותית בתוך מספר שנים. אחוז הצעירים הפונים לאקדמיה מתוך כל מחזור הולך וגדל בצורה עקבית, וגם הנשירה מהלימודים בקרב בוגרי החינוך החרדי ירדה בצורה משמעותית. בנוסף לכך, אנו עדים בשנים האחרונות לשינוי חיובי בבחירת תחומי לימוד המותאמים לצרכי המשק. פועל יוצא של מגמות אלו הביא לכך שאחוז האקדמאים החרדים בגילאי העבודה הכפיל את עצמו בעשור האחרון.
עדיין, כפי שמציין הדו"ח, לא הושגו כל היעדים שקבעה המל"ג. מל"ג פועלת לחיזוק המענים הייעודיים ופותחת בימים אלו 4 קמפוסים חדשים בפריפריה הגיאוגרפית במקומות בהם ריכוז גבוה של אוכלוסייה חרדית. בנוסף, המל"ג מפעילה תכניות ליווי ותמיכה של סטודנטים בוגרי החינוך החרדי הן בתכנית ייעוץ וליווי ייחודית (זרקור) והן במסגרת מעטפת תמיכה במוסדות הלימוד האקדמיים, ופועלת לגיוון תחומי הלימוד, חיזוק התחומים הנדרשים למשק ובמתן הזדמנות מלאה לבוגרי החינוך החרדי המעוניינים בכך להשתלב במערכת ההשכלה הגבוהה, במחקר ובתעסוקה איכותית".