יום העצמאות ה-77: טקס הדלקת המשואות נפתח - שוב בהקלטה מראש

ישראל מציינת הערב (רביעי) את פתיחת חגיגות יום העצמאות ה־77 בטקס הדלקת המשואות המסורתי בהר הרצל - הפעם בלא בשידור חי. בעקבות השריפות הענק בהרי ירושלים ורוחות עזות, מועבר בשידור תיעוד החזרה הגנרלית שנערכה מוקדם יותר השבוע. במהלך השידור המוקלט יופיעו מדליקי המשואות שנבחרו השנה, ללא שורד השבי אלי שרעבי וציקי אלגניאן שנעדרו מהחזרה הגרלית ולא ידליקו משואה.

השרה הממונה על הטקס, מירי רגב, קיימה הערכת מצב במעמד ראש השירות המטאורולוגי, ד"ר עמיר גבעתי, אלוף פיקוד העורף, רפיא מילוא, מנהלת המערך לטקסים ולאירועים ממלכתיים, גלית והבה שאשו ונוספים. בסופה, מסרה כי הטקס המסורתי לא יתקיים.

בטקס, המתקיים כמדי שנה בהובלת השרה רגב, הודלקו השנה משואות ברוח התקופה. את משואת החטופים הדליקה שורדת השבי אמילי דמארי, ללא אלי שרעבי שנעדר מהחזרה הגנרלית. עוד הודלקה משואת צה"ל, משואת ערבות הדדית שהדליקו הפעיל החברתי שי גראוכר, הסופרת אורלי רובינזון והיזם והפילנתרופ הישראלי חיים טייב. את משואת הגשר לעולם השיאו עו"ד בן שפירו, עו"ד נטשה האוסדורף והכדורסלן עמרי כספי, כשתודלק גם משואת עוצמת הרוח, משואת מדור לדור שישיאו ד"ר אלי דוד, הילד בן ה-10 בן קרסו, ולבנה זמיר.

את משואת בזכות הנחישות השיאו הג'ודוקא הישראלי אורן סמדג'ה, שחקנית הכדורשער גל חמרני, והכדורסלן הישראלי דני אבדיה, את משואת השיקום והריפוי השיאו הדי. ג'יי שניגן את הטרק האחרון בנובה ירין אילוביץ, אלישע מדן שאיבד את שתי רגליו בעזה, וג'ני סבידיה. את משואת גשר לקהילות הדליקו הרב שמואל סלוטקי, רחל טדסה מלקאי, ריקי סיטון, ואת משואת הפסקול הישראלי הדליקו הזמרים דנה אינטרנשיונל, מיכה שטרית, זהבה בן. את משואת הנתינה השיאו בלנקה בוט ואיציק אקריש - ללא ציקי אלגהנאיין שנעדרה מהחזרה הגנרלית. משואת אנשי הצללים הודלקה על ידי ר', ד' ונ'.

הטקס נפתח בדברי הוקרה לאנשי הביטחון, למשפחות השכולות ולחטופים. דודו פישר שר פיוט מתוך ספר בראשית: "את אחי אנוכי מבקש, הגידה נא לי איפה הם רועים", בליווי נגינת הכינור של שורדת השבי אגם ברגר. אחר כך המשיך הטקס לברכת ראש הממשלה בנימין נתניהו. "שינינו את פני המזרח התיכון", אמר נתניהו, "בשבע החזיתות של מלחמת התקומה. אנחנו נחושים להשלים את הניצחון המוחלט".

יו"ר הכנסת אמיר אוחנה אמר בטקסט: "בשעה המיוחדת הזו, אנו זוכרים את מחיר העצמאות, המחיר הכבד מכל, אותו שילמו לאורך שנות תקומתה של המדינה מיטב בניה ובנותיה שלחמו, הקריבו ומסרו את נפשם, כדי שנוסיף להגשים את התקווה, את חלום מאה הדורות, להיות עם חופשי בארצנו, ארץ ציון וירושלים.

"אנו מרכינים את ראשינו בפניכן המשפחות השכולות, כמו המדינה כולה, שמורידה את דגלה לזכרם של אהוביכם - אהובינו, מכירה בכך שבלעדיהם - לא היתה לנו עצמאות. שחיינו כאן הם בזכותם. אנו יודעים שהגעגוע לא שוכך עם הזמן שעובר, ועומדים לצדכן בכאבכן. תמיד". בתום דבריו הדליק אוחנה את המשואה הראשונה, לכבוד המשרתים בצה"ל ובכוחות הביטחון.