אסון נחל צפית: בית המשפט המחוזי בבאר שבע הטיל היום (שלישי) 7 שנות מאסר ליובל כאהן, ראש מכינה הקדם צבאית "בני ציון" ואביב ברדיצ'ב, מנהל התוכנית החינוכית לשעבר של המכינה, שהיה עם החניכים במהלך הטיול בו נספו 10 נערים ב-2018. זאת, לאחר שבאוקטובר הורשעו בגרימת מוות ברשלנות בעקבות מותם.
"הנאשמים פגעו בערך החיים, בשלמות הגוף, בטיחות בטיול, שמירה על אמון בין הורים לצוותים החינוכיים. פגעו בערך קדושת החיים. טיול שהזהירו מפניו, טיול שלא היה צריך לצאת אליו. אחד שהחליט להיעלם והשני שיוצא אל אסון ונכנס לנחל", פתח השופט את דיון הקראת גזר הדין הדרמטי. "הנזק קשה לא רק להורים. לאחים ולאחיות, לסבים ולסבתות, לדודים, אחיינים ושאר בני המשפחה".
"למרות שזה לא הוגדר סיכון בלתי סביר יש לתת משקל לנסיבות של כל השבוע שלפני כן. הנאשמים חייבים בחובת זהירות", הוא המשיך. "בראש ובראשונה ראשי המכינה צריך לדאוג לבטיחותם של הנערים. התרשלות הנאשמים הייתה בעיקרה מחדלית". השופט הודיע מאחר שהשניים הורשעו באותן עבירות, אין סיבה להבדיל בעונשם.
"רשלנותם של הנאשמים, אשר הובילה לאסון, לא הייתה קלה. כפי שנקבע בהכרעת הדין עצמה, מעשיהם ומחדליהם של הנאשמים היו מהותיים, מתגברים וממושכים. לאור העוצמה של נטילת הסיכון הבלתי סביר למותם של חניכי המכינה, אשר טיילו בנחל", טענו בפרקליטות בדיון.
עורכות הדין גלית רוטנברג, דנה קאופמן ורוני רוזנפלד ממשרד גולדפרב, גרוס זליגמן, המייצגות את המשפחות, מסרו: "בהכרעת הדין קבע בית המשפט אמירה נחרצת, לפיה המוות של 9 הנערות והנער בנחל צפית לא היה משמים אלא מבני אדם - הנאשמים. המשפחות האמינו שאמירה נחרצת זו תמצא ביטוי גם בגזר דין הולם, אך למרבה הצער והתדהמה גילו היום המשפחות, לאחר 7 שנים של עינוי דין ועינוי נפש מתמשך, שהחיים של כל אחת ואחד מילדיהם שווים פחות משנת מאסר אחת".
"כל אחת ואחד מהנערות והנער ההרוגים היה עולם ומלואו והענישה בגין גרימת מותם לא יכולה להיעשות על דרך "קבר אחים". מערכת הצדק אינה מאפשרת למשפחות להיות צד בהליך הפלילי ולכן הן מקוות ומאמינות כי הפרקליטות תעשה את חובתה ותזעק את זעקתן, ואת מה שצריכה להיות זעקתו של כל הורה בישראל, ותערער על פסק הדין, על מנת שהצדק ייעשה בבית המשפט העליון".
האסון שגבה את חייהם של 10 חניכים צעירים
ביום 26.04.2018, בשעות הצהריים, במסגרת טיול גיבוש למועמדים להצטרפות למכינת "בני ציון", נקלעה קבוצת המטיילים לשיטפון בעת ששהתה בערוץ נחל צפית שבדרום ים המלח. על אף שזמן קצר לפני כניסת הקבוצה לנחל החל לטפטף גשם, הקבוצה המשיכה במסלולה המתוכנן. בחלוף כמחצית השעה, כשהקבוצה הגיעה למעוק בנחל, הכה בהם שיטפון שהוביל למותם של החניכים, ולחבלות אצל שניים נוספים.
באסון, נספו החניכים אגם לוי, אילן בר שלום, אלה אור, גלי בבלי, יעל סדן, מעין ברהום, עדי רענן, צור אלפי, רומי כהן ושני שמיר.
צוות המכינה נערך לטיול בהיערכות מיוחדת מבעוד מועד בשל התרעות חמורות לחשש לשיטפונות באזור הטיול, תוך מעורבות אישית של כהאן, מנהל המכינה, שלחץ לקיים את הטיול חרף מזג האוויר וחרף פניות שנעשו אליו לדחות הטיול, ותוך קביעת סדרת הנחיות לאופן שבו צריך לטייל כשיש חשש לשיטפונות.
יום האסון היה היום השני לטיול, אך מזג האוויר והתרעות חמורות המזהירות מפני שיטפון שינו כבר את מסלול היום הראשון. לאחר יציאת הקבוצה מירושלים אל עבר אזור סמוך למסלול מתוכנן בנחל צאלים, נאלצו הנאשמים לשנות כיוון נוכח סגירת כביש 90 המוביל לנחל צאלים והפנו את הקבוצה ללינה בסמוך למושב עין תמר.
ברדיצ'ב יחד עם מדריכה במכינה שהייתה אחראית על חפ"ק הטיול, עמלו על מציאת מסלול חלופי ליום המחרת, ולאחר התייעצות עם גורמים מקצועיים מהאזור החליטו על קיום טיול במסלול נחל תמר ונחל צפית במידה ומזג האוויר יאפשר זאת. למחרת קמה הקבוצה ליום שמשי ולאחר שברדיצ'ב התייעץ עם גורמי מקצוע לחיזוי מזג האוויר שאיתם היה בקשר יצאה הקבוצה למסלול נחל תמר ונחל צפית.